הרשויות בתאילנד: חולצו לפחות ארבעה מהילדים שנלכדו במערה
ראש צוות החילוץ אישר כי הלכודים יצאו מפתח המערה לאחר 15 ימים. בתקשורת המקומית דווח על מחולצים נוספים. "יידרשו עוד כעשר שעות כדי להתכונן להמשך החילוץ"
לאחר שהבוקר (ראשון) הודיע מפקד כוח החילוץ בתאילנד על תחילת פעולות החילוץ להוצאת 12 הילדים ומאמנם מהמערה בתאילנד, שבה הם נמצאים כבר 15 ימים, אישרו גורמים רשמיים במדינה את הדיווחים בכלי התקשורת על חילוצם של ארבעה ילדים ראשונים מהמערה והגעתם לבית החולים הסמוך. דווח על חילוצם של שניים נוספים, אולם לא נמסר לכך אישור רשמי.
במסיבת עיתונאים שכינס ראש צוות החילוץ, נמסר כי הילד הראשון חולץ בשעה 13:40 (שעון ישראל). לדבריו, נדרשות כעשר שעות על מנת להתכונן למבצע החילוץ הבא. 90 צוללנים משתתפים במבצע החילוץ המורכב, 50 מהם ממדינות זרות שהגיעו כדי לסייע ו-40 נוספים - צוללנים מקומיים.
הרשויות בתאילנד אמנם אסרו על כלי התקשורת להתקרב לזירה כדי שלא יפריעו לפעולות החילוץ, אך הדיווחים מפתח המערה המשיכו להגיע, והצביעו על כך ש-13 הלכודים במערה חולקו לארבע קבוצות, כאשר הקבוצה הראשונה, המונה ארבעה ילדים בסך הכל, הגיעה לפתח המערה.
הילדים עוברים בשלב הראשוני בדיקות בבית חולים שדה שהוקם בסמוך, ולאחר בדיקות ראשוניות מעבירים אותם לבית החולים המקומי. כך מסר טוסאת'פ בונת'ונג, מנהל מחלקת הבריאות באזור.
בעיתון "בנגקוק פוסט" צוטט גורם בכיר בצוות החילוץ, שאמר כי "אסור שהילדים יילחצו". והסביר כי "החילוץ עשוי להימשך כ-11 שעות: שש שעות עד לילדים וחמש שעות בחזרה לפתח המערה". במקביל, פרסמה ממשלת תאילנד על הליך חילוץ הלכודים. לפי ההודעה, שני צוללנים ילוו כל אחד מהלכודים באמצעות חבל ויסייעו להם לעבור דרך מעברים צרים מאוד. עוד נמסר כי הפעולה צפויה להיעשות במהירות גבוהה יחסית לשאר האלטרנטיבות האחרות, אך היא דורשת מיומנות גבוהה מאוד של צוות הצוללנים.
בצוות החילוץ ישנם גם צוללנים אמריקנים. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, צייץ כי "ארה"ב עובדת יחד עם ממשלת תאילנד כדי לעזור לחלץ את כל הילדים בבטחה. אנשינו אמיצים ומוכשרים מאוד".
מוקדם יותר היום אמר מפקד משימת החילוץ: "אנו נמצאים במוכנות שיא". לדבריו, צוות הצוללנים התאמן מספר ימים לקראת פעולת החילוץ. מפקד המשימה ציין כי המבצע "צפוי להימשך שלושה עד ארבעה ימים, בהתאם לתנאי מזג האוויר", וכי "הלכודים מוכנים מאוד לחילוץ". צוות החילוץ כולל 13 צוללנים זרים, חמישה צוללנים תאילנדים וחמישה חיילים מיחידת "אריות הים" של צבא תאילנד. בשעות הלילה (שעון ישראל), קראו השוטרים "לכל הגורמים שלא מעורבים בחילוץ, בהם גם כלי התקשורת, לעזוב את האזור מיד - על מנת לפנות מקום לציוד פינוי והצלה".
חיליק מגנוס, בעל חברה לאיתור וחילוץ, סיפר הבוקר בתוכנית "בוקר אור" על תחילת מאמצי החילוץ בצפון תאילנד: "יש מרוץ נגד הזמן מהיום הראשון. הכוחות שואבים מים והשמים מאיימים לעלות את המפלס מחדש". מגנוס סיפר על ההתפתחות האחרונה שהובילה לתחילת מבצע החילוץ: "הם הצליחו להוריד את המפלס, דבר שמאפשר תנועה רגלית בתוך המים כשראשם בחוץ", עם זאת, הוסיף כי "יש חלקים שעדיין חסומים באופן מלא".
מגנוס הסביר כיצד צפויה להתנהל מלאכת החילוץ: "כל שני צוללנים יהיו אחראים על חילוץ של ילד אחד. הילדים יצטרכו ללכת עם וסת בפה שיאפשר להם לנשום ולשרוד את הדרך". עוד הוסיף כי "התנועה הלוך ושוב צפויה לקחת כעשר שעות גם לצוללנים מיומנים", וכי "נדרשת מהצוללנים מומחיות חדשה. הם לא רגילים לצלול במים עכורים עם ראות לקויה. מצב שבו לא ניתן לדעת אם אתה עולה או יורד, מתקדם או חוזר אחורה".
אתמול פורסמו מכתבים שהעבירו הלכודים לבני משפחותיהם באמצעות צוות החילוץ, בהם הביעו געגוע משפחותיהם ומסרו ששלומם טוב. "המורה, אל תיתן לנו הרבה שיעורי בית", כתב אחד הילדים. " אני בסדר, קר מעט אבל אל תדאגו. אל תשכחו את יום ההולדת שלי", כתב דום בן ה-13. "אני מתגעגע לכולכם, אריות הים מתייחסים אלינו יפה", הבטיח מיקס בן ה-13. "קחו אותי לאכול עוף מטוגן כשאשוב", ביקש טיטאן בן ה-11.
המאמן, שהוביל את הילדים לאזור, הבטיח שכולם במצב טוב ושצוות החילוץ דואג להם, והתנצל בפני ההורים. "אני מבטיח שאדאג לילדים, תודה על התמיכה", אמר אק בן ה-25. "אני מתנצל בפני כל ההורים. לדודתי וסבתי, אני בסדר, אל תדאגו, שמרו על עצמכם. אמרו לסבתא להכין את האוכל שאני אוהב, ואני אוכל אותו כשאשוב".
הילדים שלחו את המכתבים לאחר שקיבלו מכתבים ממשפחותיהם. כאמור, מדובר בקשר הראשון עם העולם החיצון שיצרו הלכודים, שכן בתחילת השבוע הניסיון להתקין קו טלפון במערה נכשל.
בתוך כך, שגריר ישראל בתאילנד, מאיר שלמה, הגיע אתמול למקום והציע סיוע ממדינת ישראל: "ראש ממשלת ישראל ביקש ממני להגיע ולראות כיצד נוכל לסייע לידידתנו תאילנד". בהמשך, אמר השגריר לחדשות עשר: "אנשי חיל הים שלנו בחנו את הנושא ובאמת נרתמו למאמץ ומצאו פיתרון אפשרי, אני שם את הדגש על אפשרי. שטחנו את הפיתרון בפני התאים והם יצטרכו להחליט האם הוא באמת מתאים לטופוגרפיה של המקום שהם מכירים יותר טוב מאיתנו".