יוסי פתאל: ענף התיירות הנכנסת נמצא בקיפאון מאז פרוץ המלחמה ואין מתווה ראוי לפיצויים

"ללא תמיכת המדינה וכשהמצב עומד על אפס יכולת הכנסה, 70 אחוזים מכלל העובדים בענף יאבדו את מקום עבודתם וינחתו על כתפי מדינת ישראל. מאידך ככל שענף התיירות יהיה חזק יותר בתום המלחמה כך נוכל לסייע בשיקום העוטף וכלכלת המדינה". ראיון עם יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל

נתב"ג מלחמה טרמינל 3
אפס תיירות נכנסת | צילום: שאטרסטוק

מה המצב נכון להיום בענף התיירות הנכנסת?

המצב הוא אפס. ענף התיירות הנכנסת נמצא בקיפאון מאז פרוץ המלחמה. אין תיירים בישראל למעט מבקרי קרובים ומספר בודד של תיירים שעדיין נמצאים במדינה וטרם עזבו. אין תחום בענף התיירות הנכנסת שלא נפגע משמעותית משום שכולו תלוי בתיירות נכנסת - שהפסיקה להגיע לפה מהרגע שפרצה המלחמה.

 

כתבות נוספות ב-mood:

 

מה הצפי לענף בתקופה הקרובה?

בעת הנוכחית, לשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל כבר החליטה לסייע בשיקום עסקי התיירות במטרה לבנות איתם את היום שאחרי. בימים אלו אנחנו ממפים את כל עסקי התיירות ואת מצבם במדינה. ברגע שיתאפשר נתכנס איתם ונתחיל להטות את הכף לטובת שיקום העוטף - אחד מתפקידיו המכריעים ביותר של ענף התיירות.

 

מהי החשיבות של הענף ביום שאחרי? 

ענף התיירות הנכנסת לישראל הוא ענף הייצוא הרביעי בגודלו מכלל ענפי הייצוא בישראל ושווה ערך לתעשיות הצבאיות הבטחוניות. הוא מהווה כ10% ממקומות העבודה בפריפריה וכלכלות ערים כמו טבריה, נצרת, עכו וירושלים תלוי בו. מדובר ב-2000 עובדים ב-150 חברות סה"כ שכל אחד מהם מכניס מט"ח למדינה בשווי של 1.1 מיליון דולר בשנה. מספר העובדים המומחים בענף נמוך יחסית לתפוקה והיקפי התעסוקה המיוצרים על ידי הענף מה שהופך אותו לכדאי לכלכלת ישראל ולשיקומה לאחר המלחמה.

תיירות נכנסת היא גורם קריטי בתעסוקה בפריפריה אנחנו גם נסייע לשקם את מערב הנגב עם תיירים שנביא לאזור. ערים כמו ירושלים, טבריה, נצרת, עכו וצפת ללא תיירים לא ישובו לפעילות כלכלית. אחרי הקורונה הענף היה קריטי להשתקמות הכלכלית של המדינה.

 

איזה לקח נלמד מהקורונה?

לאחר משבר הקורונה ממשלת ישראל הכירה בחשיבותו של הענף להתאוששות המשק. יתרה מכך, בהחלטת הממשלה נכתב שיש להגדיל את הענף כי "מטרת הגדלת התמיכה במארגני תיירות נכנסת, היא נוכח הפגיעה החמורה בסקטור זה, ומתוך הכרה בחשיבות התיירות הנכנסת כסקטור חשוב להתאוששות עתידית של ענף התיירות בישראל...", ולמרות זאת לא הייתה תוכנית מוכנה לענף לשעת משבר. מדינת ישראל מורגלת במשברים. בכוונת מכוון אין תוכניות למשברים בכלכלה ובכל משבר ממציאים תורת פיצוי ושיקום חדשה.

ההתנהלות הציבורית והבירוקרטית רואה ביעילות צלם בהיכל. גם בזמן אסון טבח שמחת תורה המערכת אינה מתפקדת עד היום. אין מתווה מאושר ואין תכנית שהייתה בעצם צריכה להיות מוכנה מראש. התיירות הנכנסת היא הנפגעת העיקרית והיא גם, כאמור, החשובה לשיקום הכלכלה. ככל שענף התיירות יהיה חזק יותר בתום המלחמה כך נוכל לסייע בשיקום העוטף וכלכלת המדינה.

 

יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל
יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל

 

מה דעתך על התכנית שהציע משרד האוצר?

אנחנו באפס הכנסות ואנחנו לא רוצים לפטר עובדים מקצועיים. הצעת האוצר מתמרצת פיטורים והוצאה לחל״ת. היום ה-18 למלחמה והבירוקרטיה לא מצליחה להציג מתווה. אפילו תזכיר חוק לא הוגש.

תוכנית הפיצויים שהציג משרד האוצר מדאיגה ומלאת חורים. התוכנית שהוצגה לא נותנת מענה לעסקים שנפגעים לזמן ארוך ולא מתאימה לענף התיירות בו נדרש לשמר מומחים לטובת השיקום שעוד יגיע, ושהוכחה חיוניותו לריפוי המשק לאחר משבר הקורונה.
האוצר מונע הוצאה לחל"ת, אך גם מחייב את המעסיקים לשאת ביותר מחצי מהוצאות השכר, ובהתעלמות מחלק משמעותי מהוצאות קבועות.

האופן בו התוכנית כתובה עלולה להתעלם לחלוטין מענף התיירות הנכנסת. ישנן מספר לקונות בנוסח למדידת העסקים והפיצוי על ההוצאות. ללא תיקון מידי של הבעיות במתווה עובדי הענף יישארו בחוץ. הכשרת עובד בענף התיירות הנכנסת אורכת בין שלוש לחמש שנים. אם לא ישתנה המתווה המשמעות תהיה פיטורים רחבי היקף בענף התיירות.

 

אלו פתרונות אתה מציע?

על משרד האוצר להציג מתווה שנותן תמיכה משמעותית ורחבה בשימור כוח האדם במקום פיטורים ודמי אבטלה שיגיעו בסוף החודש. תמיכה ושימור כוח האדם הוא השקעה נבונה למדינה. ללא תמיכת המדינה וכשהמצב עומד על אפס יכולת הכנסה - 70 אחוזים מכלל העובדים בענף יאבדו את מקום עבודתם וינחתו על כתפי מדינת ישראל.