תרופת הפלא עדיין לא נמצאה

>> השעה היתה 4 לפנות בוקר בבניין יוסטוס ליפסיוס בבריסל כשהתפשטה השמועה שלאחר עשר שעות של דיונים, מנהיגי גוש היורו הגיעו להסכם "מקיף" להצלת היורו. דיפלומטים מיהרו להתקשר לאנשיהם באולם כדי לברר מה בדיוק נחתם. "אנחנו חושבים שיש הסכם, אך לא בטוחים מהו", אמר אחד מהמשתתפים בדיונים בעייפות. נראה כי המנהיגים עצמם לעתים לא הצליחו להבין כיצד להרכיב את "הבזוקה הגדולה" שהעולם ביקש.

אך בבוקר ה-27 באוקטובר מנהיגי האיחוד האירופי יכלו להכריז בגאווה על "שורה של אמצעים נוספים ומקיפים המשקפים את נחישותנו לעשות כל שנדרש כדי להתגבר על הבעיות הקיימות". התוצאה היתה טובה מכפי שרבים צפו. רק שבוע קודם לכן הוועידה נראתה מועדת לכישלון, על רקע מחלוקת בין קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, לנשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, לגבי הרחבת קרן החילוץ האירופית (EFSF).

היות שלא יכלו לבטל פסגה שתוכננה ל-23 באוקטובר, המנהיגים החליטו לכנס פסגה נוספת, שלושה ימים מאוחר יותר. התרגיל עבד: מצב דיונים, אמר אחד המשתתפים, נהפך בהדרגה "מגרוע, לרע, לטוב יותר". השווקים התמוגגו.

האם זו עסקה טובה או רעה? אחרי הכל, זהו ה"פתרון המקיף" השלישי לגוש היורו עד כה השנה. עם כל מאמץ "חסר תקדים", הבעיה רק החריפה. למרבה הצער, העסקה האחרונה אינה מבטיחה יותר לטווח הארוך. במקרה הטוב, היא תקנה זמן לפני סבב הפאניקה הבא. במקרה הגרוע, היא תוביל את גוש היורו לאסון. "זו בהחלט לא פסגה שתשים קץ לכל הפסגות", אמר סוני קאפור, מנהל ברידיפיין, צוות חשיבה כלכלית בבריסל. "שוב, הכלכלה הטובה נפלה קורבן לפוליטיקה רעה".

החבילה מורכבת משלושה חלקים הקשורים זה בזה: הפחתת חובותיה של יוון באמצעות הסכם עם הנושים הפרטיים לתספורת של 50% על האג"ח היווניות; היוון מחדש של הבנקים; ויצירת חומת אש בגובה טריליון יורו, במטרה למנוע את התפשטות המשבר למדינות נוספות. גורם בכיר באירופה ניסח זאת כ"כמה שיותר אפסים - יותר טוב". הצרה היא, שככל שנוספים יותר אפסים, כך צפויים להימצא בתוכנית יותר חורים.

החדשות הטובות הן שגוש היורו התעורר מהשקר שטוען כי יוון תוכל לפרוע את חובותיה יום אחד. חוות דעת שנכתבה בתחילת החודש על ידי ה"טרויקה" של הבנק המרכזי של אירופה, קרן המטבע הבינלאומית והנציבות האירופית, הביאה עמה בשורות רעות. הדו"ח מצא כי החוב של יוון צפוי להגיע לשיא של 186% מהתמ"ג ב-2013 במקום 160% שנצפו שלושה חודשים מוקדם יותר, גם עם התספורת של 21% שנקבעה ביולי. בשל כך, נאלצו הבנקים לספוג תספורת של 50% "מרצון".

יש הטוענים כי אם זו אינה חדלות פירעון, מה כן? סכנת ההתפשטות גם היא עדיין עומדת בעינה. הבנקים יאלצו לגייס 106 מיליארד יורו. זה נשמע הרבה, אך הסכום הזה הוא בקצה התחתון של ההערכות, בעיקר משום שאינו כולל תרחיש עמידות במקרה של מיתון.

זוהי טעות, בהתחשב בהאטה של כלכלת אירופה. רבים עדיין מקווים שהבנק המרכזי של אירופה ימשיך לרכוש אג"ח ממשלתיות של מדינות מוכות חוב ותולים תקוות בנגיד החדש, מריו דראגי, שייכנס לתפקיד ב-1 בנובמבר. "האיסור הגורף נגד הלוואות ישירות לממשלות הוא טיפשות מוחלטת", אמר וילם בויטר, כלכלן ראשי בסיטי. "זה מה שבנקים מרכזיים עושים. רק משום שעלולים להשתמש בסיוע הזה באופן לא נכון, לא אומר שצריך להשליך את הכלי הזה. אתה יכול לטבוע במים, אך זה לא אומר שלא תוכל לשתות כוס מים כשתהיה צמא".