"מונע התערבות בהחלטות מופרכות": הנימוקים בבג"ץ הסבירות

בית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק פסל היום (שני) את החוק לביטול עילת הסבירות, ברוב של שמונה שופטים מול שבעה. בפסק הדין כתבה נשיאת בית המשפט (בדימוס) אסתר חיות כי התיקון לחוק "מותיר תחומים שלמים בלא ביקורת שיפוטים ועלול להביא לשינוי מן היסוד של פני השירות הציבורי במדינה, כמו גם לפגיעה קשה בעצמאותה של מערכת אכיפת החוק וניצול לרעה של משאבים שלטוניים לצורך השגת יתרונות פוליטיים". עוד כתבה חיות כי התיקון "מוביל לכך שדווקא הגורמים המשמעותיים ביותר ברשות המבצעת פטורים בפועל מחובת הסבירות", וכי הוא "מונע התערבות בהחלטות מופרכות".

השופט יוסף אלרון, שהציג לפני כארבעה חודשים את מועמדותו לתפקיד נשיא בית המשפט העליון בניגוד לשיטת הסניוריטי, התנגד לפסילת החוק וכתב: "איתן אני בדעתי כי אין זו השעה לזעזע את יסודותיה החוקתיים של מדינתנו. את המחלוקת מוטב לדחות למועד המתאים לכך אם וכאשר ההכרעה בה תתחייב מעובדות המקרה. חוששני כי בעיתוי הנוכחי הנזק שייגרם מערעור יסודות המשפט החוקתי בישראל בשל הפסילה, עלול לעלות עשרות מונים על הנזק שבהותרתו על כנו".

השופט יצחק עמית קבע כי יש לפסול את התיקון לחוק, והתייחס בפסיקתו ל"היעדרם של מנגנוני איזונים ובלמים בשיטת המשפט, המרסנים את כוחה של הממשלה, באופן המעניק לה עוצמה מיוחדת". עמית כתב כי "המסקנה המתבקשת ממצב זה היא שנדרשת הוספה של מנגנונים לחיזוק המשטר הדמוקרטי, ואילו התיקון נושא דיוננו צועד בכיוון ההפוך; הוא מעצים עוד יותר את כוחה של הרשות המבצעת ופוגע בעקרונות יסוד של שיטתנו המשפטית".

"התיקון לחוק היסוד פוגע בגרעין הדמוקרטי של המדינה", הוסיף עמית, וכתב: "התיקון אף פוגע בשלטון החוק בהיבטים שונים – הצבת הממשלה ושריה מעל החוק; מינויים ופיטורים בלתי ראויים, לרבות של שומרי סף; חסינות מפני אי הפעלת סמכות מינהלית והתעלמות משיקולים מקצועיים; היעדר פיקוח על ממשלת מעבר; חשש לפגיעה בטוהר הבחירות".

ממלא מקום הנשיא, השופט עוזי פוגלמן, פסק כי "הרשות המכוננת אינה יכולה לערער את זהותה היהודית והדמוקרטית של המדינה, וכי מאפייניו של המפעל החוקתי הישראלי והשימוש בפועל בסמכות המכוננת מוליכים למסקנה שבית המשפט הוא המוסד שמוסמך לקבוע אם הכנסת חרגה מסמכותה המכוננת". פוגלמן סבור כי המניעה של "כל אפשרות לדון בבתי המשפט בטענת חוסר סבירות ביחס לדרג המיניסטריאלי, מגלמת פגיעה אנושה בעקרון שלטון החוק ובעקרון הפרדת הרשויות".

לדברי השופטת דפנה ברק-ארז, גם היא בדעת הרוב, "רק במקרים קיצוניים של "שבירת כלים" יתערב בית משפט זה בתוכנו של חוק יסוד". עם זאת, היא סבורה כי "אלה הם פני הדברים במקרה הנוכחי". לפסיקתה של ברק-ארז, "התיקון לחוק היסוד מוביל לפגיעה אנושה בתשתית הדמוקרטית בכך שהוא מעניק לממשלה חסינות רחבה מפני ביקורת אפקטיבית". השופטת הוסיפה כי "ההצעה לחזור לעילת הסבירות "של פעם" מתעלמת מההקשר המשפטי והחוקתי הרחב והאיזונים בין הרשויות שבהם הייתה נטועה הביקורת השיפוטית בעבר, ברוח המימרה '"אינך יכול להיכנס לאותו נהר פעמיים'".

