לונדון מקטינה תלות במגזר הפיננסי: תשקיע בתחום הביומד

ראש עיריית לונדון, בוריס ג'ונסון, השיק שלשום תוכנית שנועדה למשוך השקעה ותקציבי מחקר לעיר בתחומים הקשורים למדעי החיים.
התוכנית היא שיתוף פעולה של האוניברסיטאות אוקספורד וקיימברידג' עם האוניברסיטאות בלונדון, בתי חולים, מכונים מדעיים, חברות ומשקיעים.
כיום מועסקים בלונדון באזור המקיף אותה כ־700 אלף איש בתחומי מדעי החיים. ג'ונסון הביע תקווה שהמספר הזה יוכפל בשני העשורים הקרובים. בבירה הבריטית מעוניינים להקטין את התלות בסקטור הפיננסי, שמהווה כ־10% מכלכלת בריטניה וחלק ניכר מהצמיחה של לונדון בעשורים האחרונים.
המודל של מד־סיטי, השם שניתן לתוכנית, מבוסס על טק־סיטי, גוש הסטארט־אפים במזרח לונדון שקודם גם כן על ידי העירייה ונחשב למצליח. תקציב הפרויקט יהיה 4 מיליון ליש"ט, שחלקו יגיע מהממשלה וחלקו מהעירייה. התקווה היא שהסכום הזה יעזור לאזור דרום־מזרח אנגליה, המאכלס שש מהאוניברסיטאות הטובות בעולם, להתחרות באזור בוסטון בארה"ב.
ג'ונסון בהשקת מד-סיטי . "עם אוקספורד וקיימברידג', אנחנו יוצרים 'משולש זהב' של חדשנות מדעית ואנחנו צריכים להשתמש ביתרון האינטלקטואלי שלנו כדי ליצור השפעה חיובית על הכלכלה", אמר ג'ונסון. "אין לי ספק שקיומה של כל השרשרת של מחקר, פיתוח קליני וייצור בלונדון ובדרום־מזרח אנגליה תהיה חשובה לכלכלה שלנו כמו סקטור השירותים הפיננסיים".
יו"ר מד־סיטי, ד"ר אליוט פורסטר, הגדיר את בתי החולים בלונדון "מעבדה אנושית" של 8 מיליון אנשים, "עם כל מחלה וגנום שאפשר לחשוב עליהם". זאת משום שבלונדון חיים יוצאי כמעט כל מדינה בעולם.
גוף בולט המשתתף ביוזמה הוא מכון פרנסיס קריק, שייפתח ב־2015 ליד תחנת הרכבת קינגס קרוס. המכון, הקרוי על שם המדען האנגלי שגילה את מבנה הדנ"א עם ג'יימס ווטסון האמריקאי, הוא מרכז המחקר הגדול ביותר שנבנה כיום בעולם בתחום הביומד. הושקעו בו כ־650 מיליון ליש"ט והוא יעסיק 1,250 מדענים. התקווה היא שהמיקום של המכון במרכז לונדון וליד תחנת הרכבת, שמחברת את לונדון לאירופה, יסייע לו להפוך לגוף מדעי מוביל.
בתוך כך, ג'ונסון הודיע אתמול על תוכנית בעלות של 200 מיליון ליש"ט שנועדה לסייע בפתרון מצוקת הדיור. התוכנית, "בנק הדיור של לונדון", תעניק הלוואות מסובסדות ליזמי נדל"ן שהם בעלי קרקע בעיר וקיבלו היתרי בנייה, אך מתקשים להוציא את המיזמים לפועל. היזמים יתחייבו להשכיר את הדירות לתושבי לונדון במחיר נמוך ממחיר השוק למשך עשור מסיום הבנייה. לאחר מכן הם יוכלו למכור את הדירות, אך יהיו חייבים להחזיר את ההלוואה.