המדינה קלטה להעסקה ישירה בקושי עשירית מעובדי הקבלן
האוצר וההסתדרות הזדרזו להתפאר בקליטת 300 עובדי ניקיון באסף הרופא להעסקה ישירה, ושכחו להזכיר שבמגזר הציבורי מועסקים יותר מ־100 אלף עובדי קבלן חסרי זכויות שאין להם כל צפי לשינוי במעמדם. אפילו את מספרם המדויק אף אחד לא יודע
"לא ניתן להעסיק כל יועץ במשרד הביטחון יותר משבע שנים" - זהו הנימוק היחיד שקיבל עובד מחשוב במרכז התמיכה הטכנית של משרד הביטחון כשפוטר לאחר כ־8 שנות עבודה. הוא הועסק דרך חברת קבלן. ההחלטה לפטרו התקבלה אף שנחשב לעובד מוערך, ובשימוע שנערך לו הודגש בפניו כי לפיטורים אין כל קשר למקצועיותו ולמסירותו, ואף נאמר לו כי "זה משהו שלא קשור בכלל, שיקולים מערכתיים של משרד הביטחון". השימוע, שמטרתו לאפשר לעובד להשפיע על פיטוריו, נערך מול משרד הביטחון - גוף שאינו מעסיקו בפועל, משום שהוא עובד קבלן, ולכן גם אינו יכול להפוך את ההחלטה.
אותו עובד הגיש בקשה לצו מניעה נגד פיטוריו ודיון בעניינו יתקיים בשבוע הבא, אבל ההתנהלות השרירותית הזאת כלפי עובדי קבלן אינה נדירה בשוק העבודה בישראל בכלל ובמגזר הציבורי בפרט. ההגבלה להעסקה של שבע שנים נראית אולי תמוהה משום שלתקופה זו אין משמעות מבחינת התנאים הניתנים לעובד או מבחינת זכאותו להעסקה ישירה, אבל גורמים מקצועיים טוענים שמקורה בחשש מפני תביעה עתידית ליחסי עובד־מעסיק מצד עובד הקבלן.
בית החולים אסף הרופא, שקלט השבוע 300 עובדי קבלן להעסקה ישירה, היה המרכז הרפואי הראשון שיישם את ההסכם שנחתם ביולי 2015 בין האוצר להסתדרות, שמטרתו לתת מענה לכעשרת אלפים עובדי קבלן במגזר הציבורי ולהפכם לעובדים מן המניין, ולשפר את תנאיהם של עשרות אלפי עובדי קבלן נוספים. בחודשים הקרובים צפויים להצטרף לאסף הרופא גם בתי החולים פוריה, שער מנשה ואיכילוב.
הפגנת מחאה של עובדי קבלן (ארכיון) . צילום: מיקי אלון שר האוצר משה כחלון התחייב בהסכם לכך שכל עובדי הניקיון בבתי החולים הממשלתיים ייקלטו כעובדים מן המניין בתוך ארבע שנים. כמותם אמורים להיקלט גם עובדי קבלן בתפקידים נוספים במערכת הבריאות כמו אחים ואחיות, עובדים סוציאליים, עובדי רנטגן, מעבדות רפואיות ומקצועות פרא־רפואיים נוספים, ועמם גם עובדי מוקדי הקליטה ליוצאי אתיופיה, אחיות בתי ספר, סייעות לתלמידים עם צרכים מיוחדים ובסך הכל כאמור כעשרת אלפים עובדים.
אלא שהמספר הכולל של עובדי הקבלן במגזר הציבורי מגיע לפי הערכות ל־100—150 אלף — פי 10—15 מהעובדים
שצפויים להיקלט. הנתונים המדויקים האחרונים בעניין פורסמו ב־2007, ומאז אף גוף רשמי לא עוקב אחר הנושא.
אפשר לתאר את ההסכם ואת תחילת יישומו כצעד חיובי ואפילו כתחילתה של מהפכה בהעסקה במגזר הציבורי, שיצאה לדרך בהובלת יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, אבל מספר העובדים שנותרו מחוץ להסכם ולכן גם מחוסרי כל תקווה לקליטה להעסקה ישירה בעתיד הנראה לעין הוא עדיין עצום פי כמה וכמה מהעובדים שיזכו ליהנות מהשינוי.
עם העובדים שאינם כלולים בהסכם אפשר למצוא את עובדי הניקיון והאבטחה במשרדים הממשלתיים ובאוניברסיטאות, מורי קבלן שהיקפם הולך ומתרחב, עובדי חסות הנוער במשרד הרווחה, עובדי ההוסטלים ברשויות המקומיות, טכנאים ואנשי מחשוב, וזו רשימה חלקית בלבד. מגמת המעבר למיקור חוץ מתרחבת במשק כולו, אבל המגזר הציבורי הוא ללא ספק השיאן, ובהיעדר נתונים רשמיים הערכות במשק מדברות על כך ש־5%—10% מהמועסקים במשק כולו הם עובדי קבלן.
לגבי העובד שפוטר, נמסר ממשרד הביטחון: "אין ולא היו לעובד יחסי עובד־מעסיק עם משרד הביטחון. אנו לומדים את כתב התביעה ונגיב כמקובל בבית המשפט".
.