היועמ"שית: לקדם את החוק עד אפריל, או שצה"ל ייאלץ לגייס חרדים

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הגישה הערב (רביעי) את תשובה בנוגע לחוק הגיוס, שלפיה החל מ-1 באפריל 2024, "בלא קידום חקיקה על-ידי ממשלת ישראל - אין בסיס חוקי להימנעות גורפת של המדינה מגיוס בני ישיבות". המשמעות: אם לא תקודם חקיקת החוק החדש עד המועד האמור - צה"ל ייאלץ להתחיל לגייס חרדים. לפי הצעת החוק החדשה, הנובעת מצורכי המלחמה, שירות הסדיר לגברים ולנשים יוארך ל-36 חודשים בתמורה לדמי קיום מוגדלים ומענקים מותאמים. כמו כן, נקבע כי יועלה גיל הפטור ממילואים, ושירות המילואים השנתי יוארך ל-40 ימים.

"מלכתחילה התבססה החלטת הממשלה על הנחת יסוד של קידום חקיקה בפועל", כתבה בהרב-מיארה. "עם פקיעת תוקפה של ההחלטה, וככל שלא יוארך תוקפה בהחלטה חדשה שתעגן לוחות זמנים להשלמת חקיקה ראשית, לא יהיה מקור סמכות חוקי המאפשר הימנעות גורפת מהליכים לגיוס בני הישיבות. כלל גורמי המדינה המוסמכים יהיו מחויבים לפעול בהקשר להליכי הגיוס בהתאם לדין".

התנועה לאיכות השלטון מסרה כי "שוב המדינה והיועצת המשפטית לממשלה מנסים לגלגל את תפוח האדמה הלוהט, שכבר 25 שנה מתגלגל וזה במקום להכריע פעם אחת ולתמיד גיוס אחד לכולם חוק שווה לכולם, ולא לנסות למצוא כל מיני פתרונות לא חוקיים ולא חוקתיים שמפרידים בין אדם לאדם בין דם לדם. מצער מאוד שהיועצת המשפטית, במקום להבין שנעשה פה משהו לא חוקי-החלטת ממשלה בניגוד לחוק, מאפשרת את גלגול המצב הלא חוקי ומאפשרת לחוטא לצאת נשכר ובעצם מגינה על מצב לא חוקי בפני בית המשפט".

החוק החדש גרם לסערה במערכת הפוליטית. השר בני גנץ התייחס בתחילת החודש לחוק החדש, ואמר: "ב-7 באוקטובר המוני ישראלים קמו והתנדבו – בלי לשאול שאלות. בהם גם חרדים שביקשו להתגייס לצה"ל, סייעו בארגוני החירום והצילו חיים רבים בעבודת קודש. כמוהם רבים מהחברה הערבית שפעלו לסייע לנפגעים ולמפונים. הצורך הביטחוני המיידי מחייב אותנו להגדיל את כמות המשרתים והיקפי הסד"כ". הוא הוסיף: "לצד זאת, ובראייה ארוכת טווח, אנו נדרשים לתיקונים היסטוריים: הגדלה משמעותית של ההוקרה למשרתים בסדיר ובמילואים. מי שמשרת יותר - חייב לקבל הרבה יותר. לטווח הרחוק - חוק שירות ישראלי, שיכניס למעגל השירות במובנו הרחב, גם את האזרחים החרדים והערבים בהדרגה. חייבים למצוא דרך משותפת, שרק היא תאפשר לשמור על ביטחון ישראל והחברה הישראלית בהווה ובעתיד".

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד מתח גם הוא ביקורת על חוק הגיוס בהצהרה מיוחדת שנשא בשבוע שעבר, בה אמר: "ב-7 באוקטובר מדינה שלמה השתנתה. בבוקר הנורא ביותר למדנו דבר אחד - אנחנו פה ביחד, אם לא נחיה ביחד נמות ביחיד. יחד זה אומר שלכולנו יש את אותן חובות. הגוף היחיד שלא הפנים את זה הוא ממשלת ישראל. חוק ההשתמטות שהם פרסמו עכשיו מוכיח את זה. הנטל יגדל באופן דרמטי". בהמשך פנה לשרים בני גנץ וגדי איזנקוט ואמר: " לא יכול להיות ששני רמטכ"לים לשעבר יעמדו מנגד כשפוטרים מגיוס מאות אלפי צעירים חרדים שצה"ל זקוק להם. לא יכול להיות שתמשיכו לשבת בממשלה שתעביר את זה". בנוסף, פנה לחברי הליכוד ויתר חברי הקואליציה: " תפעלו לפי צו מצפונכם ולפי מה שאתם אומרים לנו בחרדים הסגורים. לא יכול להיות שתשימו את הפוליטיקה לפני הביטחון ולפני עם ישראל".

"החוק הזה אומר עוד דבר - החרדים יקבלו פטור סופי מגיוס", המשיך לפיד, "ההשתמטות תהפוך לחוקית. כדי לוודא שהם לא התגייסו, הממשלה מעלה את הקצבאות שלהם. מי שלא יבוא לבקו"ם יקבל יותר כסף. זה רגע האמת של החברה הישראלית, לחוק הזה חובה להתנגד ואנחנו נתנגד אליו בכל כוחנו. כל מי שמאמין לרעיון צבא העם צריך להצטרף אלינו".

בסיום דבריו, פנה יו"ר האופוזיציה לחברה החרדית: "אני קורא מפה לאחינו החרדים - לא יכול להיות שאתם לא רואים מה שהחוק הזה יעשה לחברה הישראלית. אחרי הטבח, אחרי שמאות לוחמים נהרגו והמילואימניקים נלחמים בבוץ של עזה. אני בטוח שאתם רואים את זה. התגובה האוטומטית של נציגי המפלגות החרדיות כל פעם שעולה נושא הגיוס היא שזו שנאת חרדים".

כמו כן, יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, אמר על חוק הגיוס: "בלי חובות אין זכויות. אירועי 7 באוקטובר הוכיחו סופית שמדינת ישראל לא תוכל להמשיך ולהתקיים בלי שוויון מלא בנטל".

.הרמטכ"ל, רב-אלוף הרצי הלוי, סייר בשבוע שעבר בגבול רצועת עזה, ומסר לאחר מכן הצהרה שבמהלכה התייחס במרומז לחוק הגיוס: "בימים מאתגרים אלה, יש דבר אחד ברור מאד - כולם צריכים להתגייס להגנה על הבית. זוהי תקופה אחרת, מה שהיה לפניה נכון שייבחן שנית", קבע רא"ל הלוי, והוסיף: "צה"ל תמיד שאף להביא לשורותיו את כל חלקי החברה הישראלית. המלחמה הזו ממחישה את הצורך לשנות. יש לנו הזדמנות היסטורית להרחיב את מקורות הגיוס לצה"ל בשעה בה הנחיצות לכך היא גבוהה מאוד".