לא למרוקאים בלבד: כך הפכה החינה לטקס חובה ישראלי

מה שהתחיל בטקס פרידה מילדות בנות 10, בעזרת אבקה חומה-ירקרקה, גדל עד שהפך לתעשייה שלמה, חוצת תרבויות ודתות - שמגלגלת גם המון כסף

חן אמסלם
חן אמסלם | צילום: ליאור פנקסון

אם זה נראה כמו חתונה, מריח חתונה, טעים יותר מחתונה, אבל אין חופה - זו כנראה חינה. ואתם כבר לא חייבים להיות ממוצא מרוקאי, תימני, הודי או אפגני כדי לחגוג בסגנון מסוים. החינה בגרסת 2019 שינתה צורה, ערבבה את כל התרבויות, גדלה, התייקרה, היום כולם רוצים הכי הכי.

 

לירן ושירן בחרו לחגוג את הטקס המסורתי בראשון לציון. הוא בעל פיצרייה ממוצא מרוקאי, היא מוכרת בחנות בגדים ממוצא פרסי. כמו בחתונה - הם היו מוכנים להשקיע הרבה.

 

 

 

כתבות קשורות:

רגע לפני החתונה: אדל בספלוב חוגגת חינה נשית |19.12.18

 

קולולו: אלירז שדה ואילנית לוי בטקס החינה שלהם |18.12.18

 

קולולו: עידן עמדי ובת הזוג מרים חוגגים חינה |09.04.18

 

 

 

החינה המודרנית מתברר היא כבר חלק מתעשיית החתונות הישראלית, כמו קייטרינג, כמו אולם וכמו המפיקים שמארגנים עכשיו גם את החינה.  תשאלו את מי כבר שכבר חגגו.  עדן בן זקן, חן אמסלם ומאור זגורי אדל בספלוב ולירון רביבו. לא משנה מאיזו עדה, במרכזם של כל הטקסים יש חינה. אבקה בצבע חום-ירוק שמוהלים במים עד שהיא הופכת לעיסה שאותה מורחים על היד והרבה מאוד מקלחות לא מצליחות להסיר אותה. המשחה הזו ידועה כמביאה מזל ומסלקת את עין הרע. החומר למי שמתעניין הוא בעצם אבקה של עלי כופר שמקורם בפרס.

 

לא תמיד החינה הייתה מסיבה שכל כולה שמחה, לפחות לא לכלה. פעם, כשהיו מחתנים ילדות כבר בגיל 10 או 12, מסיבת החינה הייתה סוג של טקס פרידה מהילדה. אירוע שובר לב שבו הילדה המבועתת הרגישה שאביה זורק אותה מהבית אל הלא נודע.

 

וכמו בכול אירוע שקשור לחתונה ישראלית - מדובר בכסף, הרבה כסף. כל אחת רוצה שהחינה שלה תהיה הכי מיוחדת. וכשיש מי שמוכנות לשלם, העסקים פורחים. גם איבון הבינה את הפוטנציאל ופתחה עסק למתוקים.

 

אז מה היה לנו? לוקחים אבקה, עלים וקצת דמעות, מערבבים  ויוצא שמח. החינה היא כבר מזמן לא רק של עדה כזו או אחרת. אלא בסך הכל חלק מהישראליות החדשה.