חבר מביא חבר? העובדות שמאחורי הצהרת שר המשפטים

בשבוע שעבר טען שר המשפטים יריב לוין, עת הכריז על "רפורמת המשילות" שהוא מתכוון ליישם, כי שופטי בית המשפט העליון ממנים את עצמם, וכי השלב הראשון ברפורמה יהיה לשנות את ההרכב בוועדה למינוי שופטים. "לא עוד מצב בו השופטים בוחרים את עצמם", אמר השר לוין, והודיע כי במקום שני הנציגים הסקטוריאליים של לשכת עורכי הדין ימונו שני נציגי ציבור על ידי שר המשפטים.

בבדיקה פשוטה של הרכב הוועדה למינוי שופטים ניתן לראות כי חברים בה שני שרים, שני חברי כנסת, שלושה שופטי בית המשפט העליון ושני חברי לשכת עורכי הדין. כדי למנות שופט לעליון צריך רוב של שבעה, כלומר גם אם הפוליטיקאים - השרים וחברי הכנסת - יעמידו "בלוק" ויתנגדו למינוי, וגם אם המשפטנים ינסו לחסום, אין צד אחד יכול לכפות על הצד האחר את בחירתו, כיוון שמדובר בחמישה לעומת ארבעה. אם יוחלפו נציגי לשכת עורכי הדין בניציגים פוליטיים נוספים, הדבר יפר את האיזון.

עוד ניתן לראות ולהיווכח, כי 11 מתוך 15 השופטים והשופטות המכהנים כיום בבית המשפט העליון מונו בתקופת ממשלות הליכוד, בהסכמת שרי המשפטים שלהן. כך למשל, בשנת 2012 ביקש שר המשפטים המנוח יעקב נאמן, שהיה מקורב מאוד לנתניהו, את מינויו של השופט נועם סולברג, משום שהוא נתפס בעיניו כמקדם תפיסות שמרניות. נשיאת העליון דאז, דורית בייניש, הסכימה למינוי סולברג בתנאי שתתמנה השופטת דפנה ברק ארז, משום שהיא האמינה בתפיסותיה הליברליות. התוצאה הייתה ששניהם מונו, ולשניהם תפיסות שונות.

בשנת 2017 שרת המשפטים לשעבר איילת שקד התגאתה בכך שהצליחה למנות שלושה שופטים עליונים שמרניים: השופט דו מינץ, השופט יוסף אלרון והשופטת יעל וילנר. ב-2018 ביקשה שקד למנות את השופט אלכס שטיין, שלא היה מוכר בכלל בישראל, ובעבר התבטא נגד תפיסותיו של אהרן ברק. שקד והנשיאה חיות הגיעו לפשרה: שטיין ימונה לשופט בעליון, אך ימונה גם המועמד שחיות והשופטים האחרים רצו בו - השופט עופר גרוסקופף.

איך כל זה מסתדר עם הצהרת לוין שהשופטים ממנים את עצמם? מה שברור הוא מי רוצה למנות את עצמו. אם התכונית של לוין תעבור המשמעות היא שהקואליציה תמנה שופטים מטעמה, ובית המשפט העליון יהפוך בפשטות לזרוע של ראש הממשלה. אם זה יקרה - הדבר יסכן את הפרדת הרשויות.