"באים מציונות, יש אפשרויות בארץ"
כ-1,500 יהודים השתתפו ביריד ענק בניו יורק שנועד לעודד עלייה ולהקל על הקשיים הביורוקרטיים - בצל התגברות האיומים כלפי הקהילה היהודית והמתקפות האנטישמיות
ייתכן כי ריבוי האירועים האנטישמיים האחרונים ברחבי ארצות הברית הם חלק מהסיפור של יהודי צפון אמריקה שמתעניינים דווקא כעת באפשרות לעלות לישראל: האיומים על מרכזי הקהילה היהודית נותנים עוד דחיפה למי שכבר ממילא מתלבט וחושב על הצעד. "ישראל עבורנו היא המקום הכי בטוח, זה כנראה המקום ליהודים - הכי נכון והכי בטוח", מספר חיים ברקוביץ'. הוא ואשתו איתנה, בשנות השלושים לחייהם, כבר בחרו - יחד עם ארבעת ילדיהם. והם לא לבד.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת
מעל 1,500 יהודים השתתפו באירוע המרכזי של יריד העלייה של ארגון "נפש בנפש", Israel Mega Event 2017, שנערך השבוע בניו יורק - בשיתוף עם משרד העלייה והקליטה, הסוכנות היהודית לישראל, קק"ל, ו-USA-JNF. זהו למעשה אירוע העלייה הגדול ביותר שעורך "נפש בנפש".
בני הזוג ברקוביץ', הוא כלכלן והיא אחות מניו ג'רזי, מחפשים עכשיו מקום עבודה - וזהו האתגר הגדול ביותר איתו מתמודדים הרוצים לעלות. "החלטנו לעלות לאפרת. בחנו הרבה יישובים, היינו בביקור בארץ וננעלנו על אפרת", הם מספרים. "יש שם קהילה אמריקאית גדולה וזה קרוב לירושלים".
"חשוב לנו עתיד הילדים ואיכות המקום"
העולים והמתעניינים מסבירים כי ההחלטה החלה להתגבש עוד לפני התגברות האיומים על יהודי ארה"ב: "אנחנו חשבנו לעלות עוד לפני ניצחון טראמפ, אבל אי אפשר להתעלם ממה שקורה כעת בקרב קהילות יהודיות כאן. חשוב לנו לעלות למקום עם אווירה אחרת ליהודים", מודה חנה ברהאם. חנה ובעלה אנטוני, עובד בתחום הרפואה מלונג איילנד, מחפשים עכשיו בית בישראל. "אני אגיע כבר באוגוסט הקרוב - חשובה לנו איכות המקום, חשוב לנו עתיד הילדים", אומר אנטוני.
היריד בניו יורק מהווה את יריית הפתיחה לשבוע מרוכז של ירידי עלייה וסדנאות ממוקדות שייערכו גם בלוס אנג'לס, בטורונטו ובמונטריאול ובערים נוספות ברחבי צפון אמריקה. לאירוע הגיעו, בין השאר, מאות בעלי מקצוע מבוקשים בישראל, ובהם רופאים, אנשי הייטק ועוד: הם צפויים להצטרף ליותר מ-200 הרופאים וליותר מ-1,000 אנשי ההייטק, שעלו מצפון אמריקה לישראל בארבע השנים האחרונות בלבד.
רבים מהם "מפלרטטים" עם הרעיון לעלות לישראל כבר זמן רב, מחפשים ומתלבטים: אמנם מדובר בציונות ובעלייה מבחירה, אבל לאט לאט נחשפים רבדים נוספים. "זה קשה, הביורוקרטיה הורגת אותנו והיא זו שתעצור אותנו בסופו של דבר", מודה בארי פינקלשטיין בן ה-40. יחד עם אשתו אליסה וחמשת ילדיהם הם שוקלים את הצעד הבא: "זה נורא, אני פיזיוטרפיסט ולא יכול לעבוד בארץ . יש מכשול שפשוט לא ניתן לעבור: כבר שנים אנחנו מחפשים פתרון ואין. זה חלום שאנחנו לא מצליחים להגשים", הם מספרים.
במסגרת האירוע המרכזי, הוענקו לעולים שמתכננים לעלות לישראל שירותי ייעוץ והכוונה במגוון נושאים הקשורים לעלייתם ולקליטתם בארץ. בין אנשי המקצוע שהיו ביריד, וסייעו במתן המידע הנדרש לעולים, ניתן היה למצוא יועצים פיננסיים, יועצי תעסוקה, יועצי מס וביטוח, חברות נדל"ן, חברות הובלה ועוד.
ליריד הגיעו גם נציגים מאוניברסיטת בן גוריון, אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית, וכן מקופות החולים השונות. בנוסף, השתתפו בו נציגים מבתי חולים בארץ, כגון "העמק" בעפולה, רמב"ם בחיפה ו"שערי צדק" בירושלים. גם מקומן של הרשויות המקומיות לא נפקד ועיריות ירושלים, חיפה, רמת גן, מודיעין, ובית שמש שלחו אף הן נציגים ליריד.
