עתירה נגד התקציב הדו שנתי: עומד בסתירה לחוקי היסוד

"אישור תקציב דו שנתי למדינה עומד בסתירה לחוקי היסוד של המדינה ומאפשר לממשלה לחמוק מפיקוח של הכנסת אחר פעולותיה", כך נטען בעתירה לבג"ץ נגד התקציב הדו שנתי שהגיש היום המרכז האקדמי למשפט ולעסקים נגד הכנסת והממשלה. העתירה הוגשה נגד הכנסת והממשלה באמצעות עוה"ד אפי מיכאלי, חגי קלעי ונדב דישון.
ב- 2.8.16 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018 הכולל "הוראת שעה", שמסדיר את תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018 בחוק תקציב אחד.
שר האוצר משה כחלון . צילום: עומר מסינגר הוראה זו פוגעת, לטענת העתירה, ביכולת האופוזיציה לאתגר אחת לשנה את מדיניות הממשלה ולהצביע לה אי אמון שיפזר את הכנסת ויוביל לעריכת בחירות חדשות. בכך מפרה הממשלה את האיזון המסורתי בין הרשויות - הממשלה והרוב הפרלמנטרי אל מול האופוזיציה. איזון זה, נטען, "עומד תחת מתקפה חוזרת מצידה של ממשלת ישראל אשר מבקשת לפגוע בו שוב באמצעות דחיקת כוחה של הכנסת והאופוזיציה הפרלמנטרית בה ושינוי כללי המשחק וזאת באמצעות תיקון זמני לחוק יסוד המכונה "הוראת שעה".
העתירה מעלה שתי שאלות חוקתיות: האחת, האם ניתן באמצעות תיקון זמני של חוק יסוד המכונה "הוראת שעה" להשהות או לשנות את העיקרון החוקתי חוק יסוד: משק המדינה לפיו הכנסת קובעת אחת לשנה את סדרי העדיפויות של המדינה באמצעות אישור תקציב המדינה השנתי בחוק. השנייה, האם ניתן באמצעות תיקון זמני לחוק יסוד המכונה "הוראת שעה" להשהות או לשנות את עקרון היסוד החוקתי המעוגן בחוק יסוד: הכנסת לפיו אם לא אישרה הכנסת את תקציב המדינה בחוק שהתקבל בהליך חקיקה מלא אחת לשנה תתפזר הכנסת ותתקיימנה בחירות חדשות.
לטענת העותרת התשובה לשתי השאלות הללו היא שלילית.