למרות תמיכת האוצר: הייעוץ הפנסיוני בבנקים נמצא בנסיגה
באוצר מקווים שהייעוץ בבנקים יצבור תאוצה בעוד כשנה, עם יישומה של הרפורמה להגברת התחרות בשוק החיסכון הפנסיוני ■ ענף קרנות הפנסיה, שתופס את מקומו של שוק הגמל הדועך, ממשיך לסבול מריכוזיות גבוהה ■ מהדו"ח של הממונה עולה כי חברה שמשלמת יותר לסוכנים, צומחת - אבל לא בטוח שהיא מרוויחה
משרד האוצר פירסם השבוע את דו"ח הממונה על שוק ההון ל-2010. הדו"ח, שמתפרסם באיחור אופייני, סוקר את ההתרחשויות בענף הביטוח ובשוק החיסכון הפנסיוני בשנה שעברה. מנתוני הדו"ח עולה כי למרות הרוח הגבית שנותן האוצר למערך הייעוץ הפנסיוני בבנקים, הוא עדיין מדשדש, ואפילו נמצא במגמת נסיגה.
הבנקים מתקשים ליצור מסה של לקוחות ונכסים מנוהלים ולהפוך לאלטרנטיבה אמיתית לערוץ ההפצה המסורתי - הסוכנים והסוכנויות. תקוות האוצר היא שהדברים ייפתרו ברפורמה האחרונה שגובשה להגברת התחרות בשוק החיסכון הפנסיוני.
נתוני 2010 מחזקים את שידוע כבר: שוק קופות הגמל דועך, כשאת מקומו יורשות קרנות הפנסיה החדשות. אלא שבעוד ענף הגמל נהנה מריבוי שחקנים ותחרותיות, ענף קרנות הפנסיה סובל מריכוזיות ושלוש הקרנות הגדולות בו אוחזות נתח שוק של 81%.
בזירת הביטוח הכללי מצביעים נתוני הדו"ח על העלייה בכוחם של סוכני הביטוח על חשבון החברות. הסוכנים מצליחים לתרגם את התחרות הגוברת בתחומי הביטוח הכללי לעמלות גבוהות יותר שהם מקבלים מחברות הביטוח. כשהחוק השולט היום הוא: מי שמשלם יותר, צומח - אבל לא בטוח מרוויח.
צניחה של 30% בהיקפי הייעוץ הפנסיוני בבנקים
עשרה בנקים כבר מחזיקים ברישיון לעסוק בתחום הייעוץ הפנסיוני. מערך הייעוץ הפנסיוני של הבנקים כולל 809 יועצים פנסיוניים, ב-766 סניפים ברחבי המדינה -כ-80% מהסניפים הפעילים בבנקים האלה.
למרות זאת, נתוני דו"ח הממונה חושפים צניחה של 30% בהיקפי הייעוץ הפנסיוני בבנקים. ב-2010 ייעצו הבנקים ל-57 אלף לקוחות, לעומת 81 אלף לקוחות ב-2009. מבחינת היקף נכסים, הבנקים ייעצו ב-2100 בתיקים םנסיוניים של לקוחות בסכום כולל של 15.3 מיליארד שקל.
באוצר מסבירים את חוסר ההצלחה של הבנקים בקושי הטכנולוגי שיש להם לקבל מידע ישיר מהגופים המוסדיים אודות החיסכון הפנסיוני של הלקוחות. כמו כן, מעריכים באוצר כי העובדה שהבנקים לא יכולים לגבות עמלות הפצה עבור ייעוץ במוצרים ביטוחיים, בכלל זה בביטוחי מנהלים, הופכת את הפעילות לאטרקטיבית פחות.
כאן ראוי לציין כי כחלק מרפורמת האוצר להגברת התחרות בשוק החיסכון הפנסיוני, שצפויה להיכנס לתוקף תוך שנה, הבנקים יוכלו לגבות עמלות הפצה גם על ביטוחי מנהלים. את הקושי הטכנולוגי מצפים באוצר לפתור באמצעות הקמת מסלקה פנסיונית שתפשט ותייעל את העברת המידע בין השחקנים בענף הפנסיוני.
נראה שהחולשה של הייעוץ הפנסיוני, הן הבנקאי הן הפרטי, לעומת ערוץ ההפצה באמצעות סוכני הביטוח, משליכה גם על מעמדו של מקצוע היועץ הפנסיוני. ב-2010 ירד מספרם של בעלי רישיון יועץ פנסיוני ב-14% ל-1,403 יועצים בלבד. לעומת זאת, מספרם של בעלי רישיון סוכן ביטוח פנסיוני ומשווק פנסיוני עלה ב-2% ליותר מ-9,000.
מידע מעניין נוסף שעולה מהנתונים על הייעוץ הפנסיוני בבנקים הוא הפריסה של הנכסים הפנסיוניים שניתן עליהם ייעוץ בבנקים על פני מגוון מסלולי השקעה, בהשוואה לנכסים שלגביהם לא ניתן ייעוץ. 80% מהנכסים המיועצים בבנקים מנוהלים במסלול כללי, המורכב מ-20%-50% מניות, כשבקרב כלל החוסכים שיעור הנכסים המנוהלים במסלול הכללי היה 95%. נתון זה יכול להעיד כי הלקוחות המקבלים ייעוץ בבנקים נהנים מהתאמה טובה יותר ופרטנית של מסלול החיסכון לאופי ולצרכים שלהם.
