שכחו אותי בנגב: הממשלה ממשיכה להקים שכונות חדשות בדרום - במקום להשקיע בקיימות

תושבי ערד ודימונה, שקיוו להגדלת ההשקעה הממשלתיות ביישוביהם, יהיו צריכים ככל הנראה להמשיך ולחכות. ממשלת ישראל מעדיפה להשקיע בהקמת יישובים חדשים בנגב, וביום ראשון האחרון קיבלה החלטה לקידום תוכנית התיישבות באזור ערד, שבמסגרתה יוקמו עשרה יישובים חדשים. משמעות הקמת היישובים היא, בין השאר, השקעת תקציבי ענק בהקמת תשתיות חדשות של חשמל, מים וכבישים.

החלטת הממשלה התקבלה על סמך הצעת החלטה שהגישו ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרים סילבן שלום ומשה יעלון. על פי הצעה זו, מטרת הקמת אזור ההתיישבות היא לחזק את הפריפריה ולהמשיך את החזון של "הפרחת הנגב". פיתוח ההתיישבות החדשה הוצג כחלק מהמאמץ להגדיל את היצע יחידות הדיור - ובכך להוזיל מחירי דירות. מי שיבצע את עבודת המטה של תכנון גוש ההתיישבות תהיה בעיקר החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית.

היישובים החדשים מיועדים בין השאר לקבוצות אוכלוסייה שמעוניינות להתגורר ביישוב כפרי המאפשר אורח חיים ייחודי - רמז ברור לכך שמדובר ביישובים שיהיו סגורים בפני קבוצות מסוימות של אוכלוסייה. הם מיועדים גם למשפחות של המשרתים בצבא קבע, שאמורות לעבור לגור בנגב במסגרת מעבר מחנות צבא מהמרכז לאזור.

בהתאם להנחיות שנקבעו בשנים האחרונות על ידי היועץ המשפטי לממשלה, ובהן נקבע שמיקום של יישוב ייקבע באופן סופי על ידי ועדות תכנון, לא קובעת הממשלה בשלב זה מיקום מדויק ליישובים. רק בשני מקרים, של היישובים חירן ויתיר, מדובר במיקום ספציפי, מאחר שאלו יישובים שהקמתם אושרה על ידי ועדת תכנון ולא הוקמו עד היום.

העמקת הפערים

שני שרים בלבד ניסו להצביע על הבעייתיות בהקמת גוש ההתיישבות החדש - גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה, שהתנגד להצעת ההחלטה ביחד עם מיכאל איתן, השר הממונה על שיפור השירות הממשלתי לציבור. ארדן הסביר שהקמת תשתיות בהיקף נרחב תפגע בשטח פתוח בעל חשיבות אקולוגית רבה, אך לא היה זה הנימוק המרכזי.

לטענת ארדן, אחת הבעיות המרכזיות בתוכנית היא הסתירה בינה לבין המלצות ועדת טרכנטנברג - שהממשלה אימצה באותה ישיבה שבה אישרה את הקמת גוש ההתיישבות החדש. "דו"ח טרכטנברג ממליץ על קידום מדיניות לאומית כוללת לחידוש ופיתוח המרחב העירוני", הוא טען לפני הישיבה, "מדובר בדו"ח על עידוד תוכניות מפורטות המעבות את המרקם הבנוי ונשענות על תחבורה ציבורית. ברור שההחלטה על הקמת גוש ההתיישבות אינה תורמת למימוש של המלצות הדו"ח, אלא מנוגדת לו לחלוטין, ויישומה יביא להעמקת הפערים החברתיים בנגב והחלשת הישובים הקיימים".

לדבריו, היישובים הקיימים ייחלשו כתוצאה מהעתקת תקציבים להקמת היישובים החדשים ומשיכת אוכלוסייה חזקה אליהם, במקום ליישובים הוותיקים יותר. תהליך זה אירע בעבר בנגב, לאחר הקמת היישובים צמודי הקרקע מסביב לבאר שבע כמו מיתר ולהבים. ארדן ציין במהלך הדיון בממשלה, שכלל לא ברור מהן אפשרויות התעסוקה של תושבי היישובים החדשים ומהן העלויות של הקמת יישובים אלה.

יותר זול להרחיב

באשר להיקף ההשקעות הכספיות, ניתן לציין את המחקר שנערך לפני שנתיים עבור המשרד להגנת הסביבה, שבו נבחנה עלות הקמת יישובים חדשים לעומת הרחבת יישובים קיימים, וכן עלויות שוטפות של ניהול ותחזוקת היישובים. אחת ממסקנות המחקר היתה שכאשר מדובר בעלויות הקמה, הכוללות השקעות של משרדי ממשלה ורשויות שונות, בניית יחידת דיור ביישוב כפרי חדש יקרה ב-113% מבניית יחידת דיור בהרחבה של יישוב כפרי קיים. כשמשווים הקמת יחידת דיור ביישוב כפרי חדש להקמת יחידת דיור בשכונה חדשה בעיר קיימת, הפער עולה ל-300%.

על פי המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת הטבע, שמתנגדת להקמת היישובים באזור המתוכנן, יש יישובים קיימים שבהם אושרו הרחבות וניתן לאכלס אותם באלפי משפחות נוספות, ללא צורך בהקמת יישובים נוספים. המשרד מזכיר בין השאר יישובים כמו שני, קיבוץ כרמים ומיתר. בנוסף, יש באזור תוכנית מאושרת להקמת יישוב חדש, בשם כרמית, וכן עיר חרדית חדשה, בשם כסיף.

עמדתו של ארדן תואמת את עמדת מוסדות התכנון הארציים. אלו קבעו בשנים האחרונות בשורה של תוכניות מתאר ומסמכי מדיניות, שיש לתת עדיפות להרחבת אזורים עירוניים או יישובים קיימים על פני הקמת יישובים חדשים. זאת, מתוך טעמים של שמירת השטחים הפתוחים ועתודות הקרקע המעטות של ישראל וכדי ליצור אורח חיים שאינו מבוסס על שימוש ברכב פרטי, עם המשמעויות הסביבתיות הנלוות לכך, הכוללות תשתיות כבישים שקוטעות בתי גידול טבעיים וזיהום אוויר.

חיזוק לגישה זו ניתן למצוא בדו"ח מפורט שהכינה השנה ועדת המעקב והבקרה של תמ"א 35 - תוכנית המתאר שקובעת את עקרונות הפיתוח של ישראל לעשור הקרוב. ועדת המעקב, המורכבת מצוות של מתכננים, כתבה כי "המוטיבציה להקמת יישובים חדשים נובעת לרוב מרצונה של קבוצת אוכלוסייה מוגדרת ונבדלת להתכנס יחדיו, ויש אף המוסיפים סייגים ומונעים במפורש שילובם של זרים. מגמה זו תגביר את מגמות ההבדלות והקיטוב בחברה הישראלית. הקמת יישובים חדשים, משמעותה התארגנות מרחבית במספר יישובים קטנים, עידוד השימוש בתחבורה פרטית וצמצום האפשרויות לשימוש בתחבורה ציבורית".

על רקע ניתוח זה, המליצה הוועדה להגביל במידה רבה את היקף הקמת היישובים החדשים. הממשלות של השנים האחרונות, יש להדגיש, התעלמו בבוטות מהמלצות אלו. גוש ההתיישבות שאושר כעת הוא רק המשך לשורת יישובים חדשים שאושרו גם על ידי הממשלה הקודמת, באזורים כמו חולות הנגב המערבי ולכיש.