למרות הערות השופטים: היועמ"שית והפרקליטות מאמינים שניתן להרשיע בשוחד
הרוחות במערכת הפוליטית סוערות אחרי חשיפת חדשות 13, לפיה השופטים במשפט נתניהו העבירו מסר לפרקליטות כי התביעה תתקשה להוכיח שוחד בתיק 4000 - אך בהרב-מיארה ובכירי פרקליטות המדינה מתכוונים להמשיך לנהל את התיק
חשיפת חדשות 13: למרות הפרסום אמש במהדורה המרכזית, לפיה השופטים במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו העבירו מסר לפרקליטות כי התביעה תתקשה להוכיח שוחד בתיק 4000, הבוקר (שישי) נודע לחדשות 13 כי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ובכירי הפרקליטות מאמינים כי ניתן להרשיע בשוחד - ומתכוונים להמשיך לנהל את התיק.
כזכור, אמש נחשף כי במהלך דיון במשפט נתניהו, קראו השופטים לנציגי הפרקליטות ולסנגוריו של רה"מ להגיע לחדרם במהלך הדיון, והעבירו להם מסר חד וברור כי הם ייתקשו להוכיח עבירת שוחד בתיק העוסק בפרשת בזק-וואלה. עוד אמרו השופטים לצדדים, בהתבטאות חריגה, כי טובת המדינה מחייבת עסקת טיעון.
הפרטים בפגישה נותרו חסויים והם נשמרים בסודיות, אך ניתן לומר ששלושת השופטים טענו כי יהיה קשה להוכיח את הסעיף המשמעותי ביותר בתיק, סעיף השוחד. השופטים כבר שמעו את כל עדי התביעה החשובים בתיק, אלה שהיו יכולים לבסס את עבירת השוחד אצל רה"מ, ולמרות שהמסר לא מחייב את ההכרעה הסופית במשפט - לא ניתן להתעלם ממנו.
בחדר הסגור ללא ספק ריחפה באוויר האפשרות לעסקת טיעון או לגישור, והמסר של השופטים אכן מקרב את התיק לעסקה. כעת הכדור נמצא אצל בהרב-מיארה, שצריכה להחליט כיצד לפעול. בפרקליטות יעדיפו לחזור למצב זהה בערב הפרישה של היועמ"ש הקודם אביחי מנדלבליט, אז מודל התיק לא כלל סעיף שוחד, ומאמינים שלבסוף השאלה תעסוק בעניין הקלון, שעלול לגרום לפרישתו של נתניהו.
מבחינתו של ראש הממשלה, הוא צריך לקבל את ההחלטה כיצד להמשיך. מצד אחד, עסקת טיעון בהכרח תכלול הרשעה כלשהי, דבר שיביא ככל הנראה לפרישתו מהחיים הפוליטיים. אם יבחר להמשיך ולנהל את המשפט, הוא עדיין עלול להיות מורשע בסעיף של הפרת אמונים, דבר שעלול להסתיים במאסר.
היועמ"שית צפויה לגבש פגישה עם הצוות של תיק 4000, והם יצטרכו לקבל החלטה אסטרטגית, שתהיה תלויה כמובן גם באופן בו יגיבו עורכי הדין של נתניהו. בשבועיים הקרובים בכל מקרה הצוותים יתמקדו בתיק 1000 ובעדות של איש העסקים ארנון מילצ'ן, כך שיהיה זמן לצדדים להיערך לקראת ההמשך.
המערכת הפוליטית סוערת בעקבות חשיפת חדשות 13, ויו"ר הכנסת אמיר אוחנה כתב הבוקר כי "התיקים מופרכים, נתניהו איננו עבריין ואיננו מושחת". עוד הוא הוסיף בפוסט שפרסם בעמוד הפייסבוק שלו: "בסוף 2016 החל מסע ציד שהבשיל לטרלול מוחלט של מדינת ישראל שאנו עדיין בעיצומו. חלק מהמפולת שאנו רואים כעת נובע ממנו. לא היו גבולות, הכל היה כשר. אני גאה שעמדתי שם לצידו של רה"מ מהרגע הראשון. לא הייתי לבדי. ה'ביביסטים' תמיד היו שם. לא התרשמו מהקביעות הנחרצות על 'סוף עידן נתניהו' ומהלעג כל אימת שהוכח כי התיקים קורסים. קבוצה נחושה ומגוונת מפרופסורים ועד עמך ישראל, שלא משנה כמה ניסו להכתים אותם, להציג אותם באור הכי נלעג ומבזה - היו ונותרו לצד הצדק והאמת".
