כ-5,000 קטינים וקטינות במעגל הזנות: "אין די בפעולות האכיפה"
מבקר המדינה היוצא מתניהו אנגלמן פרסם דו"ח העוסק בתופעות הזנות והסחר בבני אדם למטרות זנות, בהיבטים של אכיפה ובהגנה על הקורבנות, ממנו עולים פערים עמוקים ביישומו של החוק וחשש לתת-אכיפה בולטת. 40% מהכתובות החשודות כזירות זנות נמצאו במחוז ת"א - ואפס קנסות הוטלו במחוזות דרום, צפון וירושלים
מבקר המדינה היוצא מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דו"ח העוסק בתופעות הזנות והסחר בבני אדם למטרות זנות, בהיבטים של אכיפה ובהגנה על הקורבנות, זאת בהתאם לחוק המסמיך אותו לפרסם לציבור דו"חות במשך שלושה חודשים מיום סיום כהונתו. הביקורת העלתה פערים עמוקים ביישומו של החוק לאיסור צריכת זנות, וחשש לתת-אכיפה בולטת של עבירות הקשורות בזנות ובסחר בנשים בפרט לצרכי זנות, וזאת אף שמדובר בעבירות פליליות שיש בהן פגיעה חמורה בזכויות אדם בסיסיות.
"החובה החוקתית להגן על כבוד האדם, חירותו ושלמות גופו מצויה בליבת חובותיה של המדינה", קבע המבקר, ולפי הדו"ח ההערכה היא כי כ-12 אלף נשים וגברים בישראל נמצאים במעגל הזנות, נכון לשנת 2024. בנוסף עולה מהנתונים כי בין 3,000 ל-5,000 קטינים וקטינות מצויים במעגל הזנות לפי הערכות משנת 2025, ולמעלה מ-1,500 כתובות היו חשודות כזירות זנות בשנת 2024, מתוכן מאות ברמת מהימנות גבוהה או בינונית - בהם 40% במחוז תל אביב.
"על אף הצטברותו של מידע על מאות כתובות החשודות כזירות זנות במחוזות דרום, ירושלים וצפון - מספר הקנסות שהוטלו בהם היה אפס", נכתב בדו"ח, זאת למרות שבידי המשטרה מצוי מידע על כתובות החשודות כזירות זנות בתחום שיפוטם, "כמו כן, ממצאי המיפוי המשטרתי של זירות זנות לא הוטמעו בקרב הגורמים שאמורים לעסוק באכיפה בשטח".
לפי הדו"ח, רק 13 בתי בושת נסגרו בשנת 2024, על-אף שבידי המשטרה מידע על מאות כתובות החשודות כזירות זנות. בסך הכול נסגרו 60 בתי בושת בארבע שנים (2025-2022). בנוסף, 95 צווי סגירה ניתנו לאתרי אינטרנט שהוצאו מאז חקיקת החוק למניעת עבירות באמצעות אתר אינטרנט בשנת 2017. "ממצאים אלה מעידים על פער בין התפיסה המשטרתית, ולפיה האכיפה צריכה להיות מבוססת על מידע שמתקבל במשטרה מאפיקים שונים, ובין האופן שבו תפיסה זו ממומשת בפועל לצורך אכיפת החוק", נכתב בדו"ח.
בנוסף לטענת המבקר, למרות שהוראת השעה לעניין חוק איסור צריכת זנות נכנסה לתוקפה ביולי 2020, הביקורת העלתה כי עד שנת 2025 המשטרה לא קבעה יעדים (יעדי אח"ם ארציים) בנוגע למספר הקנסות שיוטלו בגין צריכת זנות בהתאם לחוק.
בביקורת הועלו ליקויים גם באופן שבו החילה רשות האוכלוסין את סמכותה למתן אשרת שהייה למי שהוכרו כקורבנות סחר בבני אדם לצורכי זנות: "נמצא כי לעיתים הליך קבלת ההחלטות למתן אשרה התבצע שלא בהתאם לנוהלי רשות האוכלוסין ותוך חריגה מסמכות: התניית אישור חזרה לארץ של קורבן סחר בבני אדם לצורך השלמת שנת השיקום שלה היא זכאית בהפקדת ערבות חריגה; מתן אשרת שהייה מוגבלת לנשים שהוכרו כקורבנות סחר שאינה תואמת את נוהל הרשות לעניין אשרות לקורבנות סחר המבקשות להעיד, דבר אשר עלול להוביל לעזיבת הקורבנות, למרות החלטת המשטרה כי הישארותן בישראל לצורך מתן עדות היא הכרחית; דרישה לבדיקה מחודשת של מעמד קורבן הסחר לאחר סגירת תיק החקירה המשטרתי; שליחת פקחים לברר אם קורבנות סחר בבני אדם שבו לעסוק בזנות, אף שפעולה זו אינה נכללת בתחומי הפעילות המוגדרים של הפקחים".
לטענת המבקר, "בחלוף שש שנים מכניסת חוק איסור צריכת זנות לתוקף, אין די בפעולות האכיפה שנעשו - פעולות אשר חיוניות לצמצום התופעה. גם יישום הפעולות למאבק בסחר בבני אדם למטרות זנות, להגנה על הקורבנות ולטיפול בהם הוא לקוי וחסר".
המבקר קבע כי "על המשטרה ומשרד המשפטים לנקוט פעולות להגברת האכיפה, ועל רשות האוכלוסין וההגירה להקפיד על מתן אשרת שהייה לקורבנות סחר בהתאם לסמכויותיה ולנהליה. יישום ההמלצות יסייע למדינת ישראל לעמוד במחויבויותיה המוסריות כמו גם החוקיות".