בעקבות עשר המכות המודרניות: 10 מקומות בעולם שתרצו לפסוח עליהם בטיול

1. נהר הדם בשיקגו

Bubbly Creek הוא הכינוי של קטע מנהר שיקגו שנמצא באפיק הדרומי שלו.

האזור שמסביב ל-Bubbly Creek היה במקור שטח ביצה, אך במהלך המאה ה-19 נחפרו שם ערוצים לנהר שיקגו והמזלג הדרומי של הנהר הפך לקו ביוב פתוח, בעיקר עבור בתי מטבחיים שהשליכו לערוץ הנחל כמויות גדולות של פסולת, כגון דם וקרביים. הנחל קיבל כל כך הרבה דם ושרידי בעלי חיים שהמים החלו לבעבע בגז מתאן ומימן גופרתי. תהליך הפירוק יצר את התגובה הכימית, שהובילה לכינוי Bubbly Creek.

בשנות ה-90, החיה היחידה ששרדה בנחל הייתה תולעי דם שניזונות ממסה עבה של דם נרקב שנמצאת על אפיק הנהר. Bubbly Creek הפך להיפוקסי עקב דלדול החמצן.

למרות ניסיונות לשקם את האזור הנחל נותר עד היום רעיל מאוד והאזור מסביב מלא בריח מעופש.

 

כתבות נוספות ב-mood:

• במקום טורקיה: תכירו את העיר הזולה והמקסימה במרחק שעתיים טיסה
• יוון למתקדמים: תכירו 3 איים פחות מוכרים ותיירותיים שקרובים לאתונה
• האם ישראלים יוכלו סוף סוף להיכנס לגן העדן האקזוטי?

 

2. מכת צפרדעים נחשים באי הנחשים בברזיל

מול חופי ברזיל, דרומית  לסאו פאולו, נמצא אי הנחשים (Ilha de Queimada Grande). חוקרים מעריכים כי באי חיים בין נחש אחד לחמישה למ"ר. הנחשים נלכדו באי לפני אלפי שנים בעקבות סיום עידן הקרח האחרון כאשר עליית מפלס האוקיינוס ניתקה את האי מהיבשת. ומאז שום דבר לא מנע מהם להתרבות בקצב מסחרר.

הנתון הזה אולי לא היה כל כך נורא אם הנחשים היו באורך 2 סנטימטרים ולא ארסיים, אבל הנחשים בקווימדה גרנדה הם זן ייחודי של צפע, אנדמי לאי, שנקרא Bothrops insularis, המגיע לאורך של 1.2 מטר והוא בעל ארס רב עוצמה הפועל במהירות וממיס את הבשר סביב האיזור שהוכש.

האי סגור לציבור כהגנה על האנשים והנחשים כאחד וצריך לקבל אישור מהצבא הברזילאי כדי לבקר בו.

 

3. איים מסריחים - איי Izu

איי איזו הם קבוצה של איים געשיים המשתרעים דרום מזרחית לחצי האי איזו בהונשו, יפן. תשעה מהם מיושבים, ומורכבים משתי עיירות ושישה כפרים. לכל אי יש את המאפיינים המיוחדים שלו.

בגלל האופי הוולקני שלהם, האיים מתמלאים כל הזמן בצחנת גופרית המזכירה ביצים רקובות.

התושבים פונו מהאיים בשנים 1953 ו-2000 עקב פעילות געשית ורמות גז גבוהות באופן מסוכן. האנשים חזרו ב-2005 אך כעת הם נדרשים לשאת עימם מסיכות גז בכל עת למקרה שרמות הגז יעלו באופן בלתי צפוי.

 

4. חיות מסוכנות באי יפהפה באוסטרליה

פרייזר איילנד (Fraser Island) באוסטרליה הידוע בחופים המדהימים הרבים שלו עם חול לבן ומים בתוליים, הוא גם בין המקומות המסוכנים המובילים ברחבי העולם.

