הדמוקרטיה היוונית תכריע את גורל גוש היורו

>> ראש ממשלת יוון, יורגוס פפנדראו, יהיה בר מזל אם יצליח לעזוב את קאן בשלום. הפגישה עם אנגלה מרקל, ניקולא סרקוזי ומריו דראגי אמנם תתנהל בדלתיים סגורות, אבל לא צריך להיות גאון כדי לנחש שיהיו בה צעקות אל עבר פפנדראו, לא מעט עלבונות ואינספור איומים.

הכל היה הרי גמור וחתום. יוון היתה אמורה לקבל "תספורת" נדיבה של 50% לחובותיה, ומדינות גוש היורו התחייבו לסייע לה להשתקם. משבר החובות האירופי היה אמור להסתיים, לכאורה. "פירושו של ההסכם ההיסטורי הזה הוא שסכנת ההתפשטות של המשבר נבלמה", אמר בראיון ל-TheMarker בשבוע שעבר מישל קמדסו, לשעבר יו"ר קרן המטבע הבינלאומית. מנהיגי אירופה חשבו על הכל, ערכו דיונים קדחתניים על כל פסיק וסעיף, התווכחו, איימו וקיללו זה את זה - אבל הגיעו להסכמה. הדבר היחיד שהם שכחו הוא לשאול את היוונים כיצד הם מרגישים לגבי העניין.

כעת מוצאים עצמם מרקל וסרקוזי בדיוק בעמדה שבה לא רצו להיות - תלויים בחסדיהם של אזרחי יוון העצבניים, שחיים במשך שנה וחצי במשטר צנע של קיצוצים עמוקים. הסקרים אינם מעודדים: לפי סקר שערך היומון היווני "טו וימה", 46% מהנשאלים השיבו כי יצביעו במשאל עם נגד תוכנית החילוץ. קריסה של יוון, במיוחד לאחר השגת ההסכם, תוביל שוב את הכלכלה האירופית לסחרור מסוכן.

בינתיים, פפנדראו צריך להתמודד עם מרד בתוך מפלגתו המחזיקה ברוב קלוש של 152 מושבים בפרלמנט היווני מתוך 300, ועם אי-יציבות חברתית גוברת והולכת, הנובעת מחוסר האמון המוחלט של אזרחי יוון במערכת הפוליטית.

מנהיגי גוש היורו עומדים כעת בפני שלוש תוצאות אפשריות לצעד של פפנדראו - כל אחת מהן נוראית. האפשרות הראשונה - פיזור הפרלמנט היווני, השנייה - הדחה של פפנדראו בהצבעת אמון ביום שישי, והאפשרות השלישית היא "לא" מכריע במשאל העם היווני. כל אחת מהתוצאות האלה, פירושה - יציאה של יוון מגוש היורו וכאוס כלכלי.

בכל מקרה, משאל העם - אם לא יבוטל - יוביל לעיכוב בסיוע ליוון ויגביר את האי ודאות וחוסר היציבות ביבשת. פפנדראו טוען שמשאל העם נועד לשדר מסר ברור ויציב של הישארות יוון בגוש היורו. כעת, גורלו של הגוש כולו יוכרע על חודו של יווני.