הממשלה אישרה הדחת היועמ"שית; בג"ץ הקפיא את ההחלטה

הממשלה הצביעה היום (שני) בעד הדחתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שסירבה להגיע לדיון ואף פרסמה מכתב טרם ההצבעה בו כתבה: "הממשלה מפטרת את התובעת הכללית במשפט ראש הממשלה באופן לא חוקי". בעקבות ההחלטה, המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג הוציא צו ארעי נגד הפיטורים, המשהה את ההחלטה עד למתן החלטה אחרת. בהחלטתו כתב: "בתוך כך, לא יחול בתקופה זו שינוי כלשהו בסמכויות היועצת המשפטית לממשלה, ובסדרי העבודה הנוהגים בינה לבין הממשלה; אף אין להכריז על מחליף או ממלא מקום".

לאחר קבלת ההחלטה, שיגר שר המשפטים יריב לוין מכתב לבהרב-מיארה ובו נכתב: "ראוי כי תמנעי מניסיון, שלא יצלח, לכפות את עצמך על ממשלה אשר אין לה אמון בך ואינה יכולה לעבוד עמך בשיתוף פעולה יעיל. זאת, בפרט נוכח העובדה שהחלטת הממשלה התקבלה פה אחד. כך נוהג כל אדם אשר מעמיד את טובת המדינה וניהול ענייניה לפני עניינו האישי, ואשר מכבד את הממשלה הנבחרת ואת סדרי השלטון התקינים והדמוקרטיים".

היועמ"שית הגיבה להחלטה באמצעות איגרת שנשלחה למשפטני השירות הציבורי, ובה נכתב: "השירות המשפטי הציבורי והתביעה הכללית שאני עומדת בראשם נאמנים כתמיד לחוק ולמדינה. החלטת הממשלה שהתקבלה עתה להפסיק את כהונתי מנוגדת לדין. לחצים פוליטיים והתנהלות מנוגדת לדין לא ירתיעו אותנו מלהמשיך לבצע את תפקידנו בממלכתיות במקצועיות וביושרה. נמשיך לסייע לממשלה לקדם את מדיניותה בהתאם לדין, לאכוף את הדין בשוויוניות ולשמור על שלטון החוק".

במהלך הדיון תקף לוין את חוות דעתה של היועמ"שית: "בניגוד לכל מה שנטען במכתב של היועצת, הממשלה עשתה תהליך מאוד ארוך לפני שהגענו לדיון היום. במשך תקופה ארוכה מאוד נעשו נסיונות לעבוד איתה בשיתוף פעולה. נתנו לה כל ההזדמנויות להביע את עמדתה - אך בשום שלב היא לא התייחסה באופן ענייני לטענות".

לוין המשיך ואמר: "היועצת לא מצאה לנכון לבוא, לא לשלוח נציג ואפילו לא לתת התייחסות עניינית לטענות כלפיה, מה שמעיד על הזלזול העמוק שלה בממשלה". לוין המשיך ותקף את בהרב-מיארה, וטען להתנהלות מוטית מצידה: "טענת היועמ"שית שיש שיתוף פעולה היא שטות מוחלטת. בכל סוגיה שנמצאת בליבת המחלוקת הפוליטית, לא רק המשפטית אלא הפוליטית, היועצת התייצבה לצד האופוזיציה".

לסיום, לוין הציג את הקווים המרכזיים שהובילו להדחה: "הממשלה הגיעה לקו האדום שלה. אי אפשר לקבל מצב שבו בית המשפט ינסה לכפות על הממשלה יועצת משפטית שהיא פוליטית לחלוטין, שאין שום אמון בה, שאין שום שיתוף פעולה איתה, שמכשילה את הממשלה ומסרבת לייצג אותה. לא יכול להיות שבית המשפט יקבע לממשלה מי יהיה היועץ שייצג אותה בפניו ומי ייעץ לה. אי אפשר להכריח את הממשלה למנות נציג שלא תואם את עמדותיה. אי אפשר בנימוק פרוצדרלי, טכני, להכריח את הממשלה להישאר עם יועץ משפטי לעומתי ולמנוע את ההדחה. ולכן, בנסיבות שנוצרו, אין לממשלה ברירה אלא להדיח את היועצת".

