טוב שמן: עם איזה שמן הכי מומלץ לבשל בחגים?
זית, סויה, קנולה, חמניות או תירס: רגע לפני שאתם נכנסים למטבח סקרנו עבורכם את היתרונות והחסרונות בסוגי השמנים השונים
במבט ראשון, קשה למצוא הבדל מהותי. צבעם זהוב בוהק, מרקמם מבעד לקימורי הבקבוק כמעט משעמם, ורק התווית על הבקבוק היא שמבחינה בזהותם. האמת היא, שכמעט אף אחד לא טורח לקרוא את הרכיבים מהם הוא עשוי. אחרי הכל, תפקידו של השמן הוא לשמש כתפאורת רקע למנה, או לתבשיל. אלא שלא כל השמנים זהים ולמרות שחלקם סובל מתדמית רעה - יש כמה שדווקא נחשבים טובים לבריאות.
רגע לפני תקופת החגים וההכנות לקראת הבישולים הארוכים, הנה כל מה שאתם צריכים לדעת על השמן שלכם.
כתבות קשורות
השמן הצמחי ששולט בצלחת שלנו |18.07.18
פולים פלאיים: 10 סיבות להתחיל לאכול סויה |11.07.18
שמן זית: שמן המופק מזיתים ומשמש לבישול, טיגון, תיבול והכנת רטבים. למרות שיש לא מעט סוגים של שמן זית, שתהליך הפקתם נקבע לפי דרגת איכות ורמת החמיצות, נהנה שמן הזית מיתרונות תזונתיים כמו: שיעור גבוה יחסית של חומצת שומן חד-בלתי-רוויה, שמסייעת למניעת מחלות לב, מחלות דם ובעיות בכלי הדם, כמו: טרשת עורקים. בנוסף, שמן זית תורם להורדת רמות הכולסטרול הרע, תוך שמירה על רמות הכולסטרול הטוב.
השורה התחתונה: לשמור במקום קר ויבש ולהקפיד על שימוש בטווח זמן של עד חודשיים במקרה של שמן טרי.
שמן סויה: שמן המופק מפולי סויה ומשמש לצרכי בישול וייצור מוצרי מזון. שמן הסויה מכיל כמות גבוהה של שומן בלתי רווי, שנחשב בריא מאוד לגוף, מוריד את הכולסטרול הרע ומעלה את הכולסטרול הטוב בדם. העובדה כי שמן הסויה מופק מפולי הצמח הנפוץ בעולם, מבטיחה זמינות ונגישות בכל ימות השנה. חיי המדף שלו ארוכים ויציבים, ובישראל הוא נמכר טרי ורענן. זאת גם הסיבה לביקוש גבוה מצד יצרני המזון הגדולים בעולם.
השורה התחתונה: שמן סויה מסייע לשמירה על בריאות הלב, כך קבע האיגוד האמריקני לתרופות ומזון (FDA) בשנת 2007.
שמן קנולה: לא הרבה יודעים, אבל קנולה הוא שמה של החברה הקנדית שמפיקה את השמן מגרעין צמח הלפתית. השם "קנולה" הוא ראשי תיבות של .CANadian Oil Low Acid תהליך הפקת הקנולה מזרעי הלפתית כרוך בחימום וזיכוך, שנועדו לסלק חומרים ריחות וטעמי לוואי, וכן לוודא צלילות. תהליך ההפקה הזה עלול לפגום בטעמו של שמן הקנולה. עם זאת, שמן קנולה הוא מקור לאומגה 3 - חומצת שומן חיונית, שהגוף אינו יכול לייצר בעצמו.
השורה התחתונה: מומלץ למי שלא אוהב את טעמו של שמן הזית.
שמן תירס: שמן המופק מנבט תירס ומשמש בעיקר לטיגון ובישול. שמן התירס מכיל כמות גדולה של שומן רב בלתי רווי המתחמצן בקלות. למרות נקודת העישון הגבוהה שלו (הנקודה בה השמן מתחיל להישרף), ולמרות שמחקרים מצאו כי הוא מסייע במניעת טרשת עורקים, הדעה הרווחת היא: שיש להימנע מטיגון עמוק, שכן בחום גבוה נמצא כי שמן התירס פולט רעלנים וטעמו נפגם.
השורה התחתונה: הדיאטנים לא ימהרו להמליץ עליו.
שמן חמניות: שמן החמניות מופק מזרעי חמניות בתהליך טבעי על ידי כבישה. שימושיו הם רבים וכוללים: בישול, טיגון, תיבול, אפייה וכן ייצור תעשייתי של מזון. מחקרים מצאו כי הוא מסייע לבריאות. עם זאת, כמו שמן התירס, שמן חמניות המגיע לטמפרטורה גבוהה במחבת או בתנור, עובר סדרת תגובות כימיות שעלולות להביא להצטברות כמויות גדולות של תרכובות רעילות.
השורה התחתונה: להימנע מבישול וטיגון בחום גבוה.