כיצד אפל משכנעת את נציגי החינוך בארה"ב לרכוש את מוצריה?

"מחנק האשראי הנוכחי הוא כאין וכאפס לעומת מה שיתפתח אם החוזר של בנק ישראל ייושם כלשונו", אומר בנקאי בכיר.

החוזר שהפיץ בנק ישראל בין הבנקים קובע שיחס הנכסים הנזילים להתחייבויות לתקופה של עד חודש לא יהיה נמוך מ-1. עם זאת, על פי הערכות יפרסם היום בנק ישראל הבהרות לסעיף המגדיר את יחס הנזילות הנדרש.

המשמעות המעשית של ההנחיה כפי שנוסחה בחוזר היא שכנגד כל שקל של פיקדון שייפרע בתוך חודש יחזיק הבנק בשקל של נכסים נזילים כמו מזומן, פיקדונות בבנק ישראל שאינם כנגד חובת הנזילות לפירעון בתוך עד חודש, איגרות חוב ממשלתיות סחירות ופיקדונות לפירעון עד חודש; כמו כן יחזיק הבנק באג"ח ממשלתי סחיר בסכום שלא יעלה על 25% מהמחזור החודשי הממוצע בבורסה באג"ח ממשלתי ב-3 החודשים האחרונים.

בנק ישראל מסביר את הצורך בניהול זהיר של סיכון הנזילות שנובע מהפער בין התזרים של הפירעון לבין התזרים של התחייבויות, ונראה שהחשש מפני הישנות מצוקת הנזילות בבנק לפיתוח התעשיה בעקבות משיכה מזורזת של פיקדונות עמד לנגד עיניו.

עד כה נהגו הבנקים לממן את מסגרות האשראי המתחדשות לטווח ארוך באמצעות הפיקדונות השקליים, וחשבונות עובר ושב שטווח הפירעון שלהם קצר מחודש. הבנקים נהנו ממרווח פיננסי נאה משום ששילמו ריבית אפסית על חשבונות העו"ש ומשום שהפער בין הריבית על הפיקדונות לאשראי לטווח קצר היה כ-4% במונחים שנתיים. החובה להחזיק פיקדונות ואג"ח סחיר שטווח פירעונו כחודש כנגד הפיקדונות שייפרעו בתוך חודש תהיה מכה קשה לרווחי הבנקים ותיאלץ אותם לצמצם את האשראי לטווח קצר בעשרות מיליארדי שקלים ולהחריף את מחנק האשראי.

בנקאי אחר מעריך שההשפעה לא תהיה דרמטית: "נצטרך להעביר כמה מיליארדי שקלים מפיקדונות ל-3 עד 6 חודשים לפיקדונות קצרים יותר ולמכור גילונים שהושקעו כנגד יתרת הפיקדונות לטווח של עד חודש, שלהערכתי ימוחזרו".

על פי הערכות בשוק הכספים, אם ההנחיות שמופיעות בטיוטת החוזר של בנק ישראל אכן ייושמו, עלולים המרווחים על הריבית לטווח קצר להתרחב משמעותית שכן הבנקים יידרשו לצמצם את האשראי לטווח קצר שהם נותנים ללקוחותיהם. למשל, באמצעות אשראי on call כדי להקטין את החשיפה שנובעת מכך שהבנקים מממנים את האשראי באמצעות פיקדונות שטווח הפירעון שלהם קצר יותר. עודף הפיקדונות לטווח של עד חודש יאלץ את הבנקים להפחית את ריבית הזכות עליהם ולנסות להסיט את הלקוחות לפיקדונות לטווח ארוך יותר, למשל לטווח של 3 חודשים. אלא שהוויתור על נזילות והחשיפה הגדולה יותר לסיכון אינפלציה יעלה בתוספת ריבית, כך שייווצר לחץ להגדלת הפער הבין הריביות הקצרות לריביות הארוכות.

טיוטת החוזר נשלחה לבנקים לצורך קבלת השגותיהם. הביקורת החריפה של הבנקים על החוזר מבטיחה דיון נוקב וממושך. "בנק ישראל תירגם את המלצות ועדת באזל, אבל עשה עבודה רשלנית. הבנקאות בכל העולם מנהלת את הנכסים וההתחייבויות לפי תרחישים וסטטיסטיקות. לפי כל הנתונים, חשבון עובר ושב נחשב כפיקדון ל-5 שנים משום שהוא יציב, ואם אני בא ואומר שזהו מקור לטווח ארוך אני מתייחס ל-75% כאל פיקדון ל-5 שנים ול-25% ממנו כפיקדון ל-3 חודשים. אין שום הגיון להחזיק פיקדון בבנק ישראל או להחזיק מק"מ כנגד פיקדון מסוג זה ביחס של 1 ל-1", אומר בנקאי בכיר.

לדבריו, "יש לנו תרחישים לפיהם כמה מהפיקדונות ימוחזרו וכמה ייפרעו ולפי זה הבנקים קובעים כמה נזילות יש להחזיק. מצבה של הבנקאות בישראל מבחינה זו טוב יותר מטוב".

החוזר מאלץ את הבנקים לשמור על יחס של 1 לפחות בין הנכסים הנזילים להתחייבות עד לחודש. "הנחיה זו מניחה למעשה שכל הפיקדונות לטווח של עד חודש ייפדו", אומרים בבנקים. "אבל אם מניחים הנחה כזו בצד המקורות, אין היגיון שלא להחיל אותה גם בצד השימושים. כלומר, שכל האשראי שמועד פירעונו עד חודש ייפרע ובמקרה זה החשיפה של הבנקים קטנה בהרבה".

