לאחר העדויות על תקיפות מיניות: התובע בהאג "הוצא לחופשה"

לאחר שנחשפו העדויות נגדו על תקיפות מיניות, התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי  בהאג כרים חאן "הוצא לחופשה מנהלית", כך דווח היום (שישי) בסוכנות הידיעות רויטרס.

תחקיר ה"וול סטריט ג'ורנל" שפורסם בתחילת השבוע חשף את עדות המתלוננת על תקיפה מינית נגד חאן, ובדק את הקשר בין הפרשה לבין החלטתו להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ובכירים נוספים בשנה שעברה.

המתלוננת בפרשה היא עורכת דין כבת 30 ממלזיה, שנהגה לנסוע עם חאן במסגרת תפקידה. על פי עדות המתלוננת, חאן היה נתון ללחץ כבד לנקוט בצעדים נגד ביכירם ישראלים כחודשיים בלבד לתוך המלחמה. פעילים פרו-פלסטיניים החלו לסמן אותו כ-"מי שמאפשר רצח עם" והמדינות החברות בבית הדין הבינלאומי דחקו את חאן אל העימות מול ישראל וידידתה ארה"ב.

בדצמבר 2023 הגיע חאן למטה האו"ם בניו יורק על מנת להשתתף בישיבת הגוף המנהל של בית הדין הבינלאומי. בכירים בבית הדין סיפרו כי חאן החל להשתלח יותר ויותר בצוות שלו בשל הביקורת שהושמע נגדוובעדותה סיפרה המתלוננת כי התבקשה להיפגש עימו על מנת להרגיעו. באותו הערב הגיעה לסוויטה שלו במלון הילטון מילניום ליד המטה, שם החל לגעת בה באופן מיני.

המתלוננת סיפרה לחוקרים כי דפוס התנהגות זה נמשך מספר חודשים וכשניסתה לעזוב את החדר הוא לקח את ידה ומשך אותה אל המיטה ולאחר מכן הפשיט אותה וכפה את עצמו עליה. "הוא תמיד מחזיק אותי ומוביל אותי למיטה, סיפרה והמשיכה: "הרגשתי שאני לכודה". לטענתה חאן תקף אותה מינית מספר פעמים במהלך נסיעותיהם לניו יורק, קולומביה, קונגו, צ'אד ופריז ואף בביתו בהאג, שנמצא בבעלות אשתו.

בכירים נוספים בבית הדין סיפרו כי המתלוננת לא רצתה לעזוב את אחד המשרדים החשובים ביותר שעוסקים בזכויות אדם וכמו כן דאגה שלא תצליח לשלם את החשבונות הרפואיים של אמה, שגססה ממחלת הסרטן. בנוסף המתלוננת סיפרה שפחדה מתגובת נקם מצד חאן, שניסה להפעיל עליה לחץ למשוך את התלונה.

שבועיים וחצי בלבד לאחר שחאן למד את ההאשמות נגדו, החליט להפתיע בכירים בארה"ב ובישראל כשהכריז על צו המעצר הדרמטי ביותר בהיסטוריה של בית הדין הבינלאומי - כנגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. זאת הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה של בית הדין שיוצא צו מעצר נגד מנהיג שנבחר באופן דמוקרטי במדינה מערבית, מהלך שארה"ב ניסתה למנוע במשך חודשים.

תזמון ההכרזה על צווי המעצר, לצד ביטול נסיעתו של חאן לישראל ולרצועת עזה, העלתה את ההשערה כי חאן מנסה להגן על עצמו מפני ההאשמות. חאן הכחיש כי החלטתו בנושא הצווים הישראלים קשורים לתלונות נגדו, אך הוא נהנה מתמיכתן של מדינות אנטי-ישראליות בבית הדין הבינלאומי שככל הנראה יגבו את חאן במידת הצורך. כמו כן הצו גם הרתיע את המתלוננת, שתמכה בחקירתם של מנהיגים ישראלים.

בשיחה מוקלטת שנמצאת בידי צוות החקירה העצמאית של האו"ם חאן נשמע מזהיר את המתלוננת כי "התלונה תפגע בהליך הצדק עבור הקורבנות - שנמצא על סף התקדמות. תחשבי על צווי המעצר". האו"ם חוקר כעת אם חאן ניסה לאיים או לנקום במתלוננת ובבכירים אחרים שדיווחו על מעשיו ובחודשים הקרובים צפוי להתקבל דו"ח בנושא ממשרד האו"ם לשירותי פיקוח פנימיים לדירקטוריון בית הדין הבינלאומי לצדק ול פעולה שתכלול את פיטורי חאן תדרוש רוב מ-125 המדינות החברות בבית הדין.