מבקר המדינה: יש לחייב את חברות הביטוח למכור את הסוכנויות שלהן

מבקר המדינה, יוסף שפירא, תוקף את הבחירה של אגף שוק ההון באוצר שלא לבחון את השלכות החזקת חברות הביטוח בסוכנויות הביטוח הגדולות במשק וזאת אף על פי שלטענתו "הדבר עלול לפגוע באיכות השיווק הפנסיוני הניתן למבוטחים ולפגוע בזכויות המבוטחים".
באגף שוק ההון דווקא בחנו רבות את הסוגיה במסגרתה חברות הביטוח רכשו בעשור האחרון סוכנויות ביטוח ענקיות והפכו אותן לזרוע שיווק מרכזית של המוצרים שלהן. כמובן שברגע שהסוכנות נמצאת בבעלות חברת הביטוח, יופעלו עליה לחצים לשווק בעיקר, אם לא רק, את מוצרי חברת הביטוח, ואחריותו של הסוכן לדאוג ללקוח שלו, תהיה לוקה בחסר.
באגף בחנו בעבר לדרוש מחברות הביטוח למכור את הסוכנויות הגדולות הללו אך לבסוף ירדו מהרעיון ומצאו פתרון חלופי. באגף הבינו כי שיקולי הסוכן בייעוץ ללקוח ממילא מוטים מגובה העמלה שהוא מקבל מחברת הביטוח ללא קשר אם היא שולטת בו או לא. הבעיה עם הסוכנויות הגדולות הייתה שעד לאחרונה הן גם נהגו לספק שירותי תפעול וסליקה בחינם למעסיקים באופן שעודד את המעסיקים לבחור לעבוד עמן. באוצר פתרו סוגיה זו תוך הטלת חובה על המעסיק לשלם על שירותי הסליקה וניתוק הקשר הבעייתי בין הסוכנות למעסיק. יתרה מכך, באוצר פרסמו טיוטת חקיקה, שטרם נכנסה לתוקף (ולמעשה מתעכבת כבר שנתיים) לפיה יש לנתק את עמלת הסוכן מגובה דמי הניהול שמשלם הלקוח. ניתוק שכזה צריך לפתור את בעיית ניגוד העניינים של הסוכנים.
המפקחת על הביטוח, דורית סלינגר . צילום: עמית שעל
המבקר ממליץ למפקחת סלינגר לשקול הסדרת הוראות שיגבילו הפצת מוצרים של חברת הביטוח על ידי הסוכנות שבבעלותה, וזאת כדי להבטיח "טיפול מקצועי ובלתי תלוי במהלך השיווק הפנסיוני" – יודגש כאמור כי אפשרות זו נבחנה ונפסלה בעבר על ידי הפיקוח.
מתנות לסוכנים מבקר המדינה מזכיר בדו"ח את הבעייתיות בתמריצים לסוכני הביטוח בדמות מתנות כמו טיסות לחו"ל לסוכנים שיגייסו כמה שיותר כסף למוצר פנסיוני כזה או אחר. "קיומו של מודל תגמול כזה עשוי להטות ולערב שיקולים זרים בהפצת החיסכון ומשום כך להתנגש עם חובות האמון", אומר המפקח את המובן מאליו. במסגרת אותה חקיקה המבקשת לנתק בין דמי הניהול לתגמול הסוכן, ישנו סעיף המבטל את תמריצי המתנות, אלא ששוב, חקיקה זאת תקועה במשרד האוצר כבר שנתיים מבלי שהיא מקודמת לשלב החקיקתי, וזאת אגב למרות שהיא זוכה לתמיכת לשכת סוכני הביטוח. המבקר תוקף את האגף גם על אי קידום של מודל ייעוץ פנסיוני אובייקטיבי, בדגש על ייעוץ פנסיוני של המערכת הבנקאית ויועצים פנסיונים פרטיים.
המבקר ממליץ למפקחת להסדיר בהקדם כללים ברורים למתן תמריצים כלכליים בשיטת התגמול של סוכני הביטוח, על מנת למזער את השפעת השיקולים הזרים וההטיות שעשויים להיווצר בהפצת מוצרי החיסכון הפנסיוני.
היועצים הפנסיוניים – העדר מודל עסקי ביקורת מעניינת במיוחד עולה בהקשר של הבנקים כיועצים פנסיוניים הזכאים לעמלת הפצה זהה מכל היצרנים של המוצרים הפנסיונים. לטענת המבקר, "מודל עמלת ההפצה בשוק הייעוץ הפנסיוני בו מקבל היועץ הפנסיוני מהיצרן עמלת הפצה מתוך דמי הניהול שהלקוח משלם אינו אפקטיבי לסוגים שונים של מוצרים, ובכלל זה למוצר הפנסיוני המרכזי, קרן פנסיה חדשה, ואינו מאפשר את פיתוחו של שוק ייעוץ פנסיוני תחרותי ואובייקטיבי". ככל הנראה מכוון המבקר לכך, שמכיוון שהיועצים בבנקים יכולים לגבות עמלת הפצה רק מדמי הניהול הנגבים מהסכום הצבור בגובה של 0.25%, בקרן פנסיה אין הרבה "בשר" לגביית העמלה שכן ממוצע דמי הניהול מהצבירה עומד על כ-0.25% כיום. לא ברור לאן מכוון המבקר בביקורת זו. האם הוא מצפה להגדיל את התגמול שהבנקים יכולים לגבות מהיצרנים (שמטבע הדברים תגולגל על החוסכים) או לאפשר גבייה ישירה מהחוסכים כפי שרוצים הבנקים? זאת בזמן שבאגף שוק ההון עמלים כבר שנים להוזיל את עלויות הניהול הפנסיוני ושמים דגש במיוחד על גובה דמי הניהול כפונקציה שתשפיע הכי הרבה על גובה הקצבה הצפויה.
ההמלצה: לאור חוסר האפקטיביות של מוד לעמלת ההפצה, מצפה המבקר מהמפקחת להמשיךלפעול ביתר נחישות לפיתוחו ולשכלולו של שוק ייעוץ פנסיוני תחרותי ואובייקטיבי - בין היתר, על ידי בחינת מודל התמחור לייעוץ פנסיוני בראייה כוללת של הכדאיות לכלל השחקנים בשוק.