אל תבואו - המעיין התייבש: 6 מעיינות שלא מומלץ לטייל בהם כעת

במהלך חודש ספטמבר פורסמו ברשתות החברתיות של משרד התיירות פוסטים עם תמונה של בריכת אינפיניטי יפהפייה עם מים בצבע טורקיז ירקרק וכך נכתב מתחת לתמונה:

"בריכת אינפיניטי טבעית מול הכנרת? כן כן, יש מקום כזה בארץ וקוראים לו בריכת ימק"א. 

מקום יחסית סודי, על רקע נוף פסטורלי, מים קרירים ונקיים, צל, דגים קטנים ושקט שמרגיש כמו חו"ל.

זו בריכת אגם אמיתית, שנמצאת ממש על שפת הכנרת.  פשוט להגיע, להירגע ולשמור על הניקיון

שמרו לפעם הבאה שמתחשק לכם רגע קטן של גן עדן"

פוסט זה עורר כעס בקרב חובבי הטבע שכן מעבר לעובדה שהצבעים שבתמונה אינם תואמים את המציאות (תופעה רווחת ברשתות החברתיות), הבריכה מזה  זמן רב לא מלאה במים. בסופו של דבר משרד התיירות פרסם עדכון לפוסט.

בריכת ימק"א אינה מקווה המים היחיד שכבר לא נראה כמו בעבר. בעקבות החורף השחון, קיימים לא מעט מעיינות בארץ, שבתקופה זו ,שהיא התקופה הכי מהנה להגיע ולטבול בהם, הינם רדודים במקרה הטוב או יבשים לחלוטין.

על פי התורה, שמיני עצרת מסיים את חגי תשרי, מחזיר את הקרבה בין עם ישראל לאלוהיו ופותח את החורף המתקרב בברכה ובתפילה לגשם.

במצוות "ניסוך המים" המתקיימת ב"שמחת בית השואבה" בחג הסוכות, מבקשים גשמי ברכה שיועילו לחקלאים וגם, על הדרך, ימלאו מחדש את המעיינות.

עד שזה יקרה, אספנו 6 מעיינות שהתייבשו או לא התמלאו במים, כדי שלא תבואו אליהם, כי לצערנו כבר לא כיף שם.

כתבות נוספות ב-mood:

• חינם, קריר וטעים: 4 מסלולי טיול לאורך הבניאס ומשהו לנשנש ליד
• מעיינות צוננים לחג: 3 טיולים משפחתיים בחופשת סוכות
• סברי מרנן: המלצות על 12 יקבים הפתוחים בשבת ובחג

1. עין נון, מגדל

עין נון שוכן בכניסה למושבה מגדל, על שפת הכנרת, צפונית לטבריה ולפני קיבוץ גינוסר.

המעיין נובע ומוזרם אל שתי בריכות, האחת טבעית, והשנייה מלאכותית שנבנתה עוד בתקופות קדומות. בד"כ עומק המים מגיע לכדי 70–80 ס"מ, כך שהבריכות מתאימות גם למשפחות עם ילדים. סביב הבריכות נשתלו עצי אקליפטוס ודקלים המשווים אווירה ירוקה ומרגיעה, וכן ספסלי פיקניק, מדשאות וצליות.

בשנים האחרונות עבר האתר שיפוץ נרחב במסגרת פרויקט שיקום ופיתוח משותף של מועצת מגדל, משרד התיירות, רשות הכינרת וגורמים נוספים. כיום יש במקום פארק רחב ידיים, חניה מסודרת, והכניסה אליו בחינם.

אולם, עקב החורף הקשה המעיין כיום ריק לחלוטין. המים הם בגובה של ס"מ בודדים, וניתן לראות בבריכות דגים מסכנים שגוססים בשל חוסר המים.

לאן נלך במקום? תוכלו לבקר בעין פוריה, הממוקם לא רחוק משם. מדובר במעיין עם מספר בריכות, המשקיף אל נוף יפהפה.

2. עין ימק״א (עין רקת), טבריה

בריכת עין ימק״א, הידועה גם בשם עין רקת, ממוקמת מצפון לטבריה, ממש על שפת הכנרת, כך שכאשר המעיין מלא לחלוטין, המים גולשים ממנו ישירות אל הכנרת עצמה.

