נציג הכנסת בבג"ץ: "יש לבטל את החוק להקפאת מעצרי עריקים"
בהרכב מורכב, בג"ץ דן בעתירות נגד החוק שמקפיא את כללל האכיפה הפלילית נגד חרדים המוגדרים עריקים משירות צבאי. הממשלה לא שלחה נציג לדיון, ואילו נציג הכנסת אמר: "המסקנה ברורה, כנראה שצריך לבטל את החוק"
בהרכב מורחב של תשעה שופטים, בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ דן הבוקר (שלישי) בעתירות נגד החוק להקפאת מעצרי עריקים. כזכור, אחרי ששופט העליון עופר גרוסקופף הוציא צו ארעי וקבע כי כניסת החוק לתוקף תוקפא לאור "הסוגיות המשפטיות המורכבות שעלו בהן והפסיקה הקודמת בנושא", נשיא העליון יצחק עמית קבע כי הרכב מורחב ידון בעתירות, בראשות המשנה לנשיא העליון נעם סולברג. הממשלה לא שלחה נציג לדיון, ואילו נציג הכנסת יצחק ברט אמר בתחילת הדיון כי "החוק כפי שנחקק לא נחקק בהליך שתואם את תקנון הכנסת, המסקנה היא ברורה". השופט גרוסקופף שאל: "מה המסקנה, לבטל את החוק?" - וברט השיב: "כן, כנראה שכן".
עו"ד ענר הלמן, נציג היועצת המשפטית לממשלה, אמר: "חוק שקובע אפליה באכיפה פלילית לא יכול להתקיים גם שבוע. זה חוק שסותר את עקרונות היסוד של שלטון החוק במדינה דמוקרטית. הוא לא יכול לעמוד גם יום אחד. החוק פוטר בפועל לתקופה של חצי שנה מהחובה להתגייס. יש דין אבל הדיין לא יכול לעשות איתו כלום וגם לא הרמטכ"ל. אין שום אכיפה. החוק הזה לא הולם את ערכי מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית. לעשות דבר כזה בזמן מלחמה זה לא מוסרי ולא הולם את ערכי המדינה כמדינה יהודית ובוודאי לא הולם את ערכיה כמדינה דמוקרטית".
החוק למעשה מקפיא את כלל האכיפה הפלילית, לרבות מעצרים, חקירות והליכים פליליים, נגד עריקים חרדים. לקראת הדיון הבוקר מסר עו"ד תומר נאור, סמנכ"ל אסטרטגיה ומשפט בתנועה לאיכות השלטון: "בזמן שהאחים והאחיות, הבנים והבנות של כולנו נמצאים בגבול הצפון, בסוריה, ברצועת עזה, ביהודה ושומרון ובקעת הירדן, אחרי שלוש שנות לחימה שוחקות, רואים את העסקים שלהם קורסים, את המשפחות מתפרקות, משלמים בגופם ובנפשם, ולעיתים גם בחייהם, מה שבחרו לעשות חברי הכנסת בקואליציה הוא להרים ידיהם בעד חוק שמגן על משתמטים חרדים, עריקים ועבריינים, מפני שלטון החוק. אנחנו לא נשכח, ונפעל לביטולו של החוק הבזוי הזה".
אחרי שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הגישה את תגובתה לבג"ץ בעתירות נגד החוק, גם בייעוץ המשפטי לכנסת הביעו שלשום את התנגדותם לחוק, ובתגובה לבג"ץ נכתב כי "נפלו פגמים מהותיים בהליך החקיקה", ובנוסף נכתב כי הליך החקיקה של החוק לא עמד בסטנדרט הגבוה הנדרש.
"חוק השעה עוסק ב'נושא חדש' כמשמעו של מונח זה בתקנון הכנסת, כלומר, נושא שונה מהנושא שעסקה בו הצעת החוק המקורית", נכתב בתגובת הייעוץ המשפטי לכנסת, "חוק הוראת השעה נחקק אפוא בהליך שאינו תואם את הוראות תקנון הכנסת וכפועל יוצא מכך - בהליך שאינו תואם את הוראות סעיף 19 לחוק-יסוד: הכנסת".
"פגם נוסף בהליך החקיקה הוא אי-עמידתו בסטנדרט הגבוה הנדרש בנסיבות העניין, וזאת בין השאר בשל הקשיים החוקתיים המשמעותיים הקיימים בהצעת החוק, כפי שפירטה היועצת המשפטית לוועדה בהליך החקיקה", הוסיפו, "נזכיר, כי לאחר 7 באוקטובר חל שינוי נסיבות משמעותי בכל הנוגע לצרכי צה"ל, והחלת דין הרציפות דרשה התכתבות של ההסדר הסופי שיגובש עם צרכים עדכניים אלו. בשל כך, הליך החקיקה נדרש לסטנדרט גבוה במיוחד, שהליך חקיקתו של חוק הוראת השעה לא עמד בו".
כזכור, בסוף השבוע כתבה בהרב-מיארה בתגובתה לבג"ץ כי "תיקון החוק מייצג מקרה קיצוני ומובהק של הסדר חקיקתי פגום ופוגעני שאינו עומד בכל מבחני פסקת ההגבלה ודינו אחד - בטלות". עוד כתבה: "בראי הפגמים שנפלו, עמדת המשיבים היא כי יש להפוך את הצו על תנאי שניתן לצו מוחלט ולהורות על בטלותו של התיקון. העובדות המפורטות בכתב התשובה נוגעות לצה"ל, אושרו על ידי תכנון ומנהל כוח אדם בצה"ל, תא"ל שי חיים טייב, אולם מטעמים טכניים לא עלה בידו לחתום על תצהירו עובר למועד ההגשה".
בשבוע שעבר פורסם במהדורה המרכזית כי ראש הממשלה בנימין נתניהו סירב להצעת היועמ"שית לקחת ייצוג משפטי נפרד בבג"ץ כדי להגן על החוק. ברקע הדברים, גם במפלגות החרדיות מבינים ששופטי בג"ץ יבטלו את החקיקה, אלא שנתניהו לא שש להגן על החוק בבית המשפט - ממש כמו שהוא לא שש להצביע עליו.