הפוליסות המבטיחות: זיגזג של האוצר או פרשנות שגויה בשוק
שבע שנים אחרי שהועלה גיל הפרישה של גברים ל-67 החליטו באוצר לאפשר למבוטחים ליהנות מהבטחת התשואה עד גיל הפרישה המעודכן. אלא שכעת טוענים באוצר: השוק הבין אותנו לא נכון
>> מכתב ששלח בחודשים האחרונים המפקח על הביטוח עודד שריג, לשחקנים בענף החיסכון הפנסיוני גורם לבלבול בשוק. המכתב עוסק במעמדן של פוליסות ביטוחי המנהלים מבטיחות התשואה, שעליהן התחייבה המדינה להנפיק אג"ח מיועדות בשיעור 85% ויותר מהתיק.
הנפקת פוליסות חדשות מהסוג הזה הופסקה בתחילת שנות ה-90. על הפוליסות שהונפקו כבר המדינה ממשיכה להנפיק אג"ח מיועדות עד סוף תקופת הביטוח של כל פוליסה. על פי רוב, תום תקופת הביטוח נקבע בהתאם לגיל הפרישה שהיה נהוג בעבר - 65.
ב-2004 העלתה הכנסת את גיל הפרישה של גברים מ-65 ל-67. מאז הגיעו לאוצר פניות רבות של מבוטחים שהצביעו על הצורך לעדכן את תקופת הביטוח של הפוליסות המבטיחות בהתאם.
היקף הפוליסות בשוק מסתכם כיום בכ-30 מיליארד שקל, 22% מהנכסים המנוהלים בענף ביטוחי המנהלים. העדכון צפוי לעלות למדינה מיליארדי שקלים, ובמשרד החשב הכללי התנגדו לו.
ב-12 ביוני פירסם המפקח על הביטוח מכתב שבו התייחס לסוגיה: "אי מימוש זכאות לקצבה או משיכה הונית על ידי מבוטח, על פי תנאי הפוליסה, לא יפגע בזכות המבוטח להמשך הבטחת התשואה (המגובה באג"ח ח"ץ) הנקובה בפוליסה בגין יתרת החיסכון שהצטבר".
המכתב עורר שמחה בקרב שחקנים בשוק, שהבינו אותו כפשוטו: שמכאן והלאה כל מי שמחזיק פוליסה מבטיחת תשואה - פרטית, הונית או קצבתית - ועדיין לא הגיע לגיל הפרישה, 67, יהיה זכאי לקבל את התשואה המובטחת על החיסכון שצבר גם לאחר גיל 65, המופיע כמועד תום תקופת הפוליסה.
אלא שארבעה חודשים לאחר מכן הוציא המפקח מכתב אחר, שנראה סותר את הראשון. "על בסיס בחינה מחודשת ועל דעת אגף החשב הכללי באוצר, להלן יפורט האופן שבו על חברת ביטוח לפעול לאחר תום תקופת הביטוח בפוליסות ביטוח מבטיחות תשואה שבהן תום תקופת הביטוח קדמה לגיל פרישת חובה", נכתב.
על פי המכתב החדש, רק לבעלי פוליסות מבטיחות תשואה מסוג קצבתי, תהיה זכאות להמשיך ולקבל את התשואה המובטחת עד גיל 67. לעומתם, בעלי פוליסות פרט ופוליסות הוניות לא יוכלו להמשיך וליהנות מתנאי הפוליסה וייאלצו למשוך את הכספים כבר בגיל 65.
בשוק טוענים כי לחץ שהפעיל משרד החשב הכללי, בראשות מיכל עבאדי בויאנג'ו, על האוצר גרם למשרד לזגזג.
במשרד האוצר מבטלים את הטענות: "השוק העניק פרשנות שגויה לאמור במכתב הראשון. לפיכך, נדרש האוצר למכתב השני, המנוסח בצורה ברורה וחד-משמעית".