מנכ"ל איכילוב: "רק הגדלת התקציב תביא לקיצור תורים והעלאת אמון הציבור"

"האוכלוסייה מזקנת בקצב דרמטי והופך קשה יותר ויותר לתת מענה לאוכלוסייה" אמר משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות, בוועידה הכלכלית הלאומית של "כלכליסט" ובנק לאומי היום (ד') בתל אביב. "הבשורה של התקציב היא שמעבר לתוספות לסל, לתקציה מתוכם מליארד וחצי לסל, יש 900 מיליון על קיצור תורים. פרט לכסף שיפרנו את מדד יוקר הבריאות, נגענו בתקציב הבסיס של הזדקנות האוכלוסייה. ככל שישהיה יותר קשב ציבורי לדיון על הנושא נביא את התקציבים".
משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות . צילום: נמרוד גליקמן בפאנל השתתפו מלבד סימן טוב גם פרופ' רפי ביאר מנכ"ל הקריה הרפואית רמב"ם, פרופ' רוני גמזו מנכ"ל המרכז הרפואי תל אביב, ד"ר חגי קדם מנהל האגף לתכנון מדיניות, מינהל לתכנון אסטרטגי וכלכלי, משרד הבריאות ועידית צ'רנוביץ מנכ"לית פארמה ישראל.
פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל איכילוב בוועדיה . צילום: נמרוד גליקמן לדברי בר סימן טוב, יש היום 3 כוחות מרכזיים שמעצבים את מערכת הבריאות: ההתפתחות הטכנולוגי, עומס תחלואה והזדקנות האוכלוסייה. "בטווח הקצר והבינוני אנחנו יודעים לעמוד באתגרים - הוספת מיטות בבתי החולים ותרופות לסל, אך מה שיהיה זה לא מה שהיה - האוכלוסייה מזדקנת בקצב דרמטי והיא הולכת יותר לבתי חולים, צורכת יותר תרופות ואתגר המערכת הופך להיות קשה יותר".
פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל איכילוב, אמר כי כל המהלך של ליצמן והמאמצים לקיצור תורים והעלאת אמון הציבור יצליחו רק אם יהיה גידול בתקציב. "אם בעבר הייתה מגמה של העברה לרפואה הפרטית אנחנו רוצים לעשות היום משהו אחר. אם באמת רוצים ליצר אמון עם קיצור תורים, חייבים להגדיל משאבים במערכת. המהלך של ליצמן להגבלת השירותים במסגרת הפרטים יצליח ויעורר אמון רק אם יהיו יותר משאבים. כדי לתת מענה רכב וקוהורנטי צריך להעלות את מס הבריאות. חייבים לטפל בבעיית המשאבים כי האתגר הופך להרבה יותר קשה".
פאנל סל הבריאות . צילום: נמרוד גליקמן פרופ' רפי ביאר, מנכ"ל הקריה הרפואית רמב"ם, שהיה יו"ר סל התרופות האחרון סיפר כי רק הבוקר קופת חולים פנתה אליו להגביל את מספר החולים שביה"ח מקבל. "יש לך יותר מידי עלויות לחולים שלך, אמרו לי. קיצרנו תורים לחולים שלנו משבעה לשלושה חודשים וקופות החולים מאיימות עלי שלא ישלמו לי כי חרגנו במסגרת התקציב. עד סוף השנה אצטרך לעצור ולעשות פחות פעילויות, פחות ניתוחים רובוטיים שעולות יותר למערכת ולרדת בשירותים שאני נותן. אני לא יכול לתת בזמן סביר טיפולים לסרטן לתושבי הצפון - חודש וחצי זה לא זמן סביר".
פרופ' ביאר התייחס לתוספת 500 מיליון השקלים לתקציב סל התרופות ואמר: "זו תוספת נחמדה, אבל לא מספיקה. סרטן מהווה תמיד נתח התרופות הגדול ביותר בסל, מושקע המון כסף בתחום הסרטן אך זה עדיין לא מספיק. יש תרופות שלא נמצאות בסל אך מצילות חיים".
פרופ' רפי ביאר, מנכ"ל רמב"ם . צילום: נמרוד גליקמן ד"ר חגי קדם, מנהל האגף לתכנון מדיניות, מינהל לתכנון אסטרטגי וכלכלי, משרד הבריאות, ומתמודד עם מלנומה בעצמו, טען כי עדכון הסל לא מנותק ממה שקורה במערכת הבריאות, בייחוד בכל הנוגע לעליה בתוחלת החיים והמחלות הכרוניות"
עידית צ'רנוביץ, מנכ"לית פארמה ישראל, המייצגת את חברות התרופות בישראל שקוראות להגדלת סל התרופות בירכה את העלייה בסל "יחד עם זאת לשיטתנו סל הבריאות צריך להיקבע על פי קריטריונים קשיחים שלא נתונים למיקוח. אם נסתכל על ועדת הסל - 102 טכנולוגיות דורגו כחיוניות. השנה וגם אשתקד תרופות נותרו מחוץ לסל ונראה חולים רבים ללא תרופות.
"למרות המלצות רבות לעדכון של סל התרופות הממלכתי ב-2% בכל שנה הסל עומד על 300 מיליון שקל, זה סל מצומצם. הסל הצטמצם בשנתיים האחרונות עם הכנסת התרופות לטיפול בהפטיטיס מסוג C - מהלך חשוב למיגור המחלה מחד, אך מצב שיצר סל מדולדל ולא עדכני עבור החולים הקשים שההשקעה עבורם במסגרת סל התרופות הלכה ונשחקה בהדרגה", אמרה צ'רנוביץ.
עידית צ'רנוביץ . צילום: נמרוד גליקמן