האי המרוחק הזה הוא ביתם של עכבישים רעילים רבים וכלבי דינגו בר אגרסיביים ביותר. המים שורצים גם במדוזות וכרישים קטלניים. על אף יופיו, ביקור בפרייזר איילנד מיועד רק לנועזים.

 

5. מערת הדֶּבֶר המודרני בקניה

מערת קיטום (Kitum Cave), היא מערה הנמצאת בשמורת טבע בהר אלגון, בשטח המתחלק בין קניה לאוגנדה.

המערה ידועה גם בשם "מערת הפילים", היות ובמשך עשרות אלפי שנים נהגו הפילים שבאזור לחפור באמצעות לשונם את פנים המערה במטרה למצוא מלח, החשוב להתפתחותם וקיומם. פעולה זו גרמה להעמקת המערה עד לכ־200 מטרים.

אולם הסיבה בגינה המערה נכנסה לרשימת עשר המכות הינה שבשנות השמונים, שני מבקרים במערה חלו במחלת נגיף מרבורג, מחלה שהתסמינים הקליניים שלה דומים מאוד לאלו של מחלת נגיף האבולה וכפי הנראה נגרמת על ידי עטלפים. בשנת 1980 מת גבר צרפתי מהמחלה לאחר ביקור במערה, ובשנת 1987 חלה גם ילד דני בן 15 שחי בקניה ומת לאחר ביקור במערה.

המערה נחשבת כיום כאחד המקומות המסוכנים ביותר בעולם.

 

6. מכת שחין בפארק הלאומי בבוליביה 

הפארק הלאומי מאדידי (MADIDI NATIONAL PARK) בבוליביה נראה מרחוק כמו גן עדן על פני האדמה, אך כשמתקרבים מבינים שזה המקום עם ריכוז הארס הכי גבוה בעולם. גם החיות כאן מאוד ארסיות וגם הצמחים כאן יכולים להוביל לפריחות, גירודים בעור וסחרחורות, בנוסף הוא אזור אנדמי לטפיל לישמניה ברזילינסי שגורם לכיבים בעור.

המקום, המתגאה בכך שהוא הפארק עם המגוון הביולוגי העשיר ביותר בעולם וגם ביתם של החי הרעיל ביותר בעולם, הוא בהחלט אחד המקומות המסוכנים לתיירים. כל מגע עם כל אחד מהצמחים הגדלים בפארק עלול לגרום לגירוד חמור, פריחה וסחרחורת. כל חתך קל או אפילו פצע קטן עלולים להידבק בטפילים טרופיים.

 

7. העיירה בוערת - בולעני האש בסנטרליה

סנטרליה (Centralia) היא עיירת כורים בצפון מזרח ארצות הברית, שנוסדה באמצע המאה ה-19 והתנהלה כעיירת כורים רגילה עד שנת 1962. בשנה זו, שתיזכר לעד, תושבי האיזור ניסו לשרוף זבל, כבשגרה, אולם הפעם השריפה לא כבתה במשך ימים והציתה בטעות את עורקי הפחם התת קרקעיים, מה שגרם לאדמה לבעור מתחת לפני השטח של העיירה.

הבעירה הפכה לסכנת חיים אמיתית כאשר האש, בטמפרטורה של 85 מעלות, הגיעה גם אל מתחת לבתי האנשים תוך שהיא משחררת רעלים וגזים וכתוצאה מכך גם נפערו בולענים באמצע הרחוב.

נכון להיום, איש אינו מתגורר בסנטרליה, האדמה חרוכה ומתבקעת, עם חורים המעלים עשן, הכבישים סדוקים, העצים מתים או גוססים. בעומק כ-3 מטרים טמפרטורת הקרקע שנמדדה עולה על 85 מעלות צלזיוס. השריפה ממשיכה להתפשט ובקצב הנוכחי, הוא יכול להמשיך לבעור במשך למעלה מ-250 שנה.

