בג"ץ קבע: השר לא יכול לקבוע את מדיניות החקירות במשטרה

בג"ץ קבע הבוקר (חמישי) כי יש לבטל את התיקון בפקודת המשטרה המעניק לשר לביטחון לאומי סמכות לקבוע את מדיניות החקירות של המשטרה. ההחלטה התקבלה ברוב דחוק של חמישה שופטים מול ארבעה.

בהחלטה נכתב: "דעת הרוב קבעה כי סעיף זה פוגע בזכויותיו החוקתיות של החשוד, והוא אינו צולח את פסקת ההגבלה. עוד נקבע כי לא ניתן למצוא מתווה של פרשנות מקיימת שיש בו ליישב את הפגיעה הטמונה בסעיף 8ד עם זכויות החשוד. דעת המיעוט מצאה כי לא נפל בסעיף פגם במישור החוקתי".

לצד זאת קבע בג"ץ כי אין למנוע את שינוי השר בשלושה סעיפים אחרים: "אשר לסעיף 8ב, אשר קובע כי המשטרה נתונה למרות הממשלה, נקבע פה אחד כי אין בו כדי לשנות את מערכת היחסים בין הממשלה לבין המשטרה, או לגרוע מחובתה של המשטרה להפעיל שיקול דעת מקצועי ועצמאי. בנוסף, בית המשפט קבע פה אחד כי אין בתיקון סעיף 9 לפקודה, במסגרתו נקבע כי סמכויותיו של המפכ"ל מכוח הסעיף יופעלו 'בהתאם להתוויות המדיניות ולעקרונות הכלליים של השר' כדי לגרוע מעצמאותו המקצועית של המפכ"ל. עוד נקבע כי סעיף 8ג(א) הסמיך את השר להתוות מדיניות כללית ועקרונית בלבד, ואוסר על התערבות אופרטיבית בעבודת המשטרה".

בהחלטתם השופטים פוגלמן וסולברג מותחים ביקורת חריפה על ההליך שבו חוקק החוק: "תיקון זה קודם באופן חריג עוד בטרם שהוקמו הוועדות הקבועות של הכנסת ותוך זירוז הליכי החקיקה... זוהי המחשה נוספת של הבעייתיות העמוקה במצב הדברים שבו עושה הרוב הקואליציוני שימוש בשליטה המוחלטת שנתונה לו בהליכי החקיקה בכנסת על מנת לשנות הסדרים תשתיתיים ויסודיים שנוגעים ליסודות המשטר הדמוקרטי באבחה ובחטף... השימוש שעושה הרוב הקואליציוני באופן שיטתי בהצעות חוק פרטיות על מנת להימנע מהמנגנונים המאזנים שנקבעו בתקנון מעורר קושי משמעותי... הצעות חוק פרטיות לא נועדו לשמש עבור הממשלה "ערוץ עוקף" מהמנגנונים שחלים על הצעות חוק ממשלתיות".

סולברג המשיך: "ההליך שבו נחקק התיקון רחוק מלהיות מיטבי כרחוק מזרח ממערב... ראוי היה כי ההליך היה מתנהל בדרך שונה". עוד סולברג מותח ביקורת על כך שהורחבה סמכותו של השר לביטחון לאומי בתחום המינויים: "מצב דברים זה מקים למרבה הצער, קושי גדול בהרבה מזה שיוצר התיקון לפקודת המשטרה, בכל הנוגע לחשש מפני השפעה פוליטית על שיקול הדעת שמפעילים גורמי המשטרה במסגרת הפעלת סמכיותיהם. גם בסוגיה זו נדרש להרהר, טוב יעשו הגורמים הרלוונטיים אם ישקלו את הדברים ביום מן הימים במבט רחב".

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר התייחס להחלטה ותקף: "בג"ץ שוב הופך את עצמו לריבון, ודורס את רצון הבוחר. ההחלטה החמורה של בג"ץ לעקר את פקודת המשטרה נועדה לעקר את השר מסמכויותיו, ולנסות להקנות לפרקליטות וליועמ"שית שליטה במשטרה. במדינה דמוקרטית מי שמתווה מדיניות למשטרה הוא השר הממונה עליה, אבל את בג"ץ זה כמובן לא מעניין".

שר המשפטים יריב לוין תקף: "באיזו מדינה שופטים שבוחרים את עצמם יכולים לפסול על חודו של קול חוק שהפרלמנט קיבל בשלוש קריאות? רק בישראל הדמוקרטיה הולכת ומוחלפת בשלטון של קומץ שופטים, אשר מסרבים אפילו לקיים שידור חי של הליכי הבחירה הפסולים של עצמם. רבים מאוד מבינים היום שאסור שזה יימשך. שהגיע הזמן להחזיר את הסמכות לריבון - העם. אני מקווה שכל מרכיבי הקואליציה יתעלו לגודל השעה ויאפשרו לבצע סוף סוף את השינוי הדרוש בשיטת בחירת השופטים".

ח”כ יואב סגלוביץ (יש עתיד), מהעותרים בפרשה, הגיב: "הזהרנו ששינוי פקודת המשטרה יוביל לפוליטיזציה שלה. התנהלותו של השר בן גביר כבר צובעת את המשטרה בצבע פוליטי. טוב שבית המשפט קיבל את ההחלטה, אך חבל שנאלצנו להגיע לכך. האחראי לכך הוא נתניהו, שהסכים למנות אדם בלתי כשיר, מסוכן ועבריין מורשע כשר לביטחון פנים. ח”כ מיקי לוי (יש עתיד) הוסיף: "החוק פוגע בעבודת המשטרה. מדיניות חקירה חייבת להיות תחת שלטון החוק ולא לפי תפיסת עולמו של שר עבריין. בג”ץ שוב הציל את המערכת. נתניהו, אתה אחראי לכך".

העתירה, שהוגשה על ידי התנועה בדצמבר 2022, מכוונת לתיקון של בן גביר לפקודת המשטרה, המעניק לשר לביטחון לאומי סמכויות נרחבות על נתנהלות הארגון, לרבות סמכויות להתוות את מדיניות החקירות. לטענת התנועה לאיכות השלטון, "התיקון פוגע בעצמאות המשטרה, מאפשר פוליטיזציה של אכיפת החוק ומהווה פגיעה אנושה בעקרונות דמוקרטיים בסיסיים".

בחודש מרץ הגישה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה את תשובת המדינה לעתירות העוסקות בתיקון פקודת המשטרה, וקבעה כי "נוכח הפגיעה הקשה בעצמאות מערכת אכיפת החוק", יש לבטל את החלק בתיקון המקנה לשר לביטחון לאומי את הסמכות להתערב בתחום החקירות".

עוד נכתב בהודעת היועמ"שית: "לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, התיקון יוצר מבנה משטרי לא מאוזן המאפשר פוליטיזציה של הפעלת הכוח המשטרתי ללא ערובות המבטיחות את הפעלת הכוח באופן מקצועי, עצמאי ושוויוני ושמירה על שלטון החוק וזכויות האדם. על כן, התיקון אינו חוקתי".

"יש לבטל את החלק בתיקון המקנה לשר לביטחון לאומי את הסמכות להתערב בתחום החקירות נוכח הפגיעה הקשה בעצמאות מערכת אכיפת החוק", הוסיפה, "שאר חלקי התיקון אף הם אינם חוקתיים ודינם בטלות, אלא אם בית המשפט יפרש אותם באופן המבטיח הגנה על זכויות אדם, ומניעת פוליטיזציה של עבודת המשטרה".