הערה אחרת שיש לבנקים על החוזר היא שהוא אינו מבחין בין היקפי הפעילות וניהול החשיפות בין בנק גדול לבין בנק קטן, למשל בכל הנוגע למחזיק בנכסים נזילים כמו איגרות חוב בהיקף של עד 25% מהמסחר החודשי.

הנחיה אחרת בחוזר שמעוררת ביקורת במערכת הבנקאות היא החובה לקיים את ההנחיה שנוגעת ליחס בין הנכסים להתחייבויות של הבנק לטווח של עד חודש לגבי כל אחד מהמטבעות הזרים בנפרד.

"בנק ישראל צריך לדאוג לסיכוני נזילות במשק הישראלי ולא בשוק הבינלאומי", אומר בנקאי. "מדוע בנק ישראלי אינו יכול להחזיק בעודף נכסים על התחייבות ביורו ובעודף התחייבויות על נכסים נקובי דולר, אם בשוק הבינלאומי אין שום בעיה לבצע עסקות החלף?"

לדבריו, הדבר החשוב ביותר הוא שהחוזר שמנסה לתת פתרון לתרחיש של בהלת פיקדונות בכל בנק בנפרד אינו מתייחס לתרחיש של בעיה מערכתית ולתפקידו של בנק ישראל באירוע מסוג זה.

"הייתי מצפה שבנק ישראל לא יתייחס לתרחיש של בהלת פיקדונות בבנק מסוים אחד, אלא ינסה לבנות תסריט של ריצה על הבנק בכל המערכת ויאמר שבמקרה של מצוקת נזילות הבנק המרכזי יספק אותה לשוק, למשל על ידי רכישת איגרות חוב מהבנקים בעסקות ריפו במקום לומר 'תסתדרו אתם בכוחות עצמכם, אני מחוץ לעסק'.

"אני לא מודאג מסיכון הנזילות השקלי. הרי יש עודף נזילות שקלי כפי שניתן להבחין בתיקי הנוסטרו של הבנקים ובפיקדונות שלהם בבנק ישראל. סיכון הנזילות העיקרי הוא הסיכון המט"חי ואנחנו נערכים לו באמצעות תרחישים שמתייחסים ליתרת הפיקדונות של תושבי חוץ (פתח"ים) העומדים לפירעון בתוך חודש כמו למשל הסתברות ש-50% מיתרת הפקדונות לא תמוחזר , וההסתברות שהאשראי המט"חי שניתן על ידי הבנק ייפרע בתוך חודש".

למרות ההערכות הרווחות בשוק ההון כי הדיון בין הבנקים לבנק ישראל יניב תוצאה שונה מחובת נזילות של 100% על הפיקדונות שמועד פירעונן עד חודש, הרי שבדבר אחד יש הסכמה: המגמה של פתיחת מרווחי האשראי שהחלה בשנה האחרונה תימשך ותקל על התפתחות מימון חוץ בנקאי. במובן זה הידיים שחתומות על החוזר הם ידי ד"ר יצחק טל, המפקח על הבנקים שבתקופתו ובתקופת מחליפו יואב להמן קרסו שני בנקים, אבל רוחו של ד"ר דוד קליין, נגיד בנק ישראל שמנסה כמעט שני עשורים לכונן מימון חוץ בנקאי שורה עליו.

"האירוניה היא שהבנקים שניסו להכשיל את המימון החוץ בנקאי באמצעות הנפקת ני"ע מסחריים, השאלות ועסקות מכירה בחסר במק"מ, ועסקות הלוואות לזמן קצוב על ידי מכירת אג"ח ממשלתי לעושה שוק (ריפו) הם שיזדקקו עכשיו לאמצעים אלה לנהל את הנזילות ולקיים את האשראי לזמן קצר", מעריך פעיל בשוק הכספים.

מנהל כספים אחר מעריך שההנחיה תאיץ את התפתחות שוק ני"ע מסחריים משום שהמרווחים על האשראי לזמן קצר ימשיכו לטפס. הריבית on call תתייקר משמעותית ומצד שני הריבית על הפיקדונות הקצרים תהיה נמוכה יותר משום שיהיה צורך להחזיק אותם בפיקדונות לטווח זהה במקום לתת אותם כאשראי בריבית עודפת.

התשואה על המק"מ תהיה נתונה להשפעות נוגדות. הירידה בריבית הזכות על הפיקדונות תשפיע בכיוון של ירידה גם בתשואות המק"מ, בעוד שפתיחת מרווחי האשראי לזמן קצר תגרום לגידול ביתרת המכירות בחסר של מק"מ על ידי חברות כאמצעי מימון תחליפי לאשראי בנקאי, דבר שיפעל לעליית תשואת המק"מ.

בשוק הכספים מעריכים שחברות בינוניות שמשלמות כיום פריים + 1.5%-1.0% ישלמו מרווח גדול בצורה משמעותית ולא יוכלו להנפיק ני"ע מסחריים לשוק המוסדי שאינו מעניק אשראי לחברות בינוניות ובלתי מדורגות. גם החברות הגדולות ששילמו עד עתה ריבית בנק ישראל + 0.7% יעברו לריבית פריים + 0.5% לפחות.

צמיחת המרווחים תאפשר גידול בפעילות של הנפקת ני"ע מסחריים ועסקות איגוח שסבלו עתה מהיכולת של הבנקים לדכא את התחרות על ידי סבסוד האשראי למגזר העסקי באמצעות ריבית אפסית שהעניקו על הפיקדונות.