הממשלה: בג"ץ לא מוסמך לדון בחוקי יסוד, התערבות תוביל לאנרכיה

הכנסת הגישה הבוקר (שישי) את עמדתה בנוגע לעתירות נגד החוק לביטול עילת הסבירות, ותגובת הממשלה לעתירות היא כי בית המשפט לא מוסמך לדון ולהתערב בחוקי יסוד. "בית המשפט הוא לא הריבון", נכתב, "והתערבותו עלולה להביא לאנרכיה". למרות הקשיים המשפטיים, היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפק מגנה על החוק ודוחה את הטענות נגדו, כולל אלה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, על כך שהחוק פוגע באופי הדמוקרטי של ישראל.

"לעמדת הכנסת", נכתב, "יש לדחות את העתירות על הסף מחמת היעדר בשלות, וזאת משלוש סיבות. ראשית, לא ניתן לאמוד את עוצמת פגיעתו של חוק היסוד, שכן היא תלויה באופן יישומו על ידי בתי המשפט. שנית, קשה להעריך את השלכות חוק היסוד שכן טרם התגבשה תשתית עובדתית הקשורה בפעילות הממשלה והכנסת לאחר כינונו. שלישית, על הכנסת תהיה האחריות לפתח את הכלים הפרלמנטריים שברשותה להעמקת הפיקוח על ההחלטות שייוותרו ללא ביקורת שיפוטית, ובפרט על ההחלטות הפרטניות, כדי לבקר את עמידת הממשלה בחובת הסבירות החלה עליה".

מהתנועה לאיכות השלטון, שעתרה נגד החוק, נמסר: "תגובה מאכזבת מאוד של הכנסת, אבל, לצערנו הרב, גם צפויה מאוד. אנו סומכים על בית המשפט העליון שיאמר את דברו, יבטל את התיקון לחוק וישמור על הדמוקרטיה הישראלית".

על הטענות בגבר הליך הכינון של חוק היסוד המתקן נכתב בתגובת הכנסת: "אף שהיועצת המשפטית לכנסת שותפה לטענה כי הליך החקיקה לא היה מיטבי, הרי שבהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה להליך חקיקה תקין, לא נפל בו פגם היורד לשורש ההליך. היועץ המשפטי לוועדה והיועצת המשפטית לכנסת ליוו באופן שוטף את הליכי החקיקה, ונתנו מענה בזמן אמת לסוגיות שהתעוררו לשם שמירת זכות ההשתתפות של חברי הכנסת ומתן אפשרות מעשית לגיבוש עמדתם".

לגבי הטענות בדבר שימוש לרעה בסמכות המכוננת נכתב: "בהתאם לפסיקת בית המשפט הנכבד השימוש בדוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת צריך להיעשות בצמצום ולהישמר למקרים קיצוניים ביותר בלבד. מבחן השימוש לרעה בוחן את מבנהו הצורני של חוק היסוד ולא את תוכנו. משחוק היסוד קובע נורמה כללית ויציבה, שמקומה בחוק–יסוד: השפיטה, הוא עומד במבחן הצורני. באשר לטענה שחוק היסוד פולש לתחום סמכותה של הרשות השופטת, הרי שקביעת חלוקת הסמכויות בין הרשויות היא תפקיד מובהק של הכנסת בכובעה כרשות המכוננת. מהדיונים שנערכו בחוק היסוד עולה שכינונו נעשה על רקע המחלוקת המשפטית, האקדמית והציבורית בעניין עילת הסבירות, ובבסיסו לא עומד מניע פוליטי פסול. אין לקבל את הטענה שלפיה הכנסת מנועה מכינון חוקי יסוד המיטיבים עם הממשלה בגלל "שליטתה" של הממשלה עליה, שכן טענה זו חותרת תחת המבנה המשטרי הפרלמנטרי של מדינת ישראל".

