לא רק ים וקזינו: תכירו את בטומי - ירוקה, מגוונת, זולה ואוהבת ישראלים
טיילת יפיפייה לאורך הים, טבע מרהיב עם מפלים, נהרות ויערות, הרבה יין ואוכל אותנטי, אדריכלות מסוגננת ותושבים שאוהדים את ישראל - תכירו את בטומי, היעד החם לאביב ולקיץ
רגע לפני המתקפה האיראנית הוזמנתי לנסיעת עיתונאים לסקר את בטומי, עיר הנופש הגאורגית השוכנת לחופי הים השחור.
אודה ואתוודה - חששתי לטוס בעת הזו, אבל הסברה (שהתבררה כנכונה) כי הגאורגים אוהבים את ישראל ואת הישראלים, היא זו ששכנעה אותי שיהיה טוב.
ואכן היה טוב - גיליתי עיר מקסימה וירוקה, לא יקרה, עם תושבים מסבירי פנים וטבע מרהיב. עיר אידיאלית לגיחת התאווררות בסופ"ש.
בטומי - "פנינת הים השחור"
לבטומי יצא דימוי של עיר שנוסעים אליה בשביל שני דברים: קזינו וים ויש המכנים אותה "לאס וגאס של הים השחור". אז נכון שתוכלו למצוא בעיר הרבה מלונות עם קזינו (ובהתאמה הרבה ישראלים ותיירים נוספים שמגיעים לעיר ולא יוצאים מהמלון), אבל יש בה עוד כל כך הרבה לגלות ולחוות מעבר לשני הדברים לעיל, כך שאני מעדיפה לכנות אותה בכינוי המחמיא יותר - "פנינת הים השחור".
איך מגיעים לבטומי:
כיום טסות אליה 3 החברות הישראליות: סאן דור, ישראייר וארקיע. משך הטיסה שעתיים, השדה קטן במרחק של כעשרים דקות נסיעה ממרכז העיר.
בעיר עצמה אין צורך ברכב, אולם מאוד מומלץ לצאת לאתרים מחוץ לעיר ולכן אפשר לשכור נהג ליום שלם (עדיף) או לשכור רכב.
כתבות נוספות ב-mood:
- יוון למתקדמים: תכירו 3 איים פחות מוכרים ותיירותיים שקרובים לאתונה
- בלי לשמוע עברית: תכירו 4 איים מהממים ולא מוכרים בתאילנד
- לרגל שובן של הטיסות: 6 דברים שכדאי לעשות במונטנגרו באביב
שישים שניות על בטומי
בטומי, העיר השנייה בגודלה בגאורגיה, היא גם עיר בירתה של הרפובליקה האוטונומית של גיאורגיה - אג'ריה.
העיר, שזכתה למזג אוויר סוב-טרופי, נחשבת לעיר של 4 עונות: בחורף היא סמוכה לאתר הסקי הגאורגי המפורסם, גודאורי, באביב הכל פורח ומזג האוויר מושלם, בקיץ אמנם לח ומלא בתיירים, אבל זו בדיוק העונה של הפסטיבלים ושל הרחצה בים ובסתיו, מזג האוויר שב להיות נעים והעצים הרבים, בעיר ובטבע שמסביב, מאדימים ונכנסים לשלכת יפייפיה.
לבטומי היסטוריה רבת שנים, היא הוקמה לראשונה בידי פומפיוס על חורבות הקולוניה היוונית העתיקה בטיס, הייתה חלק מהממלכה הגאורגית כבר מימי הביניים, נכבשה על ידי העות'מאנים וגם על ידי הרוסים ואפילו על ידי הבריטים. לאחר נפילת ברית המועצות, גיאורגיה הפכה למדינה עצמאית וחבל אג'ריה הפך רפובליקה אוטונומית בתוך גאורגיה.
כל עם ששלט בה הותיר את חותמו. הרוסים הותירו בה גם בסיס צבאי ועד היום שוררת מתיחות גדולה בין שתי המדינות, זו אחת הסיבות שתושבי בטומי מזדהים עם ישראל (ועם אוקראינה).
יש בעיר קהילה יהודית קטנה ובית כנסת. גאורגיה היא אחת המדינות הכי פחות אנטישמיות (לאורך כל השנים) באירופה.
בשנים האחרונות משקיעים זרים משקיעים בנדל"ן ובונים בעיר מבנים מודרניים נוצצים, חלקם משמשים כמלונות של רשתות בינלאומיות, וקו הרקיע של בטומי הולך ונהיה דומה לדובאי או לזה של שכנתה ממזרח, באקו.
מה אסור לפספס בבטומי
שדרת בטומי
הטיילת היפה והמטופחת של בטומי היא אחת הטיילות הארוכות באירופה, אורכה כ-7 ק"מ, והיא מציעה מנעד רחב של פעילויות לכל הגילים.
