הקימו מאגר נתונים שכלל פרטים חסויים על ניצולי שואה, ונקנסו ב־44 אלף שקל בלבד

מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגיעה בימים האחרונים להסדר עם האחים אלעזר שמעון ויינברג ומרדכי ישעיה ויינברג, שנחשדו בהקמת מאגר אלקטרוני שכלל פרטים על נכסים של ניצולי שואה ונעדרים, ואשר התבסס על מסמך חסוי של האפוטרופוס הכללי שכלל נתונים רגישים על בעלי הנכסים.
בעקבות ההסכם נמחקו מרבית העבירות שיוחסו להם, ולא יוגש נגדם כתב אישום. העבירות שיוחסו להם הם החזקת מאגר מידע החייב ברישום לפי חוק הגנת הפרטיות ושיבוש הליכי משפט. השניים התחייבו להשמיד את המאגר ולא לעבור עבירות דומות במשך שנה, והוטל עליהם קנס סמלי: 15 אלף שקל על אלעזר ויינברג ו־29 אלף שקל על מרדכי וינברג.
. צילום: עמית שאבי החקירה נגדם החלה ב־2015, אולם עד היום טרם נחשפה. לפי הפרקליטות, השניים אף ניסו לשבש את החקירה לאחר שנודע להם על אודותיה, העלימו מכשיר טלפון סלולרי ויצרו העתק נסתר של המאגר.
במרץ השנה זומנו האחים לשימוע בטרם העמדתם לדין. על פי החשד, לידיהם התגלגל מסמך חסוי, שהיה ממוען לאביהם, בן 252 עמודים שכלל נתונים בדבר 8,296 נכסים עזובים הנמצאים בניהול האפוטרופוס הכללי, ובשנים 2015–2014 הם הקימו מאגר נתונים ממוחשב שאליו הזינו את פרטי המסמך.
על פי עו"ד אסתי שלאיין מיחידת הסייבר בפרקליטות המדינה, השניים הקלידו את הנתונים לתוכנת אקסל ובכך הפכו את הנתונים למאגר מידע, כלומר ל"אוסף נתוני מידע, המוחזק באמצעי מגנטי והמיועד לעיבוד ממוחשב וזאת לצורך שימוש עסקי בפנקס". עוד טענו בפרקליטות: "השניים יצרו והחזיקו את הקובץ שהנו מאגר מידע המכיל מידע חסוי אשר נלקח מגוף ציבורי, כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, לרבות מידע רגיש על אודות מצבם הכלכלי של הזכאים, וכל זאת כאשר המידע לא נמסר על ידיהם, מטעמם או בהסכמתם".
"פגיעה בפרטיות הזכרים לנכסים" כתב החשדות מייחס לאחים גם כוונה לעשות שימוש בפרטי המאגר. לפי החשד, השניים ניסו ליצור תוכנת מחשב המשלבת בין נתוני הזכאים המופיעים בפנקס ובין מאגר נתונים אחר שאינו חוקי ומכיל נתונים על אזרחי המדינה, ובכך "קשרו קשר לפגיעה בפרטיותם של הזכאים לנכסים המופיעים בפנקס על ידי שימוש במידע אישי על אודותיהם". כתב החשדות ייחס לאחים ויינברג קשירת קשר לפשע, ניסיון לפגיעה בפרטיות והחזקת מאגר.
השניים נחשדו גם בעבירות של שיבוש הליכי משפט. אלעזר ויינברג נחשד בהעלמת מכשיר הטלפון הסלולרי שהיה בשימושו "במטרה למנוע את השימוש בו כראיה", ומרדכי ויינברג נחשד כי לאחר שנחקר באזהרה סיפר לאחיו על החקירה, אף שהצהיר כי לא יעשה כן, ולאחר מכן העתיק והסתיר את תכולת הדוא"ל שלו.
סנגוריהם של האחים, עורכי הדין עמית חדד, אושר רובינגר ונועה מילשטיין ממשרד יעקב וינרוט ושות', טענו בפני הפרקליטות כי חומר הראיות אינו מצדיק העמדה לדין ואינו מבסס את הנטען בכתב החשדות. בין היתר ציינו הסנגורים כי הפרטים שהיו כלולים במאגר שהוקם לכאורה, לפחות ברובם, הם פרטים גלויים ומפורסמים באתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי. "המעט הנוסף", כך טענו, "אינו פוגע בפרטיות. הוא נוגע לאנשים שאינם בין החיים, וממילא הצורך לשמור את פרטיותם לא קיים. הוא לא מפורסם על ידי הרשויות לא בשל פגיעה בפרטיות כי אם מסיבות היסטוריות. המידע הנוסף הוא מסוג המידע שרשויות מפרסמות לפי חוק ובוודאי שאין בו הצדקה להפיל את הכוורת הפלילית על ראשם של האחים ויינברג".
עוד לגרסת האחים, המרת הפנקס לקובץ ממוחשב נועד לאפשר איתור של בעלי הזכויות החוקיות בנכסים ושחרורם לידי בעלי אותם זכויות. לשיטתם, הרשימה הגיעה לידיהם מאביהם כדי לאתר את בעלי הנכסים.