על רקע המחסור ברופאים ובבעלי מקצועות פרא-רפואיים בישראל, גם הפעם הוזמנו נציגי אגף לרישוי מקצועות רפואיים של משרד הבריאות ליריד. לעולים שעוסקים במקצועות אלה ומתכננים לעלות ארצה ניתנה האפשרות להגיש במקום את המסמכים הרשמיים לנציגים ולפתוח בתהליך הרישוי הרפואי כבר במהלך האירוע במגוון תחומים: רפואה כללית, רפואת שיניים, פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת, תזונה, ריפוי בעיסוק, סיעוד, רוקחות ועוד. בנוסף, נציגי משרד הבריאות קיימו פגישות פרטניות עמם והעבירו להם סדנאות והרצאות ייעודיות.
מדובר למעשה במהלך, שבמסגרתו חברו יחד ארגון "נפש בנפש" והאגף לרישוי מקצועות רפואיים של משרד הבריאות במטרה לצמצם את המחסור בבעלי מקצועות רפואיים בארץ, מצד אחד, ולהקל על העולים בהליך הבירוקרטי המורכב של הסדרת הרישוי הרפואי שלהם בישראל מצד שני.
"מה שקורה בארה"ב - הזדמנות להביא עולים לדרום"
"הם מחפשים לקנות, הם קונים רציניים - הם יודעים מה לחפש ויש להם כסף", אומר אילן רובינשטיין , יועץ נדל"ן ביריד. "המקומות החמים הם מודיעין, בית שמש, רעננה וירושלים - אבל השנה יש גם מקומות חדשים כמו אפרת למשל. בכל המקומות האלה יש קהילה אנגלו-סקסית חזקה", לדבריו. "יש ציונות אבל מה שלא יספרו לך - בסוף זה הכסף. החינוך בארה"ב כל כך יקר, הם כולם מדברים על זה - 25 אלף דולרים לשנה לילד. ויש להם הרבה ילדים... תחשב לבד. לי הם מתארים את זה כאחת הסיבות המרכזיות, ורק אחר כך ציונות ואנטישמיות".
ביריד פגשנו את איציק דנינו, ראש עיריית אופקים. מה הוא עושה באירוע הזה? "שיבואו לנגב. באתי לשכנע אותם להגיע למקום חדש, מתפתח. עם הרכבת תוך שעה ורבע הם בתל אביב. אמריקאים יודעים להעריך את זה, זה חלק מהדי.אנ.איי. שלהם. מה שקורה עכשיו בארה"ב זו הזדמנות להביא אותם". ודנינו לא לבד: גם ראש עיריית נצרת פה ונציגים מחיפה, באר שבע ורבים מיישובי השומרון.
"לתוך החריץ הזה הבעייתי אנחנו נכנסים", מסביר זאב גרשינסקי, מנכ"ל ארגון נפש בנפש. "משקיעים משאבים רבים בלנצח את הביורוקרטיה ולמצוא פתרונות תעסוקה: עשינו כאן סמינר רפואי, ואנחנו שמים דגש גדול על כך ושואפים לתמוך לאורך זמן". כשאנחנו מתעקשים ושואלים כמה מהעולים שורדים אחרי חמש שנים, הוא מספר ש-90% נשארים. האם לא מדובר בנתון גבוה מדי? "לא, הם באים מציונות - זו עלייה מבחירה, זו האפשרות הטובה עבורם. ישראל הפכה לארץ האפשרויות. יש בה הרבה הזדמנויות עבורם", הוא מסכם.
"ביקרתי בארץ והבנתי שאני רוצה לחיות בה"
אודליה מגיעה מלונג איילנד: היא ובעלה אדם, בסוף שנות השלושים לחייהם, רוצים לעלות עם ארבעת ילדיהם. "אחי כבר עלה, אני עובדת בתחום הפארמה וקשה לי למצוא עבודה, אנחנו מחפשים כבר הרבה זמן", היא מספרת. "בלי עבודה לא נגיע: חשובים לנו חיי קהילה ומקום כזה אנחנו רוצים". מנגד אדם מסוייג: "זו החלטה קשה לעלות, צריך פלטפורמה נכונה ואנחנו בוחנים האם זה הרגע שלנו. אני אישית לא מודאג מאנטישמיות אבל מסביבי יש דאגה". והילדים? "הם מתלבטים, חלק מאוד בעד וחלק יותר זהירים".
פרויקט אחר וחדש שגילנו בפינת היריד הוא "לוטם": אגף התקשוב בצה"ל "דג" כאן בפינצטה בני 18 כישרוניים, רובם בתחומי הטכנולוגיה, מחשבים ומתמטיקה - ומשכנע אותם לבוא לעבוד בתחום ולהתפתח בצה"ל. מדובר במקצועות נדרשים מאוד וחסרים תמיד בצבא. "אחרי שביקרתי בארץ הבנתי שאני רוצה לחיות בה", מספר סאם, בן 18 מניו יורק. "לא כל כך אכפת לי מה אומרים החברים שלי, חלק מבין אותי וחלק לא יבין לעולם וזה בסדר. אני בא לשרת ואחר כך כבר לא תהיה לי בעיה להשתלב בהיי טק הישראלי".
זו שעת רצון שמנסים בארגון "נפש בנפש" לנצל: הרוחות הנושבות בארה"ב השתנו, וכשבודקים במספרים בשנים האחרונות עולים בממוצע כל שנה כ-4,000 עולים מצפון אמריקה - ועוד מוקדם להגיד איך זה ייגמר השנה.