בג"ץ הכריע: הדיון על עילת הסבירות לא יידחה

בג"ץ הודיע היום (שלישי) כי הוא מסרב לבקשת הממשלה לדחות את הדיון בנוגע לחוק לביטול עילת הסבירות, שצפוי להתקיים ב-12 בספטמבר. "בהינתן ההרכב המורחב שנקבע, ונוכח אילוצי היומן, לא ניתן להיעתר לבקשה לדחיית הדיון", נמסר בהחלטה. "עם זאת, בהינתן הנסיבות שצוינו בבקשה, המועד להגשת תצהירי התשובה שטרם הוגשו יוארך עד ל-8 בספטמבר 2023 ב-10:00". עוד אמרו השופטים כי "עיקרי הטיעון מטעם העותרים יוגשו 10 בספטמבר ב-18:00. ככל שיהיה צורך בכך - נשקול לאפשר השלמת טיעון בכתב לאחר הדיון".

עו"ד אילן בומבך, המייצג את הממשלה, פנה שלשום שוב לבית המשפט העליון בבקשה לדחות את הדיון בעתירות נגד ביטול עילת הסבירות לתחילת אוקטובר. גם לפני כשבועיים דחתה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בקשה דומה של הממשלה, וקבעה כי הדיון ייערך במועדו המקורי. בנוסף, הדיון הוקדם ויחל בשעה 08:30.

בחודש שעבר בג"ץ הוציא צו על תנאי בעניין החוק לביטול עילת הסבירות. המשמעות היא שנטל ההוכחה לסיבת חקיקת החוק מוטל כעת הממשלה והעומד בראשה - ולא על העותרים. בג"ץ קבע כי הדיון בעתירה ייערך בהרכב של 15 שופטים, וזו הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה בית המשפט העליון ידון בהרכבו המלא.

אתמול סירבה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, לבקשתו של יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, לפסול אותה בהרכב בדיון נגד ביטול עילת הסבירות. חיות נימקה את החלטה: "דבריי בכנס העמותה נאמרו מתוקף חובות אלה המוטלות עליי כנשיאת בית המשפט העליון והם שיקפו את דאגתי העמוקה לפגיעה בעצמאות הרשות השופטת, נוכח התוכנית שהציג שר המשפטים בנאומו". קודם לכן הודיע רוטמן הודיע כי קיבל אישור לייצוג עצמי בעתירות, וכן כי הוא מבקש לפסול את הנשיאה חיות מלדון בעתירות, בטענה כי היא "כבר הביעה את דעתה וקבעה מפורשות כי התיקון לחוק יסוד השפיטה הינו חלק ממתקפה שלוחת רסן על מערכת המשפט וחלק מתכנית לריסוק מערכת המשפט".

בתוך כך, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לבג"ץ כי היא מתנגדת לחוק לביטול עילת הסבירות, ולא תתמוך בעמדת הממשלה בעתירות נגדו. בהודעתה כתבה כי "לראשונה בתולדות מדינת ישראל נשללה סמכותו של בית המשפט הגבוה לצדק לדון ולהושיט סעד".

בתשובתה לבג"ץ כתבה היועמ"שית: "התיקון נועל את שערי בתי המשפט בפני כל אדם או קבוצה, שנפגעו מכך שהממשלה או מי משריה פעלו מולם בחוסר סבירות קיצוני, בכל הקשר שהוא. בכך נלקח מהציבור אמצעי חשוב ביותר להתגונן מפני הפעלת כוח שלטוני בשרירות ושלא לטובת הציבור". עוד כתבה בהרב-מיארה: "בשל פגיעתו הקשה של התיקון בציבור והשלכותיו החמורות, מדובר במצב חריג שבחריגים שבו התיקון פוגע פגיעה אנושה ביסודות המשטר הדמוקרטי, ועל כן סבורה היועצת המשפטית לממשלה כי אין מנוס מלהכריז על בטלותו".