בג"ץ הוציא צו על תנאי: על המדינה לנמק מדוע לא לגייס חרדים

השופטים פוגלמן, עמית וסולברג דנו בעתירות נגד חוק הגיוס, ובתום הדיון הוציאו צו על תנאי וקבעו כי על המדינה לנמק מדוע לא ניתן לגייס את תלמידי הישיבות. נציג המדינה: "אי אפשר לגייס עשרות אלפים ביום". השופטים: "שיגייסו אלף, זה החוק". פוגלמן: "השאלה הבסיסית היא האם לממשלה יש סמכות לפטור בני ישיבות משירות". הפגנות בי-ם: "לסיים את האפליה בין דם לדם"

זמן צפייה: 05:49

שופטי בג"ץ - עוזי פוגלמן, נעם סולברג ויצחק עמית - דנו הבוקר (שני) בעתירות שהוגשו בעניין הפטור מגיוס, ולאחר שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מאירה הודיעה כי על צה"ל יהיה לגייס חרדים החל מ-1 באפריל, אם עד אז לא יקודם חוק שיסדיר את הנושא. בתום הדיון הוציא בג"ץ צו על תנאי וקבע כי על המדינה לנמק מדוע לא לגייס תלמידי ישיבות.

מהתנועה לאיכות השלטון, העותרת הראשית בעתירה נגד אי השוויון בנטל, נמסר בתגובה: "החלטה דרמטית וחשובה מאוד של בית המשפט העליון. מדובר בצעד נוסף בדרך לשוויון מלא בנטל. מה שהיה הוא לא מה שיהיה. האפליה בין אדם לאדם ובין דם לדם לא יכולה להימשך. אנחנו מקוום שבסוף החודש נתחיל עידן חדש בו כולנו נושאים בנטל השוויון – גם תלמידי הישיבות החרדים".

השופט פוגלמן אמר בדיון: "השאלה הבסיסית היא האם לממשלה יש סמכות לקבל החלטה מנהלית שפוטרת משירות. פה זה מתחיל ופה זה נגמר. זו לא סיטואציה של חוק שצריך לבדוק את חוקיותו, זו סיטואציה שבה ישנה טענה בעלת משקל של ממש, שאי אפשר לקבל החלטה מנהלית בסוגיה הזאת, וכל הסדר כלשהו צריך להיות בחקיקה ראשית".

השופט סולברג אמר: "לא צריך לטעון לחוסר סבירות". נציג היועמ"שית, עו"ד אבי מיליקובסקי, אמר: "אי אפשר לגייס 36 אלף איש ביום אחד, ואי אפשר גם להימנע מגיוס בלי חקיקה ראשית. החלטת הממשלה היא רק הנחייה לרשויות המדינה כיצד לנהוג בהיעדר חוק. מדובר על החלטה על מדיניות". השופט פוגלמן השיב: "אז שיגייסו אלף. האם דה-פקטו זו לא החלטה לדחיית גיוס? אותה גברת בשינוי אדרת?". מיליקובסקי: "היועצת המשפטית לממשלה מצאה שעל אף הקשיים, ניתן לתת הנחיית מדיניות של הדרג המדיני". פוגלמן: "איזה אינטרס ציבורי העמדה הזו משרתת עכשיו? אני באמת לא מבין".

[brightcove_iframe video_id='news-flash-part-2402260859' autoplay='0' credit='שב״פ sha_b_p@ ' desc='צעדה למען שיווין בנטל בהובלת יאיא פינק ' poster='' kid='1_p9bhd9cr' duration='35']

פעילי "אחים לנשק" הפגינו בירושלים וצעדו לעבר שכונות חרדיות, כשהם קוראים: "סיימנו לשלם את המחיר". מהתנועה נמסר: "במשך שנים נשאנו בנטל השירות והשכול. כעת, מול אתגרי הביטחון שמציב בפנינו אויב אכזר ונטל שירות אדיר על הציבור המשרת, אנו חייבים לסיים את האפליה בין דם לדם. הגיע זמן שוויון".

עו"ד אליעד שרגא, יו"ר למען איכות השלטון בישראל, מסר: "לא יעלה על הדעת שנחיה בחברה שבה לא נשמר באדיקות הערך של השוויון בפני החוק. כמו כן, לא יעלה על הדעת שנחיה בחברה שערך השוויון בה הוא שונה לכל מגזר ומגזר. דמו של אף אזרח בחברה בישראל לא סומק בטיפה אחת יותר מדמו של כל אזרח אחר. לא יעלה על הדעת שבמבוא בית"ר יתגייסו לשירות אזרחים ל-36 וחודשים ואילו בביתר עילית לא יתגייסו כלל. כמו שלא הגיוני שבמודיעין יעשו אזרחים מאה וחמישים ימי מילואים בשנה ואילו במודיעין עילית לא יעשו אפילו יום אחד של מילואים".

