ההחלטות שלא התקבלו: כך ישראל הגיעה לסגר מהודק בפעם השלישית

בעקבות החלטת הממשלה לחזור לסגר המלא נשאלת השאלה - איך הידרדרה ישראל למצב החמור הזה בפעם השלישית בתוך עשרה חודשים? היו אלה בעיקר ההחלטות שלא התקבלו, שהביאו לקפיצה בנתוני התחלואה.

כדי להבין איך זה קרה צריך לחזור כמעט חודש אחורה, להדלקת נר ראשון. באותם הימים ראש הממשלה בנימין נתניהו דחף לעוצר לילי ואז חוזר בו. במקביל, משרד הבריאות ביקש לאסור לפחות מפגשי חנוכה בבתים, אבל השרים החליטו שהחג יעבור ללא הגבלות.

מיד אחרי חנוכה, כשמספר החולים כצפוי זינק, במשרד הבריאות המליצו על מה שנקרא "ריסון מהודק", סגירה מיידית של כל המסחר כדי שניתן יהיה להשאיר לפחות את מערכת החינוך פתוחה. אבל שר האוצר ישראל כ"ץ בחר ללחוץ על פתיחת המשק. בשלב הזה, כשבחוץ נמשכו עסקים כרגיל והנגיף התפשט במקביל, במשרד הבריאות הבינו שישראל בדרך לסגר שלישי.

בשלב הזה עלתה השאלה כמה הדוקות יהיו ההגבלות? ולמה ללכת סגר הדוק וקצר כשאפשר גם סגר נרפה, כושל וארוך? המומחים הזדעקו: "אם ממשיכים ללמוד כרגיל, ברור שהדבקות יתרחשו בבית הספר ובמקום הניסיונות לעצור את הקורונה, נראה דווקא קפיצה בתחלואה".

אבל המספרים לא בלבלו את השרים יואב גלנט ובני גנץ שלא רצו לשמוע על סגירת בתי הספר. רק היום, כחודש אחרי הדלקת הנרות ההם, כולם מבינים שאין ברירה אלא ללכת לסגר מלא. את מחיר ההשבתה הזאת, עשרות אלפי מובטלים חדשים ומיליארדים ששוב יירדו לטמיון, לא נשלם בגלל הקורונה, אלא בגלל חוסר היכולת של חברי הקבינט להחליט בזמן אמת על צעדים מרוככים שפגיעתם מצומצמת יותר. הסגר השלישי בישראל לא יהיה גזירת גורל, אלא מחדל.