החמצה או בלוף? הסיפור מאחורי המאבק הישראלי בגרעין האיראני
בשנים האחרונות ישראל כמעט תקפה באיראן 3 פעמים. המידע על כך הגיע לארה"ב - שם עקבו בדריכות אחר המתרחש. רונן ברגמן, שפרסם לאחרונה תחקיר מקיף בנושא: "טראמפ ונתניהו פעלו בשיתוף פעולה"
על רקע התקיפה שנחשדת כאיראנית על מתקני הנפט של סעודיה, שהשביתו יותר ממחצית תפוקת הנפט של המדינה, על פי דיווחים זרים, ישראל כמעט ותקפה באיראן שלוש פעמים. חלק ממי שיודע מה בדיוק קרה שם טוען שהוחמצה כאן הזדמנות היסטורית, ואילו אחרים אומרים שישראל ניסתה לבלף את כל הצדדים המעורבים - והעסק התפוצץ. "אלה טעויות גסות בשיפוט. ראש הממשלה יצטרך לתת דוח על צורת תפקודו", אמר עוזי ארז, ראש המטה לביטחון לאומי, בין השנים 2009-2011
בחודשים האחרונים עבד ד"ר רונן ברגמן לצד צוות של עיתונאים גרמנים ואמריקנים על התחקיר המקיף ביותר שנעשה בשאלת הגרעין האיראני, ופורסם בשבוע שעבר במגזין של ה"ניו יורק טיימס". בתחקיר נחשף כי האיתותים הבלתי פוסקים מישראל היו אלה שדחפו את נשיא ארצות הברית אובמה לחתום על עסקת הגרעין האיראנית, שהתקבלה בהלם מוחלט בישראל. בשל החשש שישראל תנסה לסכל את המהלך, העסקה כולה נרקמה בחשאיות מאחורי גבה של ההנהגה הישראלית.
כשראש הממשלה, בנימין נתניהו, קיבל עדכון מהמודיעין על העסקה שנרקמה היה זה כבר מאוחר מדי. התגובה היחידה מבחינתו הייתה לנסות ולסכל את המהלך מבפנים. איראן, מצידה, החלה להרכיב תוכנית משלה לאיומי התקיפה הישראליים. "היכולת האיראנית לפעול נגד ישראל לא באמצעים גרעיניים ולאיים עליה בארסנל מרשים של טילים ורקטות הוא הצלחה איראנית - וישראל לא מנעה את זה", אמר ד"ר ברגמן.
לכתבות נוספות בחדשות 13:
איראן: "נמשיך להפיל מל"טים שיפלשו למרחב האווירי שלנו"
טראמפ: "ארה"ב הטילה סנקציות על הבנק האיראני הלאומי"
משרד החוץ האיראני: "רוחאני וטראמפ לא ייפגשו בעצרת האו"ם"
אך מאז שנכנס לתפקידו נשיא ארצות הברית הנוכחי, דונלד טראמפ, היה ברור לנתניהו שיש לו אוזן קשבת חדשה מעבר לים. למרות הרצון של ישראל שארצות הברית תהלך אימים על איראן ותגרום לה להתקפל, ביטל הנשיא טראמפ תקיפה באיראן ומאז רק מאיים שהיא תתרחש בהמשך. "טרמאפ ונתניהו רצו תחילה לעשות מסיבת עיתונאים משותפת ובה לחשוף את מבצע המוסד באיראן, אותה חשיפה שביצע לבסוף נתניהו לבד. הכול היה מתואם", הוסיף ד"ר ברגמן.
כמה שנים לפני אותו הסכם מפורסם, בשנת 2010, נתניהו ושר הביטחון דאז אהוד ברק החליטו לתקוף באיראן. שלוש שנים אחרי ההוראה הרשמית שלהם בנושא, השניים כינסו את מערכת הביטחון ודרשו להכין את המערכת לקראת פעולה. כשזה קרה, עלתה הטענה כי נעשה כאן ניסיון למחטף לא חוקי, ולצאת למבצע ללא אישור הקבינט, ולכן הוא נגנז. עוזי ארד, ראש המטה לביטחון לאומי באותם השנים, הסביר על אי התמיכה של הקבינט: "ראש הממשלה לא הצליח להסביר את הדברים לחבר הקבינט יובל שטיינץ את הדברים. איראן גרעינית - בגלל שטייניץ. נתניהו ראה את האופציה להציג את עצמו כמי שרוצה לתקוף, והתכונן לקראתה. השאלה מדוע לא עשה זאת לא תיפתר עד שייפתחו הארכיונים".
שנה לאחר אותו המבצע שלא יצא לפועל, נקרא הרמטכ"ל החדש דאז בני גנץ אל ראש הממשלה ושר הביטחון על מנת להציג תוכנית חדשה. כל אותה העת המידע על התקיפה החל להגיע גם לאוזניי האמריקנים. הם עקבו בדריכות אחר הפעילות והבינו שללא קשר להסכמת הקבינט, ההכנות הישראליות לתקיפה נמשכות.
מראש הממשלה נתניהו נמסר: "לראש הממשלה נתניהו לא היה רוב לתקוף באיראן, וכל טענה אחרת היא שקרית. נתניהו מוביל מדיניות תקיפה נגד תוכנית הגרעין האיראנית. הוא שלח את המוסד להביא את ארכיון הגרעין מטהראן, שפגע קשות בפרויקט הגרעין האיראני, שכנע את הנשיא טראמפ לצאת מהסכם הגרעין הרע ולהטיל סנקציות כלכליות קשות על איראן. אם נתניהו לא היה פועל, לאיראן כבר מזמן היה ארסנל נשק גרעיני".