השופט דוד מינץ, בניגוד לעמדת הרוב, הדגיש כי "כל רשות וכל ערכאה שיפוטית אינן רשאיות לפעול אלא בגדרי הסמכות הנתונה להן על פי דין. על בית המשפט להקפיד לפעול אך ורק בגדר סמכויותיו, באותה הקפדה שהוא נוקט כשסוגיית הסמכות מתעוררת לגבי רשויות אחרות". לקביעתו של מינץ "הסמכות לבקר חוקים אינה מושתתת על יסודות איתנים, וודאי שאין כל מקור סמכות המאפשר לבית המשפט לדון בתוקפו של חוק-יסוד או לפסלו". השופט הוסיף כי "מנקודת מוצא זו, הדיון לגופו של התיקון איננו נדרש", והסביר כי "בכל מקרה, הדיון בפרשנותו מוקדם משטרם יושמו ועוצבו גבולותיו".

לשיטתו של השופט נעם סולברג, שדחה גם הוא את העתירה יחד עם דעת המיעוט, "אף אם נתעלם מבעיית הסמכות, אזי גם לשיטתה של הנשיאה (בדימ'), השאלה היא אחת: האם חוק-היסוד שולל 'את עצם היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית'? משזו השאלה, ואין בִּלתה, הרי שהמסקנה קרֵבה לבוא: חוק-היסוד, רחוק מרחק רב מלבוא בגדרי אותה מגבלה צרה, הרחק מכך. ממילא, אף אם היתה סמכות – לא היה מקום לפסול את החוק". בנוסף, קבע סולברג כי "קביעה שלפיה קיימת הגבלה כלשהי על סמכותה של הרשות המכוננת, מבטלת 'דה-פקטו' את היסוד הדמוקרטי הבסיסי, של ריבונות העם באמצעות נציגיו הנבחרים". "יוזמי החוק ביקשו להיתלות בדבריי ואף כינו אותו "מתווה סולברג". אילו הייתי מכהן כחבר בבית המחוקקים לא הייתי תומך בתיקון, חסרונותיו עולים על מעלותיו", הוסיף.

הדיון בתיקון לעילת הסבירות נערך בפני הרכב מלא של 15 שופטים בבג"ץ, ב-12 בספטמבר, במשך יותר מ-13 שעות. העותרים הציגו בפני השופטים את טענותיהם, ואז הגיע חלקם של העונים - ובראשם הפרקליט הפרטי של הממשלה. את העתירה לחוק ביטול עילת הסבירות - שעבר בכנסת בחודש יולי האחרון - הגישו האגודה לזכויות האזרח ו-37 ארגוני זכויות אדם וחברה אזרחית נוספים. בעתירות נטען כי צפויה פגיעה רחבת היקף בהגנה על זכויות אדם ובשלטון החוק, בהפרדת הרשויות ובטוהר המידות. נציגי הארגונים עלו לדבר, אך אין ספק כי שיאו של יום זה הגיע דווקא מנציגי הממשלה.

במהלך הדיון אמר השופט יצחק עמית: "דמוקרטיה לא מתה בכמה מכות חזקות אלא מתה בכמה צעדים קטנים. כדי להשפיע על תוצאות הבחירות. אני רואה שיש כמה צעדים בקנה". ביום חמישי נקראו כלל שופטי בג"ץ לישיבה דחופה אצל ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן - ברקע ישיבות קדחתניות שנערכות מאז הודלפה טיוטת פסק הדין.

לאחר ההתכנסות, מסר פוגלמן כי "הרשות השופטת רואה בחומרה רבה את הדלפתם של חלקים מטיוטות פסקי דין שלא הושלמו כתיבתם. הניסיון להשפיע בדרך זו על הליכים תלויים ועומדים, ולפגוע באמון הציבור ברשות השופטת ובשופטים והעובדים המסורים שלה - לא יצלח". עוד נמסר כי הוחלט "שלאחר מתן פסקי הדין הנושא ייבדק עד תום במתכונת שתיקבע, ויופקו לקחים מתאימים".