הממשלה מחריפה את הטון נגד בג"ץ: "סירוב לבקשות - סיכול משפט צדק"

לקראת הדיון הדרמטי בבג"ץ על ביטול עילת הסבירות ביום שלישי הקרוב, קבעה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות כי נציגי הממשלה, הכנסת והיועצת המשפטית לממשלה יטענו ראשונים במשך כשעה כל אחד. נציגי העותרים יטענו לאחר מכן, בין 10 ל-25 דקות כל אחד. עו"ד אילן בומבך, שמייצג את הממשלה, מבקש לטעון במשך שלוש שעות וכן ביקש לקבוע דיון נוסף בעתירות בתחילת אוקטובר. עו"ד בומבך אמר כי סירוב לבקשות "יהיה בבחינת סיכול משפט צדק".

לפי החלטת חיות, "הכנסת תטען עד 60 דקות; בא כוח הממשלה, ראש הממשלה ושר המשפטים יטען עד 60 דקות; והיועצת המשפטית לממשלה תטען עד 60 דקות". עוד נכתב כי נציגי "האגודה לזכויות האזרח בישראל" יטענו עד 15 דקות ו"אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה" תטען עד 10 דקות. הכנסת, בא כוח משיבי הממשלה והיועצת המשפטית לממשלה יהיו רשאים להשיב לטענות העותרים וידידי בית המשפט, עד 15 דקות כל אחד".

עוד נמסר כי "כפי שנקבע בהחלטה מ-3 בספטמבר 2023, הדיון בהליכים יצולם וישודר בשידור ישיר באמצעות לשכת העיתונות הממשלתית, במסגרת הפרויקט הניסיוני להעברת שידורים ישירים של דיונים נבחרים בבית המשפט העליון. בשל ריבוי הצדדים, בכניסה לאולם עצמו תינתן עדיפות לצדדים ובאי כוחם".

בשבוע שעבר הודיע בג"ץ כי הוא מסרב לבקשת הממשלה לדחות את הדיון בנוגע לחוק לביטול עילת הסבירות. "בהינתן ההרכב המורחב שנקבע, ונוכח אילוצי היומן, לא ניתן להיעתר לבקשה לדחיית הדיון", נמסר בהחלטה. עוד אמרו השופטים כי "עיקרי הטיעון מטעם העותרים יוגשו 10 בספטמבר ב-18:00. ככל שיהיה צורך בכך - נשקול לאפשר השלמת טיעון בכתב לאחר הדיון".

עו"ד אילן בומבך, המייצג את הממשלה, פנה יומיים קודם להחלטה שוב לבית המשפט העליון בבקשה לדחות את הדיון בעתירות לתחילת אוקטובר. גם לפני כשלושה שבועות דחתה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בקשה דומה של הממשלה, וקבעה כי הדיון ייערך במועדו המקורי. בחודש שעבר בג"ץ הוציא צו על תנאי בעניין החוק לביטול עילת הסבירות. המשמעות היא שנטל ההוכחה לסיבת חקיקת החוק מוטל כעת הממשלה והעומד בראשה - ולא על העותרים. בג"ץ קבע כי הדיון בעתירה ייערך בהרכב של 15 שופטים, וזו הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה בית המשפט העליון ידון בהרכבו המלא.

מוקדם יותר היום הודיעו השרים גלנט, גמליאל וארבל כי יצייתו לפסיקת בג"ץ. ראש האופוזיציה יאיר לפיד מסר בתגובה: "מברך את השרים גילה גמליאל, משה ארבל ויואב גלנט על ההתייצבות החד משמעית לצד שלטון החוק. לא ייאמן שיש בכלל דיון אם הממשלה תציית או לא תציית לפסיקת בג"ץ". מנגד, השרה מאי גולן אמרה בריאיון לערוץ כנסת כי לא צריך לכבד את פסיקת בג"ץ.