מדובר במעיין יפהפה, המורכב מבריכה מלבנים המחוברת אל מערה קטנה, מלאה במים צלולים וסביבה הכנרת מצד אחד והרים מהצד השני.

בעבר המקום היה מפורסם בשל חוסר הגישה אליו, שכן היה מוקף גדרות ונגיש בעיקר מתוך שטח הכנסייה הרוסית שבצמוד, אך בשנים האחרונות הגדרות הוסרו וכעת יש אליו גישה, בין אם בשביל טבעי צר או דרך שחייה או הליכה במי הכנרת.

כאמור, כיום הבריכה אינה מלאה עד לשפתה, היא אינה בריכת אינפיניטי, אלא בריכה רדודה.

לאן נלך במקום? אמנם בריכת עין ימק"א כמעט ריקה ובוודאי שאינה נשפכת אל הכנרת, ואולם האגם הלאומי עדיין מלא מים, ולכן במקום לטבול בעין ימק"א, תוכלו לטבול באחד מחופי הכנרת.

3. עין אמפי (עין אקליפטוס), רמת הגולן

עין אמפי, המכונה גם עין אקליפטוס, הוא מעיין יפהפייה ברמת הגולן, מערבית לקצרין, שמציע בריכת מים קרירה ומרעננת מוקפת עצי אקליפטוס.

המעיין קיבל את שמו, עין אמפי, בשל צורתו. בריכת המעיין בנויה בצורה מדורגת המזכירה אמפיתיאטרון, כשחלק מהמדרגות שקועות בתוך המים.

קוטר הבריכה, הממוקמת במרחק של כ-500 מטרים מהחניה, הוא כ־10 מטרים, ועומקה מגיע ל-1 מטר ואף יותר.  עד כ־1.0 מטר במקומות עמוקים יותר. המים בבריכה צלולים וקרירים.

כיום בשל החורף היבש, מפלס המים בבריכה נמוך משמעותית ואף כמעט ריק. גם אם רוצים להיכנס אל תוך הבריכה, הרי שמפלס המים כה נמוך, כך שקשה להיכנס אליה ולצאת ממנה.

לאן נלך במקום? קיימים בגולן מעיינות רבים אחרים, אשר עדיין מלאי מים כמו מעיין כנף או עין פיק.

4. עין מוקש, רמת הגולן

עין מוקש הוא מעיין באר יפהפה ברמת הגולן, ממוקם בין אלוני הבשן לעין זיוון, בצפון רמת הגולן.

בעונות חורף גשומות, בריכתו העגולה של המעיין, בריכה גדולה בקוטר של כ-11 מטרים, מגיעה לעומק מרשים של כ-8 מטרים.

המעיין ממוקם כ-5 דקות הליכה מן החניה, קירות הבריכה בנויים מאבני בזלת, ומדרגות אבן מובילות אל המים.

המעיין קבל את שמו, עין מוקש, שכן כל האזור שסביבו שימש בעבר כשדה מוקשים. כיום ההגעה אליו בטוחה, לאחר שבשנת 2011 נעשה מבצע פינוי המוקשים והסדרת שביל הגישה. לאחר חורף 2025, הבריכה של עין מוקש כיום רדודה.

איפה נטייל במקום? כאמור, הגולן מלא במעיינות יפהפיים. תוכלו לבקר בעין ג'וחדר או בעין עלמין, אשר הגישה אליו ברכב הוסדרה לאחרונה.

5. בית הקשתות (מבוא חורון), עמק איילון

בית הקשתות הוא מבנה רומאי עתיק השוכן סמוך ליישוב מבוא חורון בעמק איילון.

המבנה הוא למעשה שריד של מערכת מים רומאית, ומדובר במבנה מקורה, בו מספר קשתות, והרחצה במקום נותנת הרגשה של בית מרחץ רומי.

בימי החורף, כשהגשמים שופעים, הבריכה במבנה מתמלאת עד שפתה ולעיתים גם מוצפת, כך שניתן לראות מים עולים מחוץ למבנה עצמו.

הבריכה עצמה אינה גדולה, אך כל האזור יפהפה, מלא שבילי טיול, עצי פרי ופינות חמד לפיקניק. בעקבות החורף השחון, בריכת המעיין כלל לא התמלאה השנה.

לאן נטייל במקום? תוכלו לטייל באזור מבלי להגיע למעיין, שכן הוא יפה ומלא שבילי הליכה. אפשרות נוספת היא להגיע אל מעיין עין מחר שבסביבה.