בתוך כך, מפלגת יש עתיד עתרה לבג"ץ נגד החלטת הממשלה. בעתירה נכתב כי "ההחלטה התקבלה בהליך בלתי חוקי, תוך עקיפת כל מנגנוני הביקורת ונועדה לפגוע בעצמאות הייעוץ המשפטי ולהכפיף אותו לרצון פוליטי". חברת הכנסת קארין אלהרר, חברת ועדת חוקה שחתומה על תצהיר העתירה, אמרה: "הממשלה לא רוצה ייעוץ משפטי, היא רוצה צייתנות, היא בוחרת לוותר על שלטון החוק, ואנחנו בוחרים להילחם עליו ועל הדמוקרטיה".

עו"ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין, תקף את הממשלה: "חבורה קיצונית שמקדשת פשע, שחיתות ועבריינות מצד אחד, וכהניסטיות ודיקטטורה דתית מצד שני, חברה לרסק את שלטון החוק והדמוקרטיה הישראלית וכל זה בשירות נאשם בפלילים שהואיל בטובו ויצא מהחדר במהלך הדיון. לשכת עורכי הדין תעתור לבג״צ. זה לא חוקי, זה לא סביר, זה לא דמוקרטי וזה לא יעבור".

התנועה לאיכות השלטון, העותרת המרכזית בעניין, הגיבה גם היא לפיטורין: "כצפוי, הממשלה אישרה את ההדחה הבלתי חוקית של היועמ"שית, למרות הרמז הברור של השופט סולברג לחזור למנגנון הקודם. התנועה עתרה כבר בחודש יוני לבג"ץ נגד שינוי מנגנון הפיטורין, ונכון לרגע זה הצטרפו למעלה מ-15,000 אזרחים כעותרים לעתירה. הממשלה תפגוש אותנו בבית המשפט. אסור לאפשר לפוליטיקאים להפוך את תפקיד היעוץ המשפטי לממשלה לתפקיד פוליטי - המאבק המשפטי ימשך עד לביטול ההחלטה הפסולה".

במכתבה של בהרב-מיארה לפני ישיבת הממשלה היא תקפה את המהלך להדחתה: "משמעות המהלך היא הפיכת מוסד היועץ המשפטי לממשלה על תפקידיו השונים - ייעוץ משפטי לממשלה ליישום מדיניותה בגבולות הדין, ראש התביעה הכללית וייצוג המדינה בערכאות - לתלוי בחסדי הדרג הפוליטי. זוהי פגיעה אנושה בשלטון החוק, בשוויון בפני החוק, בזכויות אדם וביכולת מערכת אכיפת החוק להתמודד עם שחיתות שלטונית. מדובר בהסרת אחת מהמגבלות הבודדות והמרכזיות על כוחה של הממשלה הקיימות בשיטת המשפט הישראלית".

"ההצעה מצידה מבקשת לרוקן את מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה מהתוכן שלו כשומר סף ולהותירו ככלי בידי הדרג הפוליטי. ההצעה אינה רואה לנגד עיניה שיתוף פעולה יעיל בהתאם לדין, אלא ייעוץ משפטי צייתני שיכשיר עבורה: פטור גורף מגיוס בניגוד לחובה הקבועה בחוק; התערבות פוליטית פסולה באכיפת החוק; העברה סקטוריאלית של תקציבי מדינה בניגוד לדין; מינויים פוליטיים על בסיס קשרים ולא כישורים ופיטורים פוליטיים; ועוד שורה ארוכה של פעולות בניגוד לדין. ההצעה הופכת את הציות לעיקר ואת החוקיות, המקצועיות והממלכתיות לטפל".