הטיילת מהווה עדות לאהבתם והערכתם של תושבי בטומי לתחום הגינון ויש אפילו פסל שמוקדש לגנן המיתולוגי של העיר.
לאורך שביל ההליכה להולכי רגל ולרוכבי אופניים תמצאו עצים, פרחים, גנים משגעים (גן יפני, גן במבוקים), פסלים, מתקני משחק לילדים, מתקני כושר, מזרקות מרקדות ומספר בתי קפה ומסעדות.
יש גישה מהטיילת לחוף הים, אבל צריך לציין שמדובר בחוף של אבנים קטנות ולא בחוף חולי.
הטיילת מסתיימת בפארק הניסים (Miracle Park), לצד המרינה והנמל, שם נמצאות מספר אטרקציות, בהן מגדל האלפא ביתא, פסל עלי ונינו, מגדל השעון והגלגל הענק.
פסל עלי ונינו
פסל עלי ונינו, אולי הסמל הכי מפורסם של העיר, הינו פסל קינטי של שתי דמויות פלדה, המתנשאות לגובה של 8 מטרים, שנוצר על ידי הפסלת הגיאורגית תמרה קבסיטאדזה, בהשראת הרומן המפורסם של קורבן סעיד.
הרומן מגולל את סיפור אהבתם הטרגי של עלי, בחור מוסלמי מאזרבייג'ן, ונינו, בחורה נוצרית מגיאורגיה, שהתאהבו וניהלו רומן סוער, בניגוד להסכמת הוריהם וסביבתם. למרבה הצער, עלי נהרג בשדות הקרב של מלחמת העולם הראשונה, סוג של רומאו ויוליה של הקווקז.
הדמויות נעות זו לקראת זו במחזור תנועה בן עשר דקות שכולל התקרבות, התמזגות ואז התרחקות וחוזר חלילה, המסמל את ההמשכיות האינסופית של מערכת היחסים בין השניים. בערב כשהפסל מואר המראה מרשים ביותר.
.
העיר העתיקה
העיר העתיקה של בטומי משתרעת בין הטיילת במערב, הנמל והמרינה בצפון, פארק '6 במאי' היפהפה, בדרום ורחוב Zurab Gorgiladze במזרח.
העיר מתאפיינת במבנים מכל הסגנונות ומכל התקופות, שפע של מבנים אקלקטיים, שחלקם יש לומר אקצנטריים.
מבנים ניאו קלאסיים מרשימים, מבחר גדול של אדריכלות האר-נובו, קצת שיכונים סובייטים, מבנים מרופטים (למרבה המזל רב השיכונים הכעורים נמצאים מחוץ לעיר העתיקה) ולקינוח מבנים מודרנים המתחזים לישנים. דווקא הבליל הזה הוא מה שמייחד את העיר והופך אותה למעניינת, בעיקר לחובבי אדריכלות.
מקבץ מייצג של השילובים המוזרים הללו תוכלו לפגוש בשתי כיכרות - כיכר אירופה, ליבה של העיר, ופיאצה בטומי.
מומלץ לשוטט בנחת בעיר העתיקה, להרים מדי פעם ראש למעלה ולגלות מרפסת מעניינת או ציור קיר מקורי.
לצד המבנים המיוחדים, הכיכרות, הרחובות הקטנים ואמנות הרחוב תמצאו בעיר העתיקה מגוון מסעדות, החל ממסעדות גיאורגיות מסורתיות (ההממלצה שלנו: מסעדת BERN), דרך מסעדות בינלאומיות (אנחנו דגמנו את cafeCaptain האוקראינית ומאד אהבנו) וכלה בברים ובתי קפה מגניבים וצעירים, שנפתחו בעיר בשנים האחרונות, והופכים את חיי הערב והלילה של בטומי לתוססים.
הגן הבוטני
הגן הבוטני נמצא במרחק של כתשעה ק"מ מהעיר ושוכן על הכף הירוקה, מצ'וונה קוטצ'חי (Mtsvane Kontsk) - צוק המשקיף אל הים השחור. בגן, שנפתח בשנת 1912, ניטעו אלפי זנים של עצים וצמחים מרחבי העולם שהפכו אותו ליער רחב ידיים ומרהיב ביופיו. הטופוגרפיה ההררית יצרה מסלול מפותל שחלקו בירידה וחלקו בעליה, לכן אם התעייפתם דעו שאפשר להזמין רכב חשמלי שיקצר לכם חלק מהדרך.
בעונת האביב הכול פורח, העצים והפרחים כאחד, וביחד עם הנוף לים התכול מדובר בחגיגה של צבע.
יום טיול בטבע
את הדובדבן שבקצפת (או שמא את ביצת העין שבחצ'פורי) השארתי לסוף. בטומי מוקפת בהרים ובמרחק של שעה מהעיר נמצאים מספר אתרי טבע נהדרים, עתירים במים.