"אנחנו מדינה ועם בטראומה נוראית", המשיך אוחנה, "את גלי ההדף וההרס שהביאו עלינו מחוללי מסע הציד הזה, אנו רק מתחילים להרגיש. הקימו איש נגד אחיו, יצרו בינינו שנאה ומדנים. אויבינו (למען הסר ספק: אויבים יש רק מחוץ, בתוך הבית אנו אולי יריבים פוליטיים, אך בני עם אחד ולכן לא אויבים) הרבים סופקים כפיהם בהנאה ומתכוננים ליום בו נהיה מספיק חלשים וצהובים זה לזה כדי לתקוף. אינני יודע אם השנאה שפשתה בקרבנו כמחלה מדבקת היא עמוקה ובלתי הפיכה או שהרוח הרעה תחלוף והאבק ישקע, וניזכר שאנו אחים, בנים לאותם שלושה אבות וארבע אימהות. תחילתו של הריפוי, ככל שבאמת רוצים בו - הוא הפסקת מסע הציד. חדלו, הרפו".
יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן כתב בעמוד הפייסבוק שלו: "הפרסומים האחרונים בעניין תיק 4000 הם הוכחה נוספת, הוכחה מספר 4000 אם תרצו, לליקוי המאורות שהפך את מערכת המשפט למוטה פוליטית ולמזוהה עם מפלגות ומחנות פוליטיים. זהו האיום הגדול ביותר על הדמוקרטיה בימינו. חייבים לתקן את מערכת המשפט. וזה מה שנעשה, בעזרת ה'".
התגובות מיהרו להגיע כבר אתמול אחרי החשיפה, ושר החוץ אלי כהן כתב בחשבון הטוויטר שלו כי "כל מי שעיניו בראשו יכל לראות את שלל החורים וסימני השאלה בתיקים שהם חסרי תקדים. שמח שהאמת מתחילה להתבהר". חבר הכנסת בועז ביסמוט הוסיף: "אחרי מאות מיליוני שקלים שבוזבזו בניסיון נואש לתור אחר כל פיסת שחיתות בסביבתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לא נמצא דבר".
שר המשפטים לשעבר וחבר הכנסת גדעון סער התייחס גם הוא, וטען כי יהיה נכון לסיים את המשפט בעסקת טיעון: "במשך תקופת כהונתי כשר המשפטים נמנעתי מהתייחסות לאפשרות הסדר טיעון במשפט נתניהו. זאת, מתוך כבוד לעצמאות התביעה הכללית בנושאים המסורים לשיקול דעתה המקצועי. עמדתי היתה זה מכבר כי נכון, בהתחשב במכלול השיקולים, לסיים את משפט נתניהו בהסדר טיעון. עתה מן הראוי שהתביעה תטה אוזן למסרים של בית המשפט ותגלה נכונות למו"מ כזה. האינטרס הציבורי במובנו הרחב הוא סיום הסאגה ארוכת השנים הזאת בהסדר טיעון".
חקירת תיק 4000, המכונה גם תיק בזק-וואלה, נפתחה ביוני 2017 ועוסקת בקשרים הפסולים בין שאול אלוביץ', שהיה בעל השליטה בקבוצת בזק, לבין ראש הממשלה נתניהו. בספטמבר 2019 הוגש כתב האישום בפרשה, ובמאי 2020 החל משפט נתניהו לאחר שהיועמ"ש דאז אביחי מנדלבליט החליט להעמיד אותו לדין באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים. בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' מואשמים בשוחד, שיבוש הליכי משפט והדחה בחקירה.