לגבי הטענות בדבר היותו של חוק היסוד 'תיקון חוקתי שאינו חוקתי': נכתב: "אף לעמדת היועצת המשפטית לכנסת ההסדר שנקבע בחוק היסוד אינו נותן מענה לקשיים ניסוחיים ומהותיים שונים. עם זאת, בפסק הדין בעניין חוק הלאום נקבע כי אין מקום לאמץ את דוקטרינת התיקון החוקתי הבלתי-חוקתי בשלב הנוכחי של המפעל החוקתי בישראל, למעט חריג צר ומצומצם שיש להשתמש בו כשכלו כל הקצין, כשיש פגיעה בגרעין הליבתי ביותר של היות מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית. יש להצר על כך שהקשיים נותרו על כנם, אך אין בהם כדי לפגוע בליבת זהותה הדמוקרטית של המדינה".

יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן כתב בחשבון הטוויטר שלו: "נתניהו מוביל את מדינת ישראל למשבר חוקתי ולאנרכיה והכל למען האינטרסים האישיים שלו". גם ח"כ גלעד קריב (העבודה) תקף את תגובת הממשלה: "לא די בכך שתשובת הממשלה רצופה סיסמאות פופוליסטיות והצגה מעוותת של התפתחות המשפט החוקתי במדינת ישראל, התשובה כופרת גם בסמכותו של בג"ץ לפסול חקיקה רגילה של הכנסת שפוגעת בזכויות יסוד, ובכך יש בה עדות ברורה שראש הממשלה, שר המשפטים ושותפיהם מאמינים בדמוקרטיה נוסח הונגריה ותורכיה שבה אין כל מגבלות על כוחו של השלטון והשליט".

כזכור, אתמול שיתף ראש הממשלה בנימין נתניהו בחשבון הטוויטר שלו את נאומו של יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, אשר איים שלא לציית לבג"ץ אם יפסול חוקי יסוד, ואמר כי "הכנסת לא תקבל בהכנעה את רמיסתה". אוחנה הוסיף: " דמה שגם הגבול שטרם נחצה, ביטול חוק יסוד על-ידי הרשות השופטת, עלול להחצות. אם בית המשפט חושב שאין לחוקי יסוד מעמד מיוחד - הרי שכל פסילת חוק מכוח חוק יסוד מבוטלת. אני מבקש להציב תמרור עצור, מאז 1977 מתחולל תהליך של שאיבת סמכויות מהדרג הנבחר לדרג הממונה, שהיום הינו כל יכול".

לדברי אוחנה, "ישראל היא מדינה דמוקרטית, בדמוקרטיה הריבון הוא העם. במדינה דמוקרטית מערכת המשפט מכבדת את הריבון. לא יכולה להיות מחלוקת האם הכנסת הסמיכה את בית המשפט לפסול או לשנות חקיקת יסוד. אין הסמכה כזו, גם לא ברמז. הסמכות המכוננת שייכת לכנסת, ולה בלבד". אוחנה הזהיר מפני משבר חוקתי, ולדבריו "אם חושב בית המשפט לומר כי אין לחוקי היסוד מעמד מיוחד ועל כן בכוחו לשנות או לבטלם, הרי שכל פסקי הדין שבהם פסל בית המשפט חוקים, מכוח חוקי יסוד, בטלים ומבוטלים. לא יהיה ניתן לקיים ממשל תקין אם כל הבעיות הפוליטיות יעשו דרכן לבית המשפט".

אלפי מפגינים תומכי הממשלה מחו אמש מול בית המשפט העליון בירושלים, בדרישה שמערכת המשפט תימנע מהתערבות בחקיקת הכנסת. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פנה בנאומו לנשיאת העליון, השופטת אסתר חיות ואמר: "גם אם את חושבת שהתיקונים שאנחנו מובילים במערכת המשפט הם שגויים - לפסול חוק יסוד זאת חריגה מסמכות וזאת פסילת הדמוקרטיה בישראל. אל תעזי לפסול חוקי יסוד - האחריות היא עלייך".

בהמשך, גיבה סמוטריץ' את אוחנה ואמר. "חוקים של הכנסת הם חוקים של העם, כל שכן חוקים שנכנסים תחת הקטגוריה של חוקי יסוד. לאף אחד אין סמכות לבטל את חוקי העם, להשתיק את העם, להשתיק את הקול שלכם. הצבעתם ימין ותקבלו ימין".