אנחנו ביקרנו רק בשניים מהם:
מפלי מירווטי (Mirveti)
המפלים נמצאים כ-45 דקות נסיעה מבטומי. חוצים את גשר הברזל מעל הנהר צ'ורו, צועדים במסלול מסומן בתוך יער ירוק ויפהפה עד שמגיעים למפלים המרשימים. בדרך חזרה יש פינת פיקניק קסומה המשקיפה לנהר (שנראה כמו אגם) עם גשר אבן רומנטי.
מפלי Makhuntseti
מפלי Makhuntseti נמצאים במרחק 25 דקות נסיעה ממפלי מירווטי, המפלים הללו קצת יותר תיירותיים מאשר הקודמים, כך שאם תגיעו בעונת התיירות או בסופ"ש יש סיכוי שיהיו כאן המוני אנשים. בכניסה למפלים, יש גם דוכנים של מזכרות שמוסיפים על התחושה הממוסחרת של המקום.
המפל שנופל מגובה של 50 מ' ומתפצל לסדרה של מפלונים יפה למדי, אבל אם צריך לבחור רק אתר אחד, הייתי בוחרת במירווטי.
מעבר לכביש יש גשר אבן עתיק מהמאה ה-12 מעל הנהר, שם מוצעות אטרקציות אקסטרים כגון ראפטינג ואומגה.
אפשר לשלב את יום הטיול בטבע גם עם ביקור בבית יין באחד הכפרים בהרים, כמו למשל Ajarian Wine House - מרכז מבקרים ומסעדה השוכנים במבנה וחצר ייחודיים.
View this post on Instagram
על מה אפשר לוותר בביקור בבטומי:
מלונות קזינו
חלק ממלונות הקזינו הם מלונות של רשתות ידועות (הילטון, רדיסון, שרתון ועוד) בעלי 5 כוכבים ששוכנים במקביל לטיילת עם נוף לים. עליהם מומלץ לותר, בעיקר אם קזינו הוא לא כוס התה שלכם.
אולם ההמלצה שלי היא דווקא לבחור במלונות בוטיק בעיר העתיקה, כמו למשל המלון החדש מרשת ROOMS, רשת גיאורגית של מלונות בוטיק מעוצבים, זהו מלון חדש לגמרי, במבנה שעבר שימור, ולצד העיצוב הייחודי שלו, מציע גם נוף לים ומסעדה נחשבת.
רכבל ארגו
בסופה של הנסיעה ברכבל ,שאורכו 2.6 קילומטר, מגיעים לנקודת תצפית חביבה על העיר ועל הים ותו לא. מתאים רק אם יש לכם שעה פנויה באמצע היום ואתם חובבים של רכבלים. בנסיעה, אגב, תוכלו להתרשם מהמראה של השכונות הפחות חינניות של העיר.
הגלגל הענק
ראו את הדיס-המלצה מהסעיף הקודם.
קניות
בטומי היא לא ורשה. למרות שהעיר איננה יקרה, זה לא המקום למצוא מציאות בגזרת השופינג. יש בה מרכזי קניות קטנים יחסית וקניון אחד גדול, אבל המחירים לא זולים בהרבה מאשר בארץ, אז חבל לבזבז את הזמן בקניות.
שייט בים השחור
בנוגע לשייט, אני קצת אמביוולנטית, מצד אחד אני חובבת שייט, וברוב הטיולים שלי אני משלבת גם שייט. הפעם פחות התלהבתי, אולי בגלל שהים היה גלי וסבלתי מבחילה, אולי כי לא היה שום ערך מוסף במה שראינו מהים, למעט להקת דולפנים קטנה.
כנגד 4 כוסות: לחיי החטופים, לחיי השלום ולחיי החברות
בערב לפני האחרון, יצאנו לארוחת ערב מסורתית עם המארחים שלנו מלשכת התיירות של בטומי.
ארוחה מסורתית, נקראת בגאורגית סופרה, והאדם שמנהל אותה ואת טקס הרמת הכוסיות שכלול בה נקרא טמדה. כל הרמת כוס מלווה בברכה מיוחדת שנאמרת מכל הלב.
הברכה הראשונה שבירך הטמדה שלנו, מיכאל, הייתה לחיי החטופים והשבתם לישראל, השנייה לחיי השלום, השלישית לחיי החברות והקשרים החמים בין גאורגיה למדינת ישראל, את הכוס הרביעית אני כבר לא זוכרת, 3 הכוסות שלפניה עשו את שלהן…
הערב הזה היווה עוד דוגמא לחיבה שרוחשים לנו הגאורגים ולאמפתיה הגדולה שחשנו לאורך כל הטיול, הן מהמארחים והן מהמקומים שפגשנו בדרך.
* מיכל בן ארי מנור, עורכת מדור התיירות, הייתה אורחת של לשכת התיירות של בטומי.