"צו 8": מחאת אחים לנשק מול בית השר גולדקונפף
"צו 8": מחאת אחים לנשק מול בית השר גולדקונפף | צילום: אחים לנשק

בשבוע שעבר הגישה בהרב-מיארה את תשובה בנוגע לחוק הגיוס, שלפיה החל מ-1 באפריל 2024, "בלא קידום חקיקה על-ידי ממשלת ישראל - אין בסיס חוקי להימנעות גורפת של המדינה מגיוס בני ישיבות". המשמעות: אם לא תקודם חקיקת החוק החדש עד המועד האמור - צה"ל ייאלץ להתחיל לגייס חרדים. לפי הצעת החוק החדשה, הנובעת מצורכי המלחמה, שירות הסדיר לגברים ולנשים יוארך ל-36 חודשים בתמורה לדמי קיום מוגדלים ומענקים מותאמים. כמו כן, נקבע כי יועלה גיל הפטור ממילואים, ושירות המילואים השנתי יוארך ל-40 ימים."מלכתחילה התבססה החלטת הממשלה על הנחת יסוד של קידום חקיקה בפועל", כתבה בהרב-מיארה. "עם פקיעת תוקפה של ההחלטה, וככל שלא יוארך תוקפה בהחלטה חדשה שתעגן לוחות זמנים להשלמת חקיקה ראשית, לא יהיה מקור סמכות חוקי המאפשר הימנעות גורפת מהליכים לגיוס בני הישיבות. כלל גורמי המדינה המוסמכים יהיו מחויבים לפעול בהקשר להליכי הגיוס בהתאם לדין".

החוק החדש גרם לסערה במערכת הפוליטית. השר בני גנץ התייחס בתחילת החודש לחוק החדש, ואמר: "ב-7 באוקטובר המוני ישראלים קמו והתנדבו – בלי לשאול שאלות. בהם גם חרדים שביקשו להתגייס לצה"ל, סייעו בארגוני החירום והצילו חיים רבים בעבודת קודש. כמוהם רבים מהחברה הערבית שפעלו לסייע לנפגעים ולמפונים. הצורך הביטחוני המיידי מחייב אותנו להגדיל את כמות המשרתים והיקפי הסד"כ". הוא הוסיף: "לצד זאת, ובראייה ארוכת טווח, אנו נדרשים לתיקונים היסטוריים: הגדלה משמעותית של ההוקרה למשרתים בסדיר ובמילואים. מי שמשרת יותר - חייב לקבל הרבה יותר. לטווח הרחוק - חוק שירות ישראלי, שיכניס למעגל השירות במובנו הרחב, גם את האזרחים החרדים והערבים בהדרגה. חייבים למצוא דרך משותפת, שרק היא תאפשר לשמור על ביטחון ישראל והחברה הישראלית בהווה ובעתיד".

לשכת גיוס
לשכת גיוס | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

ראש האופוזיציה יאיר לפיד אמר: "ב-7 באוקטובר מדינה שלמה השתנתה. בבוקר הנורא ביותר למדנו דבר אחד - אנחנו פה ביחד, אם לא נחיה ביחד נמות ביחיד. יחד זה אומר שלכולנו יש את אותן חובות. הגוף היחיד שלא הפנים את זה הוא ממשלת ישראל. חוק ההשתמטות שהם פרסמו עכשיו מוכיח את זה. הנטל יגדל באופן דרמטי". בהמשך פנה לשרים בני גנץ וגדי איזנקוט ואמר: " לא יכול להיות ששני רמטכ"לים לשעבר יעמדו מנגד כשפוטרים מגיוס מאות אלפי צעירים חרדים שצה"ל זקוק להם. לא יכול להיות שתמשיכו לשבת בממשלה שתעביר את זה". בנוסף, פנה לחברי הליכוד ויתר חברי הקואליציה: " תפעלו לפי צו מצפונכם ולפי מה שאתם אומרים לנו בחרדים הסגורים. לא יכול להיות שתשימו את הפוליטיקה לפני הביטחון ולפני עם ישראל".

"החוק הזה אומר עוד דבר - החרדים יקבלו פטור סופי מגיוס", המשיך לפיד, "ההשתמטות תהפוך לחוקית. כדי לוודא שהם לא התגייסו, הממשלה מעלה את הקצבאות שלהם. מי שלא יבוא לבקו"ם יקבל יותר כסף. זה רגע האמת של החברה הישראלית, לחוק הזה חובה להתנגד ואנחנו נתנגד אליו בכל כוחנו. כל מי שמאמין לרעיון צבא העם צריך להצטרף אלינו".

בסיום דבריו, פנה ראש האופוזיציה לחברה החרדית: "אני קורא מפה לאחינו החרדים - לא יכול להיות שאתם לא רואים מה שהחוק הזה יעשה לחברה הישראלית. אחרי הטבח, אחרי שמאות לוחמים נהרגו והמילואימניקים נלחמים בבוץ של עזה. אני בטוח שאתם רואים את זה. התגובה האוטומטית של נציגי המפלגות החרדיות כל פעם שעולה נושא הגיוס היא שזו שנאת חרדים".

הרמטכ"ל, רב-אלוף הרצי הלוי, אמר ברצועת עזה: "בימים מאתגרים אלה, יש דבר אחד ברור מאד - כולם צריכים להתגייס להגנה על הבית. זוהי תקופה אחרת, מה שהיה לפניה נכון שייבחן שנית", קבע רא"ל הלוי, והוסיף: "צה"ל תמיד שאף להביא לשורותיו את כל חלקי החברה הישראלית. המלחמה הזו ממחישה את הצורך לשנות. יש לנו הזדמנות היסטורית להרחיב את מקורות הגיוס לצה"ל בשעה בה הנחיצות לכך היא גבוהה מאוד".