מפעילות הכטב"מים שהכירו בשירות: "אנחנו מבינות אחת את השנייה"
סרן א' וסרן ש' הכירו בזמן שירותן הצבאי כמפעילות כטב"מים וכעת הן משרתות יחד במילואים. בשיחה לדיגיטל 13 סרן א' דיברה על היתרון הגדול בזוגיות עם אישה בעלת אותו התפקיד ("אני יכולה לשתף אותה בחוויות שלי והיא תבין בדיוק מה אני עוברת"), וגם שיתפה בקושי לנהל זוגיות בזמן מלחמה תוך כדי שירות בתפקיד כה אינטנסיבי: "יכול להיות שבוע שלא נראה אחת את השנייה בכלל, זה קשה"
סרן א' וסרן ש' הכירו בצבא, שתיהן שירתו בשירותן הסדיר ובקבע כמפעילות כטב"מים. הן שירתו בטייסות שונות אבל הקשר שלהן נוצר דרך חברים משותפים. כבר בימים הראשונים של המלחמה הן נקראו למילואים וכעת שתיהן משרתות יחד באותו הבסיס. בשיחה לדיגיטל 13 סרן א' דיברה על התפקיד האינטנסיבי, שיתפה איך זה מרגיש להיות בזוגיות בזמן מלחמה והסבירה מה היתרונות וגם מהם הקשיים.
כתבות נוספות:
- מדליקים את האור | פרויקט מיוחד
- "ללדת בסביבה רגועה יותר": המשפחה שעוזרת לזוגות מפונים לפני לידה
- המיזם שמחבר בין ילדים שפונו מהבית לדובי שנשאר מאחור: "זה נותן להם ביטחון"
- מאוכל אחרי פעילות מבצעית ועד ארוחות שישי: האימהות שמבשלות לחיילים אוכל של בית
"נפגשנו לפני כן בגלל התפקיד, אבל הזוגיות התפתחה בזכות חתונה של חבר משותף. זה היה חודשיים לפני השחרור שלי, היא כבר הייתה משוחררת אבל הייתה בשירות מילואים פעיל".
"שתינו מפעילות כטב"מים. כן, אלו שעושות 3,2 שגר", מסבירה א'. הן נקראו למילואים כבר בימים הראשונים של המלחמה. למרות שהטייסות שלהן נמצאות בבסיסים שונים שתיהן משרתות במקביל גם במטה המבצעי של חיל האוויר בקריה. לכן, לפעמים הן משרתות יחד ולפעמים לחוד. "משמרת היא באורך של 12 שעות אז אנחנו מנסות לתאם משמרות בינינו כדי שנוכל לבלות יותר זמן יחד, אבל לרוב צרכי המערכת לא מאפשרים את זה".
ואם לא מצליחים לתאם משמרות?
"אנחנו מנסות להיפגש בבית כמה שאפשר, אבל יכול להיות שבוע שלא נראה אחת את השנייה בכלל, זה קשה".
כשאתן בבית אתן מדברות על הצבא או מעדיפות להתנתק?
"לרוב גם כשאנחנו חוזרות הביתה אנחנו מדברות על התפקיד והשירות. זה נוח שיש מישהי שמבינה ויודעת מה השנייה חווה, מכירה את התפקיד ואת המשמעות", מסבירה א'. "זה עוזר לעכל את מה שעבר עלינו באותו היום".
לפני שנקראו למילואים א' יצאה לטיול הגדול וש' הייתה סטודנטית למדעי המחשב. ש' לומדת באוניברסיטת רייכמן והיא בדיוק התחילה חילופי סטודנטים באוסטריה, אך בעקבות המלחמה חזרה לארץ, "הם לא לגמרי מבינים את הסיטואציה זה לא כמו אוניברסיטאות בארץ".
"הייתי אמורה ללמוד פסיכולוגיה, הלימודים שלי נדחו אבל אוניברסיטת רייכמן הוציאו הודעה שהם עומדים להתחיל את שנת הלימודים בעוד חודש, גם אם זה אומר שיתחילו בלי המילואימניקים. אני חוששת שאיאלץ לפספס את שנת לימודים ולדחות את התואר. עוד לא דיברתי איתם, אני לא מוצאת לזה פנאי, אין לי כל-כך זמן".
מה הדבר שהכי משמח בסיטואציה המורכבת הזו?
"הדבר הכי חיובי זה שאנחנו באמת מבינות אחת את השנייה, אם ש' הייתה בתפקיד אחר או לא במילואים אז לא הייתי יכולה לשתף אותה בחוויות שלי, או שהייתי יכולה לשתף אבל היא לא הייתה מבינה". בנוסף היא משתפת: "עוזר לי לדעת שיש לי למי לחזור בבית".