 

8. "שדות העכביש" באוסטרליה

נחילי ארבה שמשתלטים על כפרים ועיירות ברחבי העולם הם מחזה דיי שכיח אפילו במאה ה21, אבל העיר וואגה וואגה (Wagga Wagga) שבמדינת ניו סאות' ויילס, באוסטרליה זכתה לתופעה ביזארית שמכה בה מדי שנה בשנה. אלפי עכבישים מכסים באביב את השדות של העיר בקורים. היצורים בעלי 8 הרגליים נודדים בהמוניהם אל וואגה ואגגה כדי להימלט מהשיטפונות שבאביב.

בשנת 2012 היו הצפות כה גדולות שכמות העכבישים המהגרים לא אפשרה לאנשים ללכת ברחוב. תמונות סוריאליסטיות של האזור מציגות שדות וגדות נהר באיזור המכוסים בקורי עכביש עדינים, שבפני עצמם אולי מאוד יפים - אך בתוספת העכבישים קצת פחות נעימים למראה.

9. מכת חושך בעיר לינפן בסין

לינפן (Linfen) היא עיר השוכנת לאורך גדות נהר הפן בדרום מחוז שאנשי, בסין. בעיר מתגוררים כ-4.2 מיליון תושבים וגם אלפי מפעלי ברזל, פלדה ופחם נמצאים בשטחה.

Linfen נחשבת כאחת הערים המזוהמות ביותר בעולם. זיהום זה נגרם מהכמות הגדולה של תחנות כוח המבעירות פחם. הפחם גרם לעיר להיות ערפילית ומכוסה באבק. 

האזרחים הסינים המתגוררים בעיר נאלצים ללבוש מגן פנים לאורך כל היום. התושבים בעיר מדווחים כי לפעמים הם לא יכולים לראות את היד שלהם מול הפנים בגלל הזיהום הסמיך ויש צורך כל הזמן להשתמש בפנסים.

מומחים בריטיים השוו את השפעות הזיהום לזו של אסון תחנת כוח גרעינית, כך שמעבר לחוסר הנעימות בלבקר במקום חשוך, יש כאן גם סכנה של ממש.

 

10. מכת בכורות: הסיפור הטרגי  של הכפר הקטן בפרו

ב-2 ביוני 2000, דלפה, ברחובות הכפר הקטן צ'ורופמפה (Choropampa) בצפון פרו, כמות של כ-150 קילוגרמים של כספית ממשאית שהגיעה ממכרה Yanacocha. למעלה מעשרים שנה לאחר מכן, נראה שהכפר נשכח לחלוטין, בעוד התושבים עדיין מתים מתוצאות האסון.

בזמן הארוע, תושבי הכפר ובעיקר הילדים חשבו שהכספית המנצנצת היא משהו בעל ערך ורצו לאסוף את החומר שדלף, הם שיחקו איתו, מרחו אותו על הגוף שלהם והיו בטוחים שמדובר בזהב שיהפוך את הכפר לעשיר.

התוצאות היו הרות אסון, התושבים גילו על בשרם (תרתי משמע) כי לא מדובר בזהב אלא בכספית רעילה וכל 3000 התושבים של הכפר סבלו בדרך זו או אחרת מהרעלה.

הכספית הרסה את כל הכפר, היא נכנסה לאדמה, למים, לצמחים, לאוויר ונותרה שם עד עצם היום הזה.  גם אנשים שלא היו במגע פיזי עם הכספית שאפו אותה. אבל יותר מכולם נפגעו הילדים בכפר.

הרעלת כספית פוגע במערכת העצבים המרכזית וגורמת לשלל מחלות ותופעות כמו עיוורון, כאבים, הפלות ואף למוות בגיל צעיר. מאות מתושבי הכפר ובהם הילדים נפטרו מההרעלה.

התסמינים של תושבי הכפר רק הלכו והתגברו ככל שחלף הזמן מהארוע ואלו שנותרו בחיים סובלים מהם עד עצם היום. 20 שנה חלפו ועדיין אין פתרון לצ'רופמפה, הכפר בו ממשיכים התושבים למות ולנשום אדים רעילים של כספית