דו"ח טרכטנברג הוא חוק הסדרים חדש

מאז 1995 משמש חוק ההסדרים את האוצר ואת הממשלה כפלטפורמה להעברה מאסיבית של חוקים בחטף, ללא דיון ציבורי, תוך עקיפת הליכי החקיקה הרגילים ותוך ביטול לעתים של חוקים שונים שחוקקו על ידי הכנסת.

החוקים והתקנות שהוסדרו בחוק ההסדרים היו בדרך כלל משני סוגים: האחד, קיצוצים וחוקים מגבילים שהאוצר ביקש לקדם; והשני, קידום רפורמות במשק והעברות כספים סקטוריאליים ו/או קואליציוניים שקידמה הממשלה.

חוק ההסדרים ספג ביקורת נוקבת לאורך השנים, שכן רבים ראו בדרך זו פגיעה בגוף המחוקק וכן בהליכים הדמוקרטיים המחייבים דיון ושקיפות, תוך מתן אפשרות לציבור ולבעלי העניין להגיב ולהשמיע את דעתם. הגשת עשרות חוקים כעסקת חבילה והצבעה עליהם לפי שייכות לקואליציה או אופוזיציה, מחטיאה את מהות ההליך הדמוקרטי של הרשות המחוקקת ופוגעת באושיות הפרדת הרשויות.

עצומה מ-2008 של עשרות ראשי רשויות לביטולו של חוק ההסדרים או לצמצומו למקרים הכרחיים - לא זכתה למענה חיובי. היועץ המשפטי לממשלה שבחן את העניין, קבע כי הנושא אינו נמצא בתחום סמכותו, אך אף הוא סבור שהשימוש באמצעי זה מופרז. גם יו"ר הכנסת, האחראי לניהולה של כנסת ישראל והגוף המחוקק, סבר שהשימוש בחוק הסדרים הוא נרחב וחוטא למטרתו המקורית - שימוש במקרים מיוחדים.

לא מיותר לציין שכל ממשלות ישראל עושות שימוש נרחב בחוק זה משום שזו דרך קצרה לאישור התקציב, במיוחד בכל הנוגע לחוקים הקואליציוניים והחוקים המגזריים.

כיום אנו עדים ל"חוק הסדרים חדש" בדמותו של דו"ח טרכטנברג. גם כאן מאשרת הממשלה סדרת חוקים ותקנות בהליך מזורז, ללא שהות מספקת ללמידה בראש וראשונה לחברי הממשלה, ובלי שהתאפשרה בחינת ההשלכות של ההצעות ובלי שהתקיים דיון ציבורי ומקיף בכנסת, כפי שמחייבים הליכי החקיקה הרגילים.

מרבית ההמלצות של דו"ח טרכטנברג הן החלטות נכונות וטובות, שמטרתן צמצום פערים חברתיים, יותר שוויוניות, הקלת העומס על המעמד הבינוני ותמיכה בחינוך. דווקא מדיניות כלכלית זו, המשלבת היבטים חברתיים חיוביים, חשוב שתקודם בהליך דמוקרטי וציבורי. זאת, כדי למנוע כי בעתיד בתנאים של "אווירה חברתית אחרת" לא יתקבלו בהליך חטוף ומזורז החלטות מנוגדות, ללא מתן אפשרות לציבור להגיב ובלי לקיים את ההליכים הדמוקרטיים על ידי נבחרי העם וכנסת ישראל.

הכותב הוא ראש המועצה האזורית דרום השרון