הריבית על הפיקדונות בבנק אגוד: 0.07% בלבד לעומת ריבית בנק ישראל - 3%
בעקבות בדיקת TheMarker הבנק עידכן אתמול את הריבית המינימלית על הפיקדונות ל-1.6%; לטענת הבנק, הריבית הממוצעת המשולמת בפועל ללקוחות היא 2.3%
>> תשלום בחסר מצד כלל הבנקים בגין פיקדונות הציבור מסב למשקי הבית בישראל נזק של כ-2 מיליארד שקל בשנה. חלק גדול מתשלום החסר נגרם בשל היעדר השקיפות מצד הבנקים. דוגמה לכך התקבלה אתמול מבנק אגוד, הבנק השישי בגודלו במערכת הבנקאות. בביקור באתר האינטרנט של הבנק לא נמצאה טבלת הריביות שהבנק משלם על פיקדונות. גם דוברת הבנק סירבה למסור את הנתונים המופיעים בטבלה.
עם זאת, בעיון בטבלת התעריפים התלויה בסניף המרכזי של הבנק בתל אביב התבררה הסיבה לחשאיות שבה נקט הבנק ביחס למחיר הרשמי שהוא מציג בטבלה. הטבלה מגלה כי התעריף הרשמי של בנק אגוד לריבית על פיקדון שקלי לשלושה חודשים הוא 0.02% בלבד למפקידים פיקדון בהיקף של עד 10,000 שקל. למפקידים עד 50 אלף שקל נוקב הבנק בריבית של 0.07%, ולמפקידים פיקדון של עד 100 אלף שקל הבנק נוקב בריבית של 0.19%. ריביות אפסיות אלה, יש להזכיר, מוצגות בשעה שריבית בנק ישראל היא 3%.
קבלת פיקדונות ומתן אשראי היא הפעולה הקלאסית והבסיסית ביותר של מערכת בנקאות מסורתית. לא מדובר בעוד שירות שהבנק מציע שאינו בתחום הליבה, ולכן מפתיע מאוד היה לגלות כי הבנק לא מפרסם את טבלת הריביות, ומפתיע עוד יותר היה לגלות את הריביות האפסיות הנקובות בטבלה. אילו מדובר היה בתמחור של שירות שאינו בתחום הליבה של הבנק, אפשר היה להבין את התמחור המעוות. ואולם כשמדובר בשירות הבסיסי ביותר שלו, קשה להבין כיצד הבנק נוקב בריביות האמורות.
בעקבות פניית TheMarker התכנסה אתמול הנהלת הבנק, בראשות המנכ"ל חיים פרייליכמן, והודיעה כי החליטה לעדכן החל מהיום את הריביות על הפיקדונות כך שהריבית שתוצג מעתה למפקידים יותר מ-10,000 שקל תהיה 1.2%, ולקוחות שיבצעו את ההפקדה דרך האינטרנט יקבלו ריבית של 1.6%. בעקבות ההעלאה האמורה הריבית התעריפית של בנק אגוד, שהיתה עד כה הנמוכה במערכת, תהיה מעתה גבוהה מהריבית התעריפית של ארבעת הבנקים הגדולים.
אגוד: לקוחות לא התמקחו עם הפקיד
בבנק אגוד הסבירו אתמול כי לריבית שהבנק הציג בטבלה לא היה כל קשר למחיר שלקוחות הבנק קיבלו בפועל. לפי הבנק, מאחר שפקידי הבנק נגישים וזמינים טלפונית, מרבית הלקוחות שביקשו לבצע הפקדה לפיקדון פנו לפקיד בסניף. מהבנק נמסר כי בסמכות מנהלי הסניפים לאשר ריבית על פיקדון שקלי לשלושה חודשים, בשיעור של עד 1.74%. יתרה מכך, טוענים בבנק, הריבית הממוצעת שהבנק שילם על פיקדונות בהיקף של 50-100 אלף שקל לשלושה חודשים היא 2.34%.
לפי הבנק, הלקוחות שקיבלו את הריבית האפסית שהופיעה בטבלת הבנק הם אלה שביצעו את ההפקדה דרך אתר האינטרנט שלו בלי להתמקח עם הפקיד. בבנק הבטיחו כי בשבועיים הקרובים ייבחנו כלל התעריפים המופיעים בכלל תעריפוני הבנק.
למרות נתונים אלה, הבנק דווקא מציע תנאים אטרקטיביים ללקוחות חדשים בהם פטור מעמלות, ריבית של 3.5% על פיקדון לשנה וריבית על יתרת הזכות בעו"ש של 3% עד גובה המשכורת.
בנק נוסף שבולט בחוסר שקיפות בכל הנוגע לריבית על הפיקדונות הוא הבינלאומי והבנקים הנוספים בקבוצה: אוצר החייל, מסד ופאג"י, שאינם מציגים באתריהם את הריבית המוצעת. עם זאת, הריבית התעריפית של הבנק הבינלאומי היא הגבוהה ביותר מבין חמשת הבנקים הגדולים - 1.8% למפקידים 50-100 אלף שקל.
מהבינלאומי נמסר כי "הבנק מייחס חשיבות רבה לערוצים הישירים המייעלים את השירות ללקוח והופכים אותו לזמין ונוח. הבנק החל בשדרוג אתר האינטרנט שיימשך כשנה, בהשקעה גדולה של מיליוני שקלים. כחלק מהשדרוג יעודכן גם המידע באתר השיווקי, כולל מידע בנוגע לפיקדונות השונים".
מחירונים מנופחים
היעדר השקיפות של כלל הבנקים כלפי הלקוחות הוא המכשול המרכזי שחוסם את התחרות בענף. המקרה של הבנק הבינלאומי ממחיש את הפער העצום בין המחיר הנקוב בתעריף לבין המחירים בפועל. כך למשל, מסקירה שבנק ישראל פירסם ביולי עולה כי בנק דיסקונט מציג מחירון עמלות הגבוה פי 1.7 מהמחירים הנגבים בפועל. בנק אוצר החייל מציג תעריף הגבוה פי 2.7 מהמחירים בפועל, ובנק מסד מציג מחירון הגבוה פי 3.3 מהמחירים הנגבים בפועל. כך נוצר מצב שאין משמעות להשוואה בין מחירי המחירון שהבנקים מציגים ללקוחות.
יתרה מכך, מנהלי הבנקים מבקשים מכלי התקשורת לא להתייחס לתעריפים שהם עצמם מפרסמים, בטענה כי הם אינם קשורים כלל למחירים הנגבים על ידם בפועל, ולצד זאת מפרסמים את המחירים האמיתיים שהם גובים בפועל או את המחירים שהם יציעו ללקוח שיצטרף כלקוח חדש לבנק. לכן, ללקוח קשה לבצע השוואה בין הבנקים ולהחליט מי הבנק המתאים לו.
אחת האפשרויות שעל הפרק היא לאסור על הבנקים לחייב עמלות במחיר שונה מזה שפורסם בתעריף הרשמי כדי שהלקוח יוכל לבצע השוואה אמיתית. מעבר לקוחות מבנק לבנק עשוי לחייב אותם להתאים את גובה התעריף כלפי מטה, כדי למנוע נטישת לקוחות. ההחלטה על מהלכים כאלה מצויה בידי המפקח על הבנקים, דודו זקן.