9 שנים אחרי: יוזמי מחאת 2011 נפגשים עם מובילי מחאת הקורונה
מדינת ישראל תוססת בשיאו של משבר עולמי, עם הפגנות על בסיס שבועי בכמה מוקדים בארץ. דמויות המפתח של המחאות נפגשו כדי להבין מה השתנה ולהפיק לקחים. "ההישגים הקונקרטיים לא הושגו"
זה התחיל במוצ"ש בכיכר רבין ומאותו רגע זה תפס תאוצה, מדינת ישראל הפכה להיות מדינה במחאה, ובדיוק השבוע בתזמון קוסמי ציינו תשע שנים למחאת האוהלים של 2011, ליאור קינן פגשה את בוגרי המחאה ההיא יחד עם הפרצופים הבולטים של המחאה הנוכחית כדי להבין מה השתנה. בלי יותר מדי הקדמות או היכרות מנומסת, אביר קארה, מייסד "אני שולמן", ואיציק אלרוב שלפני תשע שנים גרם למדינה שלמה לדבר על דבר אחד, מחיר הקוטג', נפגשים בפעם הראשונה וממשיכים מיד את הוויכוח שהחלו ברשתות החברתיות סביב הטענות הרבות על כך שאביר משתף פעולה עם ראש הממשלה במקום לכוון כלפיו את זעקת העצמאים. הפגשנו את השניים בניסיון לפצח את סודות ההצלחה והכישלון של המחאה ההיא, בקיץ 2011, מול המחאה של היום. מהר מאוד התברר שנגענו בנקודה רגישה במיוחד.
אלרוב הטיח בקארה כי "בסופו של דבר, נתניהו אומר, 'הפקידים אשמים', אתם רצים ומאשימים את הפקידים. נתניהו אומר, "הבנקים אשמים", אתם רצים ומאשימים את הבנקים. תגידו, אתם עושי דברו של נתניהו? או שאתם באים להילחם למען העצמאים? אתה יכול לבוא ולומר, 'נתניהו, נכשלת'?". קארה בתגובה אמר כי "אתה עשית נזק למדינת ישראל. מחירי הדיור עלו פה ב-160-150 אחוז. אחרי המחאה שעשית ב-2011, לצפות למשהו מהממשלה זה כמו לצפות שלפיל תיוולד תרנגולת". די מדהים להסתכל היום על התמונות מקיץ 2011: מאות אוהלים ברוטשילד, שבתות של הפגנות שבוע אחר שבוע, ולהיזכר שמה שהוציא אז את כולם לרחובות התחיל ממחירי הדיור, קוטג' ומונח חדש - צדק חברתי. ובכל זאת, קשה להשוות בין הבעיות הללו לבין מאות אלפי מובטלים, עסקים קורסים, עצמאים רעבים, וממשלה שמאבדת שליטה על משבר מהגדולים שהיו כאן אי פעם.
לכתבות נוספות בנושא >>
אלפים הפגינו מול מעון רה"מ; מוחים חסמו את הרכבת הקלה
אלפים הפגינו בתל אביב: "נלחמים על הכבוד – זו לא חרטא"
משרד הבריאות: נשא קורונה שהה במחאה הכלכלית בשבת בכיכר רבין
מעוז ינון לא משתייך לאחד מארגוני העצמאים שיצאו השבוע לרחובות ומנסה כבר כמה שבועות להוביל מחאה מסוג אחר, וירטואלית, מחאת מיסים. נפגשנו איתו ועם סתיו שפיר שהייתה שם מישיבת התכנון הראשונה של מחאת האוהלים בכיכר המדינה שבדיוק לפני תשע שנים התמלאה בכמעט חצי מיליון ישראלים. "כל כך הרבה אנשים ואתה אומר, זהו, זה חייב לקרות. מחר בבוקר הכול חייב להיות שונה. ויום אחרי נתניהו דיבר על האיום האיראני, וניסה לשתק את הסיפור לחלוטין", מספרת שפיר. גם רגב קונטס ושיר נוסצקי הם בוגרי קיץ 2011. קונטס ציין כי "התחושה הייתה אז שהיו המון אנרגיה ורצון, אבל ההישגים הקונקרטיים שהיו אמורים להשיג עם הממשלה לא הושגו אני חושב שהייתי צריך להבין כמה שיותר מהר שאין עם מי לדבר ולהסיק את המסקנות".
הדיון נשאר אותו דיון בדיוק מלפני תשע שנים. זה פוליטי או בכלל רק כלכלי? זה עניין של ימין או שמאל או נטו חברתי? יומיים אחרי הצילומים אביר קארה נטש את עמדת השידור שלנו במוצאי שבת ברגע שהמצלמה קלטה לפני שידור, אחרי שמאחוריו הורמו שלטים נגד ראש הממשלה נתניהו. "זה לא טוב לנו", אמרה העוזרת האישית שלו. את מקומו של מנהיג העצמאים תפס מיד אסף אמדורסקי ויישם בעצמו את הלקח העיקרי של מנהיגי המחאה הוותיקים: צדק חברתי זה 2011. ב-2020 כבר אין הפריבילגיה לדבר בסיסמאות. ב-2011 הייתה אופוריה. היה אפילו משהו רומנטי במחאה שסחפה רבים כל כך לרחובות ונתנה תקווה, שבחלוף כמה שנים לא נותר ממנה הרבה בכיס. במחאת 2020 לצאת לרחוב זה גם מסוכן לבריאות ואין בה שום רומנטיקה. המחאה החברתית נותרה עדות דווקא לחוסנה של חברה גם בשיאו של משבר, אבל אם מחאת 2011 הצליחה לשנות בעיקר את השיח, במציאות היום, מחאת 2020 תנסה כנראה להשיג יותר מזה.