מבקר המדינה: משרד הרווחה אינו דואג כראוי לילדים שהוצאו מביתם

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מתח ביקורת חריפה על משרד הרווחה בדו"ח שפורסם היום (שלישי) בנושא הוצאת ילדים מביתם והשמתם במסגרות חוץ ביתיות. בביקורת עלה כי המשרד אינו מקיים מרכיבים בסיסים של הטיפול בילד שהוצא מהבית.

משרד הרווחה נושא באחריות מוגברת לשלומם של ילדים בסיכון שהוצאו מבתיהם בתוקף החלטת המדינה והושמו על ידי מערכת הרווחה בפנימיות ובמשפחות אומנה. על פי הדו"ח, המשרד אינו מקיים מרכיבים בסיסיים של הטיפול בילד שהוצא מהבית שבאחריותו. בכלל זה אינו מנהל את תהליך הוצאת הילדים בסיכון מהבית על בסיס מידע מהימן ומתוקף, תוך קביעת יעדים וסטנדרטים ברורים ותוך פיקוח ובקרה על העמידה בהם.

חרף מדיניות המשרד המוצהרת, לפיה ישנה עדיפות למציאת בית קבוע - 89% מהילדים אינם מוֹצאים בית קבוע ושוהים שנים רבות במסגרות זמניות (11% מהם למשך שמונה שנים ויותר). מסגרות זמניות אלה הן ברוב המקרים (67%) פנימיות, ולא אומנות (רק 33%) המעניקות לילדים מסגרת משפחתית.

73% מהילדים שמוצאים מביתם מושמים בפנימיות, לעומת ממוצע של 39% במדינות הנבחרות. זאת, על אף שפנימייה אינה המסגרת המתאימה לילדים צעירים. 30% מהילדים מתחת לגיל שמונה (1,149 ילדים) הושמו בפנימייה, 474 ילדים צעירים מאוד, מגיל לידה עד גיל חמש, הוצאו מביתם והושמו במסגרות פנימייתיות, לעיתים לתקופות ארוכות של כמה חודשים ואף כמה שנים.

על פי הדו"ח, משרד הרווחה כמעט אינו עוקב אחר מצב הילדים המושמים במשפחות אומנה, והוא אינו משתמש בכל הכלים העומדים לרשותו כדי לוודא כי טובתם נשמרת ומצבם משתפר. המשרד אינו פועל באופן המיטבי למציאת בית קבוע לילדים שהוצאו מביתם, אינו מטפל במרבית ההורים של ילדים אלה (91% מהאימהות שילדיהן הוצאו מהבית לא השתתפו בתוכניות שיקום במימון המשרד), וכך אינו יוצר את התנאים לחזרת הילדים לבתיהם.

עוד עולה בדו"ח כי ב-80% מתיקי הילד לא נמצאו תוכניות הטיפול המעודכנות שחוק האומנה והנחיות משרד הרווחה מגדירים כי יש לקבוע עבור הילד ולתעדן. בין ינואר 2021 לאפריל 2022 בדקו מפקחות האומנה בסך הכול  כ-119 תיקי ילדים אשר שהו באומנה בתקופה זו, מתוך 4,275 תיקי כלל הילדים ששהו באומנה - שיעור נמוך של כ-3% בלבד מכלל התיקים.

פחות מ-1% מהילדים נמסרים לאימוץ על ידי משרד הרווחה, בין היתר בשל תמיכה חלקית של המשרד במשפחות מאמצות. כמו כן, שיעור נמוך מאוד (1%) מהילדים שנמסרו לאימוץ ניתנו לזוגות חד-מיניים.

לפי מבקר המדינה, עלות השמת ילד באומנה היא כ-3,900 ש"ח לחודש, ואילו עלות השמתו בפנימייה גבוהה פי שלושה לערך - כ-11,900 ש"ח לחודש. על כן בשים לב לטובת הילד, ונוסף על כך בשים לב להוצאה הישירה על ההשמה, לא זו בלבד שההשמה באומנה מיטיבה עם הילד אלא שהיא גם יעילה יותר בהיבט הכלכלי.

מתוך תקציב שעמד על כ-970 מיליון ש"ח בשנת 2021 ויועד לטיפולים בילד שהוצא מביתו ולשיקום הוריו, הוקצו לשיקום ההורים, כ-20 מיליון ש"ח (כ-2%), לאימוץ כ-10 מיליון ש"ח (כ-1%), לאומנה כ-200 מיליון ש"ח (כ-21%) ולפנימיות כ-740 מיליון ש"ח (כ-76%). כך, רוב רובו של תקציב זה, 97%, הוקצה למסגרות הזמניות (אומנה ופנימיות) ויתרתו - 3% - הוקצתה למציאת בית קבוע עבור הילדים (חזרה לביתם או אימוץ).

לאחר שהושמו במשפחת אומנה או בפנימייה, יותר מרבע מהילדים - 27% - עברו לעוד מסגרת אחת לפחות. 25% מילדי האומנה שהו ביותר ממסגרת אחת, ו40% מילדי הפנימיות שהו ביותר ממסגרת אחת.

עו"ד ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד, מסרה בתגובה לדו"ח: "אחד הממצאים המזעזעים במיוחד בדוח מבקר המדינה קשור לפיקוח החסר של המדינה על שלומם של ילדים במשפחות אומנה. כאשר היקף הפיקוח ביחס למספר הילדים והמשפחות עומד על אחוזים בודדים בלבד, המשמעות היא לא פחות מאשר התפרקות המדינה מאחריותה כלפי הילדים הללו שממילא נמצאים בסיכון גבוה. ההתנערות מאחריות חמורה במיוחד על רקע העובדה שלילדים באומנה יש פחות נגישות לעזרה ויש יותר קושי לפנות לסיוע. כך גם נראה שהיד המכוונת והסיוע שנדרשים למשפחות האומנה, לא מתקבלים במידה הנחוצה".

"למדינה, ולמשרד הרווחה בפרט, אחריות מוגברת לילדים בסיכון, ובפרט למימוש זכויותיהם להגנה, לחינוך ולהתפתחות. בלתי מתקבל על הדעת שבנסיבות בהן המדינה לוקחת אחריות על שלומם של ילדים שאינם מוגנים בביתם, היא עצמה תתקשה להבטיח אותו כשהם תחת אחריותה. כאשר מדובר בשירות רווחה שהופרט, כדוגמת שירות האומנה, הרי שיש משנה חשיבות לתפקיד המשרד כרגולטור וכמפקח. תקציב המדינה המתגבש בימים אלה, כמו גם תוכניות העבודה המשרדיות, חייבים להציע פתרונות לכשלים הכל כך חמורים הניבטים מהדו"ח".