אחרי תחקיר הטיוח במג"ב: עבודות שירות לקצין שתיעד לוחמות בסתר

נאדר רבאח, שתיעד לוחמות תחת פיקודו במצלמות נסתרות - כפי שנחשף בחדשות 13 - ירצה עונש של עבודות שירות למשך חמישה חודשים בלבד. כך החליט השופט ירון מינטקביץ' מבית משפט השלום בירושלים. בנימוקים: במח"ש החליטו שלא לייחס מניע מיני למעשים, והקצין "זכה להערכה מקצועית ממפקדיו"

זמן צפייה: 03:29

חמישה חודשי עבודות שירות בלבד נגזרו היום (ראשון) על קצין משמר הגבול שצילם לוחמות שהיו תחת פיקודו במצלמות נסתרות, כפי שנחשף בתחקיר חדשות 13 בחודש נובמבר. השופט ירון מינטקביץ' מבית משפט השלום בירושלים נימק את ההחלטה, בין היתר, בכך שבמחלקה לחקירות שוטרים החליטו שלא לייחס מניע מיני למעשים ובכך שהקצין "זכה להערכה מקצועית ממפקדיו".

טענה נוספת לעונש של עבודות שירות היא כי "להערכת שירות המבחן הנאשם אינו מתאים להליך טיפולי", כך נומק בגזר הדין, "שכן הוא מחזיק בדפוסי חשיבה מעוותים ובעמדה קורבנית, וקיים סיכון להישנות ביצוע העבירה. לאור אלה, המליץ שירות המבחן על עונש מאסר בדרך של עבודות שירות לצד מאסר מותנה ותשלום פיצויים".

הקצין נאדר רבאח, שהואשם בצילום חיילות
הקצין נאדר רבאח, שהואשם בצילום חיילות

בגזר הדין צויין גם כי כתב האישום לא ייחס לנאדר ראבח, סגן מפקד יחידה 101 במשמר הגבול, עבירות ממניע מיני. כזכור, בתחקיר נחשפו מעשיו של רבאח וסופרו על ידי חלק מהלוחמות שהוטרדו על ידיו בפנים גלויות. אותם לוחמות העידו שהיה "נכנס לחדרים ומרחרח תחתונים", ובנוסף כי קיבלו ממנו הודעות לא ראויות. הלוחמות התלוננו על רבאח לאחר שהתקין מצלמה בחדרן, תיעד וצפה בהן במצבים אינטימיים.

לפי הכתוב בגזר הדין, רבאח הסביר את מעשיו לגבי התקנת המצלמה הנסתרת בחדרה של אחת המתלוננות: "לדברי הנאשם, הוא ביצע את המעשים הקשורים למתלוננת ב' משום שהתרשם שהיא אינה יציבה בנפשה וחשש שהיא
עלולה לפגוע בעצמה, ולא מתוך מניע מיני". אותה מתלוננת העידה בפני בית המשפט כי מאז שגילתה שצולמה במצלמה נסתרת היא מתקשה לתפקד, ובין היתר, אינה מרגישה בטוחה בדירתה במעונות סטודנטים, מחשש שהיא מצולמת, ובודקת בכל פעם האם יש במקום מצלמה.

[brightcove_iframe video_id='vod-news-vod-the-main-edition-clips-part-2111222107' autoplay='0' credit='' desc='החלק הראשון של התחקיר, כפי שפורסם בחדשות 13' poster='' kid='1_0t7z5rtm' duration='']

עוד אמרה, כי היא מתקשה להשתמש בתאי שירותים ציבוריים ובתאי מדידה בחנויות בגדים, ובנוסף ציינה כי היא סובלת מקשיי שינה, מתקשה לתת אמון באנשים והיא חשה כי אנשים רבים ראו אותה עירומה. מתלוננות נוספת העידה בפני בית המשפט כי היא "חוששת שמא תצולם כאשר היא משתמשת בשירותים ציבוריים או מודדת בגדים, וכן מסרה כי היא חוששת שמא התמונות שצילם הנאשם הופצו לאחרים".

בגזר הדין ציין השופט מיטנקוביץ' את חומרת הפגיעה במתלוננות, ובין היתר כתב: "הנאשם הפר את האמון אשר ניתן בו, וכן את פער הכוחות שבין קצין ומפקד ובין שוטרות בשירות חובה, הנתונות למרותו". למרות זאת, כתב השופט בגזר הדין כי "מדובר באדם אשר מלבד אירוע זה ניהל חיים נורמטיביים, תרם לבטחון המדינה בשירותו המשטרתי וזכה להערכה מקצועית ממפקדיו (ואף הוצגו תעודות הצטיינות). כמו כן הנאשם קיבל אחריות למעשיו וכבר בפתח הדיון הראשון הודה במלוא עובדות כתב האישום, שלא במסגרת הסכמה עם המאשימה וללא כל תמורה".