"לפלסטינים אין כוונה להחרים עסקים עם ישראל בעקבות ההכרזה"

שר האוצר מסיר את הכפפות: "ישראל יכולה לעצור את העברת הכספים לרשות. שיגבו את המסים שלהם בעצמם" ■ בכל שנה מעבירה ישראל לרשות כספי מסים בסך 1.2 מיליארד דולר ■ ברשות חוששים כי עצירת הכספים תמנע תשלום משכורות ותוביל להפגנות ועימותים

>> ישראל מחריפה את המאבק נגד התוכנית הפלסטינית להכריז על מדינה עצמאית באו"ם. אתמול הודיע שר האוצר, יובל שטייניץ, כי לדעתו האישית ישראל יכולה לעכב את העברות הכספים לפלסטינים, אם כי לא התקבלה החלטת ממשלה בנושא.

מדובר בכספי הרשות הפלסטינית הנגבים בין השאר בתור מכס ומע"מ בעבור סחורות פלסטיניות העוברות בנמל אשדוד ובנמלי כניסה אחרים לישראל, וכן מסים על עבודתם של פלסטינים בישראל ומסים על יצוא מישראל לשטחים ומהשטחים לישראל. בכל שנה מעבירה ישראל לרשות הפלסטינית 1.2 מיליארד דולר בממוצע - כספי מסים שהיא גובה עבורם בהתאם להסכם הכלכלי הישראלי-פלסטיני מאפריל 1994, הידוע כהסכם פאריס. עצירת העברת הכספים עלולה להפיל מבחינה כלכלית את הרשות הפלסטינית. בפעמים קודמות שבהן עיכבה ישראל את העברת הכספים היא נחשפה ללחצים ממדינות המערב שגרמו לה לחדול מההקפאה.

בשנה האחרונה חלה ירידה גדולה גם בכספי הסיוע שמקבלת הרשות הפלסטינית מהמדינות התורמות, שנועדה להמריץ את הפלסטינים לחזור לשיחות השלום. בנוסף ציינו דיפלומטים אמריקאים, כי בכוונתם לפעול להקפאת הסיוע בסך 500 מיליון דולר שמועבר לרשות הפלסטינית מדי שנה.

"ללא הסיוע הזה יש חשש אמיתי שהרשות הפלסטינית תתמוטט", אמר שטייניץ. לדבריו, "יהיה קשה מאוד להמשיך בשיתוף פעולה עם ישות פלסטינית עוינת. אולי נגיד לפלסטינים 'תגבו בעצמכם את המסים שלכם. למה שנעשה זאת עבורכם'".

שטייניץ הקפיא את העברת הכספים כבר כמה פעמים בעבר, וביטל אותה רק בעקבות לחצים אמריקאיים ואירופאיים. גם שר הביטחון, אהוד ברק, מתנגד להקפאת הכספים. הפעם האחרונה שבה הפעיל שטייניץ סנקציה זו היתה במאי השנה,

בעקבות הסכם הפיוס בין הרשות הפלסטינית והחמאס. כעבור זמן קצר, בעקבות לחץ מארה"ב, נאלץ שטייניץ לבטל את הקפאת העברת הכספים.

"יש מלחמה דיפלומטית ויש את החיים בשטח"

"התגובות שאני שומע כיום מעמיתים פלסטינים הן שאין כוונה להחרים עסקים עם ישראל", אמר אתמול מנכ"ל לשכת המסחר הישראלית-פלסטינית, אבי נודלמן, בתגובה להתפתחויות בנושא. "הם אומרים לי שיש מלחמה דיפלומטית ויש את החיים בשטח. יש המתנה כללית לראות איך יתפתחו הדברים. במסגרת ההמתנה אני מניח שהם יעצרו מהלכים להשקעות משותפות", הוסיף.

עם זאת, לדבריו, בימים אלה פנה אליו תעשיין טקסטיל ישראלי וביקש ממנו לבדוק עבורו אפשרות להקמת מפעל בשטחים, שיעסיק 100-200 עובדים. כשנשאל אם העתוי לא נראה בעייתי, השיב התעשיין כי הוא מעדיף שלא לדחות את הבדיקות למועד מאוחר יותר.

"אין התלהמות במגזר העסקי הפלסטיני. יש רצון לעשות דברים, אם כי ניתן להניח שלא כל אנשי העסקים הפלסטינים ירצו להתחכך בישראלים, ואם תהיה הידרדרות ביחסים - כולם ירצו לחכות", הוסיף.

נודלמן סיפר כי בימים אלה נרקמת יוזמה לאירוח יצואנים ויבואנים פלסטינים באוקטובר בנמל חיפה לקראת הרחבת שיתוף הפעולה. "כשהצעתי את המפגש לפלסטינים הם אמרו שיבואו", אמר. "אפשר למנף את התלות הכלכלית הפלסטינית במשק הישראלי בצורה חיובית לקידום המשק הפלסטיני באמצעות קשרים כלכליים חזקים יותר עם ישראל. הפלסטינים רוצים להתנתק מהמשק הישראלי, אבל זה לא הזמן", העריך נודלמן.

