מתבצרים במזומן: הפיקדונות בבנקים קפצו ב-20 מיליארד שקל
היקף הפקדונות השקליים בבנקים זינק בארבעת החודשים האחרונים והגיע בסוף אוקטובר לכ-520 מיליארד דולרים. הסיבות העיקריות: הציבור מחפש לכספים שגבה מקופות הגמל, היציבות היחסית של הבנקים בישראל וחיפוש של חברות אחר מקום בטוח לכסף
בארבעת החודשים האחרונים גדל היקף הפיקדונות השקליים בבנקים ב-19-20 מיליארד שקל. היקף הפיקדונות השקליים הגיע בסוף אוקטובר לכ-520 מיליארד שקל - לעומת כ-500 מיליארד שקל בסוף יוני וכ-500 מיליארד שקל בסוף 2007. עיקר הגידול התרחש בספטמבר-אוקטובר, עם החרפת המפולת בשווקים וההאטה בכלכלה בעולם ובישראל.
מדובר בשני סוגי פיקדונות שקליים - צמודים ולא-צמודים. היקף הפיקדונות הלא-צמודים צמח בארבעת החודשים האחרונים בכ-13 מיליארד שקל, והיקף הפיקדונות הצמודים - ב-6-7 מיליארד שקל.
קופות הגמל, יציבות הבנקים וחיפוש מקום בטוח
פיקדונות הציבור בבנקים כוללים פיקדונות של אנשים פרטיים, אך גם של חברות וגופים מוסדיים גדולים. המגמה של הגידול בפיקדונות בולטת לנוכח העובדה שהיקף הפיקדונות הכולל של הציבור בבנקים לא השתנה כמעט מאז תחילת 2008 ועד ליולי.
הגידול בהיקף הפיקדונות נוצר בשל שלוש סיבות עיקריות: האחת - המפולת שמביאה את הציבור לחפש אחר מקום מפלט למיליארדי השקלים שפדה מקופות הגמל, מקרנות הנאמנות ומיתר אפיקי החיסכון.
הסיבה השנייה היא יציבות הבנקים בישראל ביחס לבנקים בעולם והביטחון של רבים, ובהם תושבי חוץ, כי הכסף אצלם יותר בטוח, והסיבה השלישית - החיפוש של חברות ועסקים מסחריים אחר מקום בטוח יותר לכסף מאשר שוק ההון התנודתי.
תושבי חוץ מעבירים כספים לבנקים בישראל, על אף שאין במדינה ביטוח פיקדונות רשמי, בדומה לבנקים אחרים במדינות המערב, וככל הנראה בשל הצהרות בנק ישראל והאוצר על ביטוח פיקדונות גם אם לא רשמי.