6. עין קובי, הרי ירושלים

עין קובי, המכונה גם עין קבו, הוא מעיין שכבה הנמצא בהרי ירושלים, בפארק בגין, סמוך למבוא ביתר, בגובה של כ־700 מטר מעל פני הים.

המעיין נובע מתוך מבנה תת קרקעי שהינו למעשה ניקבה באורך כ־12 מטר, ממנה, בימים כתיקונם, זורמים המים אל בריכת איגום תת-קרקעית. מבריכה זו יוצאת ניקבה נוספת באורך כ־17 מטר אל בריכה חיצונית, אשר שימשה בעבר להשקיית חורשות ושטחים חקלאיים סביבם.

הירידה אל הבריכה התת קרקעית מתבצעת במדרגות אבן, וסביב המעיין שולחנות פיקניק, מתקני מים וחנייה. אולם, בימים אלו המעיין כמעט יבש.

לאן נלך במקום? ראשית, יש במקום דרך נוף, שבילי אופניים, ואף שביל ישראל עובר במקום, כך שניתן לבקר במקום למרות המעיין היבש. בנוסף, תוכלו לבקר במעיין עין לבן השוכן אף הוא בהרי ירושלים.

למה מעיינות מתייבשים?

בשנים האחרונות רבים מהם הולכים ומתייבשים. לא מדובר רק בתופעה עונתית, אלא בתהליך מתמשך שמעיד על שינוי עמוק במערכת האקולוגית.

אחת הסיבות המרכזיות להתייבשות היא ירידה בכמות הגשמים והפגיעה במי התהום.

המעיינות ניזונים ממאגרים תת-קרקעיים, אקוויפרים, שמתמלאים רק כאשר הגשם מצליח לחלחל לעומק האדמה. כאשר החורף שחון, כמו בשנים האחרונות, מפלס המים יורד, והמעיין פשוט מפסיק לנבוע. בחורפים גשומים במיוחד המעיינות מתמלאים מחדש, אך תופעה זו הולכת ומתמעטת.

סיבה נוספת היא שימוש יתר במים. שאיבת יתר לחקלאות, לבנייה או לתעשייה משנה את האיזון הטבעי ומורידה את מפלס מי התהום. במקרים רבים, גם פיתוח תשתיות חוסם או משנה את נתיב הזרימה של המים התת קרקעיים, כך שהם כבר לא מגיעים אל המעיין. לעיתים מדובר גם בתופעות טבע כמו רעידות אדמה קלות או סחף קרקע שמנתקים את הקשר בין מקור המים לפתח המעיין.

גם שינויי האקלים תורמים לכך. עלייה בטמפרטורות גורמת לאידוי מואץ, והעונות הגשומות מתקצרות. בישראל, שבה האקלים יבש ממילא, ההשפעה הזו חריפה במיוחד. הקיץ הארוך והחם גורם למעיינות רדודים להיעלם כבר בתחילת העונה, ולעיתים להישאר יבשים חודשים ארוכים.

המחיר הסביבתי

מעבר לנוף שנעלם, יש כאן מחיר סביבתי כבד, שלא תמיד מודעים אליו. כאשר מעיין מתייבש, הוא פוגע ישירות במערכת האקולוגית שסביבו. צמחים שזקוקים ללחות קבועה מתים, חרקים ומאביקים נעלמים, ודגים או דו-חיים ששרדו רק בזכות המים הקרים נכחדים מהאזור. באזורים מסוימים, כמו בגליל ובגולן, נעלמות גם ציפורי מים ועופות נודדים שנשענו על המעיינות כתחנת עצירה במסלולם. בנוסף, האדמה סביב המעיין מאבדת יציבות ולחות, מה שעלול להוביל לסחף קרקע ולהמלחה.

הפתרונות אינם פשוטים, אבל קיימים. הפחתת שאיבות, שיקום אזורי חלחול, נטיעת צמחייה טבעית ושימור מאגרי מים יכולים להאט את התהליך. יותר מכל, נדרש ניהול אחראי של מקורות המים לצד הגנה על שטחי טבע פתוחים, כדי שגם בעוד עשרים שנה נוכל לשבת ליד מעיין, לשכשך רגליים ולשמוע את פכפוך המים שלא נדם.