עם זאת, במגזר העסקי הפלסטיני חוששים מהאיום של שטייניץ, שעשוי להביא לקושי בתשלום משכורות ולהתפתחות הפגנות אלימות והפרות סדר בשטחים. החששות הועלו במהלך סיור שנערך לפני כחודשיים ברמאללה ביוזמת לשכת המסחר הישראלית פלסטינית ואיגוד היצוא והיבוא הפלסטיני.

בביקור ברמאללה הביעו הפלסטינים חשש מהשפעות כלכליות שליליות של ההתפתחויות סביב שאלת ההכרזה על מדינה עצמאית. הפלסטינים סיפרו לעמיתיהם, כי קיים חוסר וודאות לגבי ההתפתחויות בספטמבר. במיוחד חוששים ברמאללה מתגובה הישראלית שעלולה לפגוע אנושות בכלכלה הפלסטינית, כמו סגירת נמלי ים ואוויר והפסקת העברת מסים שישראל גובה עבור הרשות הפלסטינית.

"תחזרו למשפחות שלכם ותספרו, שהייתם ברמאללה וראיתם והרגשתם שהפלסטינים רוצים לחיות בשלום ובשלווה", אמר במהלך הביקור מוחמד אבו עין, העומד בראש איגוד היצוא והיבוא הפלסטיני.

תוכנית הביקור המקורית השתנתה, לאחר שנוכח האווירה המתוחה, אף מפעל גדול, כמו קוקה קולה הפלסטיני, לא הסכים לארח את המשלחת הישראלית. אחד מחברי המשלחת סיפר, כי שמע מאיש עסקים פלסטיני, המייבא ציוד טכנולוגי מתקדם למוסדות הרשות, כי עצר את היבוא מחשש שלרשות לא יהיו כסף לשלם לו אחרי ספטמבר.

נג'יב אבו חיג'לה, בעל נגרייה גדולה ברמאללה, אמר כי ברחוב הפלסטיני ממתינים לראות מה יהיה בספטמבר. "אני מאמין שיהיו קשיים, אבל שני הצדדים יתגברו עליהם", אמר. לדבריו, לא צריך לאיים בסגר ימי ואוירי על סחר החוץ הפלשתיני. "גם 2000 היתה שנה קשה, ולא היה סגר. היו עיכובים בנמלים, אבל לא נתק מוחלט", הוסיף.

מנגד, ד"ר פייסל עורטאני מאוניברסיטת ביר זית הזהיר כי "זה לא יהיה חכם גם מבחינה ביטחונית להשאיר אותנו במצב הנוכחי. זו לא אווירה תומכת שלום, זו אוירה שמעודדת פיגועי התאבדות. צריך לאפשר פיתוח כלכלי ותעשייתי ברשות הפלסטינית. אם אתם לא רוצים שפלסטינים יעבדו בישראל, תאפשרו חלופה - אחרת הכל יתפוצץ", הוסיף.

על פי נתוני מכון היצוא, היקף הסחר עם הרשות הפלסטינית מוערך בשנים האחרונות סביב 4 מיליארד דולר, ונמצא בצמיחה מ-2008. יצוא סחורות ושירותים מישראל הגיע ב-2010 ל-3.5 מיליארד דולר, ובמחצית הראשונה של 2011 עלה ב-3% לעומת המחצית הראשונה אשתקד, ל-1.78 מיליארד דולר. רוב היצוא לרשות מבוסס על מוצרי נפט, גז ואספקת חשמל ושירותים.

היבוא הישראלי מהרשות הפלסטינית הגיע ב-2010 ל-689 מיליון דולר ובמחצית הראשונה של השנה עלה ב-11% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ל-381 מיליון דולר. כ-89% מיצוא הרשות הפלסטינית מופנה לישראל, והשאר לאירופה ולארה"ב. יותר ממחצית היצוא לישראל מורכב ממוצרי תעשייה, כמו ריהוט, הנעלה, מתכת וברזל, טקסטיל ופלסטיק. כחמישית ממנו מוצרי חקלאות ושאר היצוא כולל כימיקלים ומוצרים נלווים.

חברת אהבה סוגרת סניף בלונדון בגלל לחץ של ארגונים פרו-פלסטיניים

>> חברת אהבה הודיעה אתמול על סגירת סניף הדגל שלה בקובנט גרדן שבלונדון. הסגירה תתבצע על רקע עימותים מתמשכים עם פעילים פרו-פלסטיניים שנהגו להפגין במקום וליצור שיבושים בתפקוד השוטף של אחד המרכזים התוססים בלונדון.

מחברת אהבה נמסר בתגובה כי "מוצרינו נמכרים בעולם ברשתות מובילות, בבתי כלבו יוקרתיים ובבתי מרקחת נבחרים. כמו כן בבעלות החברה רשת חנויות קונצפט שהתרחבה השנה גם לבודפשט ולקוריאה. במקביל הוחלט שלא לחדש את החוזה בלונדון. במהלך שנה הבאה צפויה להיפתח חנות נוספת באירופה".

בריטניה ידועה כאחד ממעוזי הארגונים הפרו-פלסטיניים באירופה, ואלה קוראים להטלת חרם אקדמי, תרבותי וצרכני על ישראל. לפיכך, ניתן להעריך, כי סגירת הסניף של אהבה בלונדון אינה קשורה ישירות לצעדים לקראת הכרזה על מדינה פלסטינית באו"ם.