יו"ר המחנה הממלכתי, ח"כ בני גנץ, כתב בחשבון הטוויטר שלו: "השרים גמליאל, גלנט וארבל אומרים הבוקר את המובן מאליו, אך לצערי הגענו לימים בהם אמירה כזו נחוצה וחשובה כל כך. אני מברך על עמדתם האמיצה בימים טרופים אלו", הוסיף גנץ, "וקורא לכל חברי וחברות הקואליציה להשמיע קול שפוי, חד וברור - חובה לכבד פסיקה של בג"ץ ולמנוע משבר חוקתי מסוכן".

בסוף השבוע הגישה הכנסת את עמדתה בנוגע לעתירות, ותגובת הממשלה היא כי בית המשפט לא מוסמך לדון ולהתערב בחוקי יסוד. "בית המשפט הוא לא הריבון", נכתב, "והתערבותו עלולה להביא לאנרכיה". למרות הקשיים המשפטיים, היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפק הגנה על החוק ודוחה את הטענות נגדו, כולל אלה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, על כך שהחוק פוגע באופי הדמוקרטי של ישראל.

יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, כתב הבוקר בחשבון הטוויטר שלו: "בית המשפט העליון חייב להכריע. האיומים הישירים והמרומזים של ראשי הקואליציה כנגד שופטי העליון, והדרישה ההיסטרית לא להכריע בעתירות כנגד החוק לביטול עילת הסבירות וחוק הנבצרות מחייבים את בית המשפט לקבל החלטה חדה וברורה בנידון. כל החלטה אחרת, מגומגמת ומתחמקת תתפרש ככניעה ללחצים ולאיומים שהפעילו רה"מ, יו״ר הכנסת והשרים".

"הממשלה הכושלת ביותר בתולדות ישראל מייצרת משבר חוקתי ואנרכיה בכוונת תחילה", הוסיף ליברמן, "על מנת להסיח את הדעת מיוקר המחיה, מאובדן המשילות, מהטרור הפלילי והלאומני שמשתוללים בחודשים האחרונים, משער החליפין ששובר שיאים, מהבידוד והמצב הרעוע בזירה הבינלאומית. הדבר החשוב ביותר שיש לעשות בעת הזו, זה להוכיח שבמדינת ישראל יש מערכת משפט עצמאית, שלא נרתעת משום איומים. פסילת החוקים כמו ביטול עילת הסבירות וחוק הנבצרות יהיו מסר ברור של שפיות - יש דין ויש דיין, יש שופטים בירושלים".

בשבוע שעבר שיתף ראש הממשלה בנימין נתניהו בחשבון הטוויטר שלו את נאומו של יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, שאיים שלא לציית לבג"ץ אם יפסול חוקי יסוד, ואמר כי "הכנסת לא תקבל בהכנעה את רמיסתה". אוחנה הוסיף: " דמה שגם הגבול שטרם נחצה, ביטול חוק יסוד על-ידי הרשות השופטת, עלול להחצות. אם בית המשפט חושב שאין לחוקי יסוד מעמד מיוחד - הרי שכל פסילת חוק מכוח חוק יסוד מבוטלת. אני מבקש להציב תמרור עצור, מאז 1977 מתחולל תהליך של שאיבת סמכויות מהדרג הנבחר לדרג הממונה, שהיום הינו כל יכול".

לדברי אוחנה, "ישראל היא מדינה דמוקרטית, בדמוקרטיה הריבון הוא העם. במדינה דמוקרטית מערכת המשפט מכבדת את הריבון. לא יכולה להיות מחלוקת האם הכנסת הסמיכה את בית המשפט לפסול או לשנות חקיקת יסוד. אין הסמכה כזו, גם לא ברמז. הסמכות המכוננת שייכת לכנסת, ולה בלבד". אוחנה הזהיר מפני משבר חוקתי, ולדבריו "אם חושב בית המשפט לומר כי אין לחוקי היסוד מעמד מיוחד ועל כן בכוחו לשנות או לבטלם, הרי שכל פסקי הדין שבהם פסל בית המשפט חוקים, מכוח חוקי יסוד, בטלים ומבוטלים. לא יהיה ניתן לקיים ממשל תקין אם כל הבעיות הפוליטיות יעשו דרכן לבית המשפט".