התחרות גורמת לחברות הביטוח לשלם יותר לסוכנים
התחרות בתחום הביטוח הכללי מתבטאת בחיזור אינטנסיבי של החברות אחר הסוכנים.
בתחום הביטוח הכללי, החברות שילמו לסוכנים 2.72 מיליארד שקל ב-2010, לעומת 2.62 מיליארד שקל ב-2009. במושגים של שיעור עמלות מפרמיה, מדובר ב-14.47% ב-2010, בהשוואה ל-14.13% ב-2009.
את שיעור העמלות מהפרמיה הגבוה ביותר שילמו הפניקס ומנורה מבטחים. הפניקס שילמה 17.53% ומנורה מבטחים - 17.27%. . גם בתחום הביטוח הפנסיוני בולטת מנורה עם שיעור עמלות מפרמיה הגבוה ביותר: 14.97% לעומת ממוצע בענף של 10.24%.
נתוני הדו"ח מצביעים על יתרון ברור לחברות הגדולות בכל מה שקשור להיקפי העבודה עם סוכנויות ביטוח וסוכנים. בענף ביטוחי החיים, חמש חברות הביטוח הגדולות הפיצו את מוצריהן באמצעות 52%-67% מהסוכנויות בענף ובאמצעות 46%-55% מהסוכנים.
לפי הדו"ח, החברות קטנות עובדות עם פחות סוכנויות וסוכנים והפיצו את מוצריהן באמצעות פחות מ-25% מהסוכנויות בענף ופחות מ-15% מהסוכנים. פערים גדולים בין החברות הקטנות לגדולות ניכרים גם בתחומי הביטוח הכללי.
ירידה קלה בריכוזיות ענף הפנסיה
כניסת בתי ההשקעות וחברות הביטוח הבינוניות לתחום קרנות הפנסיה נוגסת בנתח השוק של הגופים הגדולים ותורמת לירידה בריכוזיות של הענף. מדד ריכוזיות ותחרות הבודק את נתח השוק של שלושת הגופים הגדולים בענף מראה שנתח השוק של שלוש קרנות הפנסיה הגדולות בענף - מבטחים, מקפת ומיטבית עתודות - ירד קלות, אם כי בעקביות, בארבע השנים האחרונות.
בין הקרנות הקטנות שנכנסו בשנים האחרונות לתחום ניתן לציין את קרן הפנסיה של הפניקס המנהלת כיום 3.8 מיליארד שקל, את שתי קרנות הפנסיה של איילון המנהלות יחד כ-1.8 מיליארד ואת קרנות הפנסיה של בתי ההשקעות אלטשולר שחם, מיטב ודש-איפקס. בסוף 2010 השיק בית ההשקעות פסגות קרן פנסיה משלו, וההערכה בשוק היא שתוך שנים בודדות היא תיהפך לאחת מהקרנות הגדולות.
בסוף 2010 היו בקרנות החדשות 2.6 מיליון עמיתים, 2.4 מיליון מהם בחמש קרנות הפנסיה הגדולות: מבטחים, מקפת, מיטבית עתודות, הראל גלעד והפניקס פנסיה. מבין הקרנות האלה, גידול החד ביותר ב-2010 מבחינת מספר עמיתים, 24.5%, היה של הפניקס פנסיה.
אחת הסיבות לגידול החד במספר עמיתי קרנות הפנסיה החדשות היא החלת הסדר פנסיה חובה בשנים האחרונות, שחייב את כל המעסיקים במשק להפריש עבור העובדים לאפיק חיסכון פנסיוני לפי בחירת העובד. העובדה שקרן פנסיה היא מוצר קומפקטי, המשלב חיסכון, רכיבי ביטוח, אובדן כושר עבודה וריסק, אחראית לכך שרוב המצטרפים החדשים חוסכים דרך הקרנות.
באוצר מעריכים כי בין 2008 ל-2010 הצטרפו לקרנות הפנסיה מכוח הסדר פנסיה חובה לפחות 727 אלף איש. יותר מ-90% מהמצטרפים היו בעלי הכנסה חודשית נמוכה מ-6,000 שקל.
הראל חשופה ב-2 מיליארד שקל למבטח גרמני בודד
היקף החשיפה של חברת הביטוח הראל למבטח משנה בודד מתקרב ל-2 מיליארד שקל. כמו כל חברות הביטוח, הראל נוהגת לכסות חלק מהסיכון שהיא לוקחת על עצמה בפעילות הביטוח באמצעות מבטחי משנה. אלא שמתוך חשיפה של 4.3 מיליארד שקל שיש להראל לשלל מבטחי משנה בעולם, 45% היא למבטח משנה מסוים - קבוצת הביטוח הגרמנית Munich Reinsurance המדורגת דאבל A מינוס.
במונחים של שיעור חשיפה מההון העצמי של הראל ביטוח, מדובר בחשיפה של כ-58%. לשם השוואה, במגדל ביטוח מסתכמת חשיפה זו ב-12.1%, בכלל ביטוח ב-4.7%, במנורה מבטחים ב-13.8% ובהפניקס היא מסתכמת ב-11.4%. במונחים כספיים מדובר בהיקפי חשיפה של מאות מיליוני שקלים בודדים, פחות מ-400 מיליון שקל חשיפה למבטח בודד.
ישנה דילמה נפוצה בענף הביטוח: האם לרכז את מרבית החשיפה אצל מבטח משנה בודד עם דירוג גבוה, או לפזר את החשיפה בין כמה מבטחי משנה בדירוג בינוני - כך שמשיעור החשיפה למבטח בודד לא ניתן לקבל את כל תמונת היציבות של חברה.