איך תדעו אם אתם סובלים מחרדה קיומית וכיצד תוכלו להתמודד איתה?

הקורונה פרצה לחיינו וחיזקה את המגיפה שקדמה לה: תופעה הולכת ומתרחבת של חרדה קיומית שמתפשטת לעיתים קרובות מתחת לפני השטח וככל הנראה גם פחות מדוברת.

ידוע כי מצבי שינוי ומעבר הם מעוררי חרדה. כל שינוי כרוך באי ודאות. העולם בו אנו חיים כיום משתנה ללא הרף, הקצב בו אנו מוצפים במידע ממקורות שונים ובראשן אולי הטלפון הנייד, יחד עם ההשוואות שמקורן במידה רבה ברשתות החברתיות שפלשו לחיינו, מקשה על יצירת איזונים וקשב פנימי. אנו עסוקים בפיצול קשב מתמיד שלא מאפשר מרחב נשימה. אנו גם עסוקים בניראות ובהשוואות בלתי פוסקות שיוצרות סבל. לעיתים נדמה שאנו חיים בתוך תכנית ריאליטי אחת גדולה ומתמשכת. קשה שלא לחוש חרדה כשהכל משתנה כל כך מהר וכשחייהם של אחרים חודרים לתוך חייך שלך ונראים מאושרים ומוצלחים משלך.

מהי בעצם חרדה קיומית?

חרדה קיומית, או באנגלית Existential Anxiety היא סוג של פחד מתמשך שיוצר עומס רגשי גדול. במצב של חרדה קיומית, החשיבה מתמקדת בבעיות, בתרחישים קטסטרופאליים ובאפשרויות השליליות. לעיתים ישנן מחשבות מטרידות על מוות ומחשבות על טעם החיים. נוצר עומס הרגשי המקשה על תפקוד וניהול של שגרת חיים ובוודאי מקשה על התקדמות וצמיחה אישית. האדם עסוק בחרטה על מה שהחמיץ, על מה שנתפס על ידו כטעות.  חרדה מתמשכת כזו מטילה ספק בכל דבר חיובי ובהדרגה עלולה להוביל לדיכאון. הדיכאון יכול להתלוות לחרדה או בנפרד. הלחץ המתמשך והדאגה שוחקים את הנפש ועלולים להביא להסתגרות ו או לפחדים ופוביות שונות.

עוד ב"בריאות"

איך תדעו אם יש לכם סינדרום מטבולי?

"כשאדם ניצב מול סכנת מוות משאלתו הבסיסית היא למצוא משמעות לחייו"/ ויקטור פראנקל, מתוך הספר "האדם מחפש משמעות" 

אל מול תחושת החידלון וחוסר הפשר, נמצאת תחושת המשמעות והטעם. היכולת שלנו ליצוק משמעות בחיינו היא גם תוצר של קבלת היותנו כפי שאנו. פרופסור סטיבן הייז, מפתח גישת ACT (טיפול בקבלה ומחויבות) אומר כי הוא מאמין שאנחנו איננו יכולים לשלוט בחיינו, בהיסטוריה או ברגשות שלנו במידה מוחלטת, אך אנו יכולים להתייחס אליהם בקבלה. זוהי קבלה שיש בה סקרנות, רגישות ונדיבות לעצמנו, זוהי גישה שבה אנו מעניקים מלכתחילה תוקף ולגיטימציה לכל החוויות שלנו ומספקים מקום חשוב ומוקיר לעצמינו.

בכולנו שוכן איזה חלק שהוא חופשי מהתניות וזיכרונות ויש בו איכויות רוחניות כמו היכולת שלנו להתחבר לאחרים, לתת, לסלוח, לאהוב ולקבל את האחר. כשם שאנו יודעים להיות קשובים ואדיבים לאחרים, אנו יכולים להיות אדיבים ומקבלים אל מול עצמנו. לסלוח לעצמינו ולאהוב אותנו על שלל רגשותינו ללא שיפוטיות וללא ניסיון להילחם במה שיש. יש בנו סקרנות ומשחקיות, יש בנו תום ואהבה. ממש כפי שאנו מסוגלים לנהוג בילדינו או באנשים אחרים שיקרים לנו, אנו יכולים לנהוג בעצמנו. אנו גם יכולים לבחור בין הרצון המתמיד שלנו להרגיש טוב יותר לבין הרצון פשוט להרגיש יותר.

אנו יכולים לראות את החרדה הקיומית באופן חיובי וסקרני כקול פנימי חזק וצלול הקורא לנו ומזכיר לנו לצאת למסע אל עצמנו. במקום לפחד מהפחד, להתבונן בו. זהו קול המזמין אותנו לחזור אל המהות האותנטית שלנו שאולי איבדנו קצת, לחזור אל מי שאנחנו באמת.  בחזרה הזו עלינו לקבל בחמלה את הילד המבוהל המצוי בתוכנו ומבקש להשמיע את קולו ואת רגשותיו. חמלה עצמית, על פי כריסטין נף, מחברת הספר Self Compassion מורכבת משלושה מרכיבים עיקריים: להיות טובים לעצמנו, להרגיש שגם אנחנו אנושיים ויכולים להיכשל או לטעות והיכולת שלנו להכיר בחולשות ובטעויות כפי שהן, מבלי להקטין או להפריז בגודלם.  חמלה נמצאה כמפחיתה חרדה ומביאה לתחושה של שלווה וקבלה.

מתוך מתן מענה והקשבה חומלת לצרכים הרגשיים, נוצרים הקבלה והשקט, ואז ניתן למצוא משמעות בקיום ולהפחית בתחושת החרדה.

הכותבת היא ענת ריבלין, עובדת סוציאלית קלינית, מומחית בהתמכרויות ומטפלת emdr מוסמכת מקהילת SOMEBUDDY  –אתר לחיפוש ולהתאמה אישית של פסיכולוגים ומטפלים מתחום בריאות הנפש, ההתפתחות האישית, העסקית והמקצועית