ההתמחות מיותרת
לשכת עורכי הדין דואגת לאינטרסים של חברי הגילדה
>> חובת ההתמחות כתנאי לקבלת רשיון לעסוק במקצוע עריכת הדין נהפכה למכשיר מפוקפק ולא יעיל להרחקת בוגרי התואר במשפטים מהעיסוק במקצוע. באופן שבו עורכת לשכת עורכי הדין את ההתמחות המקצועית כיום, מסיים הרוב המכריע של המתמחים את שנת ההתמחות ללא שקיבל ערך מוסף כלשהו מהחוויה, ולמעשה עבור רוב המתמחים מדובר בניצול כלכלי לשמו.
לנוכח כישלון לשכת עורכי הדין בפיקוח על המאמנים ועל המתמחים שתחת חסותם, אפשר וצריך לבחון את השאלה אם המשך ההפקרות של המתמחים אינו מוביל למסקנה שלפיה שוק עורכי הדין ייטיב להתנהל בלי ההתמחות.
הלשכה מקדמת חקיקה להארכת תקופת ההתמחות משנה לשנתיים. למה? כי היא דואגת לאינטרסים של חברי הגילדה. האינטרס של ראשי הלשכה הוא לבלום את התחרות במקצוע על ידי בלימת הגידול במספר לומדי המשפטים. הפיקוח הדל של הלשכה על המאמנים ועל ההתמחות ודלות הניסיון שרוכשים רוב המתמחים בתקופה הזו - משמעם שהארכת משך התקופה לא תועיל לשיפור איכותם המקצועית של המסיימים.
אינטרס נוסף של הלשכה הוא להבטיח זרם שוטף של בוגרי משפטים שיעסקו בעבודות זוטרות. הסקר המתפרסם כאן מראה כי יותר מ-90% הועסקו בין היתר בעבודות לא משפטיות בתקופת ההתמחות, בניגוד לחוק.אפילו על תנאי העבודה אין פיקוח אמיתי: בשנה שעברה נאלצו פקחי משרד התמ"ת לערוך ביקורות פתע במשרדי עורכי הדין, לאחר שהתברר כי מתמחים מועסקים שעות נוספות ללא שכר הולם. איפה היתה הלשכה?
ההתמחות מקנה לחלק מבוגרי המשפטים ידע פרקטי, אבל מי אומר שהם חייבים לעסוק דווקא בתחום המקצועי שבו התמחו? אין מניעה שעורך דין יתמחה במשפט פלילי ויעבוד לאחר מכן בתחום הירושה. בוגרי משפטים אחרים מתמחים בבתי משפט ואחר כך עוברים למשרד פרטי שבו העבודה דורשת ידע אחר. אין שום קשר בין האיכות המקצועית של עורך הדין להתמחות שעבר. במקום הארכת ההתמחות הלשכה צריכה להיאבק על פיתוח ויישום בחינות רישוי יעילות יותר.
אפשר גם בלי התמחות. בארה"ב אין חובת התמחות, ושוק עריכת הדין שם התאים עצמו לכך. אם תבוטל החובה אצלנו, יתחרו משרדי עורכי הדין על הבוגרים הטובים ביותר של האוניברסיטאות והמכללות - אלה שיסיימו את לימודיהם בציונים גבוהים, ואלה שיעברו את בחינות הרישוי בציון גבוה. השנה הראשונה של עורכי הדין במשרדים תהיה שנת מבחן של עבודה קשה במסלול של התמחות אמיתית, שיפותח בכל משרד כדי לבחור את הטובים ביותר לשורותיו.
יש הטוענים כי ללא התמחות יש חשש שעורכי דין יפתחו משרדים עצמאיים ללא ניסיון פרקטי. ההפך הוא הנכון. כיום עלולים לקוחות לחשוב שההתמחות הקנתה לעורך דין חדש הפותח משרד עצמאי בסיס פרקטי מספק. ביטול ההתמחות לפחות יפיג את האשליה של לקוחות הפונים לעורך דין חסר ניסיון כאילו מדובר באדם בעל ידע פרקטי מינימלי. מכאן יוכלו הלקוחות לתמחר את הסיכון בהתאם.
התרגלנו למונופול הלשכה ולמציאות כוזבת, שבה חובת התמחות היא חלק בלתי נפרד מההכשרה המקצועית של עורך הדין, אבל ההתמחות במתכונתה הנוכחית אינה הכשרה אמיתית, ועיקר התועלת שלה היא בשימור כוחה של הלשכה האנכרוניסטית ביותר מבין המקצועות החופשיים.