"תשואה שנתית של 4% בפנסיה לא ריאלית; להפחיתה ל-2%-2.5%"
בעקבות מסמך שפירסם האוצר והעלה ספקות לגבי תחשיב התשואה התיאורטי של 4% לשנה, פירסם איגוד בתי ההשקעות שורת הצעות שעשויות להיטיב עם החוסכים: לבחון את גובה התשואה אחת לשנה ■ להגדיל את הקצאת האג”ח ואף להחזיר לחיים את המסלול ההוני בקופות הגמל
לפני כחודשיים מצא את עצמו שר האוצר יאיר לפיד במצב מביך. משרדו פירסם חוזר פנסיה הקובע כי הנחת התשואה הצפויה על ההשקעות החופשיות שנקבעה על 4% לשנה - אינה עומדת במבחן המציאות, ומחייבת התאמה למצבי השוק המשתנים. משמעות של חוזר זה היא קיצוץ משמעותי בפנסיות של החוסכים.
הרעש הציבורי שהתעורר בעקבות כך הביא את האוצר, ואת המפקחת על אגף שוק ההון והביטוח, דורית סלינגר, לחזור בהם מההצהרה, ולציין כי האוצר בוחן כרגע את הנתונים ומבקש מהציבור לשלוח לו את עמדתו בעניין. איגוד בתי ההשקעות, שהיו”ר שלו הוא מנכ”ל פסגות, חגי בדש, היו בין הראשונים להגיב להצעת האוצר.
במכתב שהגיע לידי TheMarker מפרט בדש כמה רעיונות שאמורים לטענתו להיטיב עם החוסכים. בתחילת המכתב מציין בדש: “כמנהלי קרנות פנסיה חדשות אנו ערים לתמורה המהותית שחלה בשנים האחרונות בשערי הריבית במשק, ולהשלכות הנגזרות לזכויותיהם של עמיתי קרנות הפנסיה”.
ההצעה הראשונה של האיגוד היא “לבצע חישוב להנחת התשואה על ההשקעות החופשיות באופן שבו אחת לתקופה מוגדרת, למשל אחת לשנה, תתבצע דגימה של שערי הריבית במשק, לפי נוסחה שתיקבע על ידי האוצר”.
“לתפישתנו”, כותב בדש, “גישה זו משקפת באופן המהימן ביותר את הנחת התשואה הצפויה על השקעות חופשיות, ותייצג באופן מיטבי את התשואה על הנכסים ביחס להתחייבויות הקרן לעמיתיה. חישוב מסוג זה מקובל ומיושם כיום בקרנות פנסיה בארה”ב ובחלק ממדינות אירופה”.
ההצעה השנייה של בדש היא “ביצוע הפחתה בהנחת התשואה הצפויה על ההשקעות החופשיות”. באיגוד מציעים כי “בחלופה זו ניתן לבצע התאמה של הנחת התשואה הצפויה על ההשקעות החופשיות, שהיא כאמור 4% לשנה, לשערי הריבית הנוכחיים במשק. בהתאם לכך, יידרש להפחית את הנחת התשואה לשיעור נמוך יותר, למשל 2%–2.5%”. באיגוד מוסיפים, כי “אם בעתיד שערי הריבית במשק יעלו או יפחתו מהשיעור שיקבע, תידרש התאמה נוספת”.
בדש ניצל את ההזדמנות, ואף הציע לסלינגר להוריד את תכיפות פרסום תשואות הקופות: “בהמשך להצעות שהועלו לעיל, נדגיש כי אנו רואים חשיבות רבה במתן שקיפות בדיווחים לעמיתים בכלל, ובנוגע להנחת התשואה הצפויה של קרן הפנסיה שלהם בפרט. עם זאת, הצגת נתונים שישתנו באופן תכוף תייצר אי ודאות בקרב עמיתי קרנות הפנסיה, ועלולה אף להטעות. לגישתנו, יש מקום לאזן בין עיקרון השקיפות, לבין הצורך ליציבות בדיווח לעמיתים. לכן, מוצע לבצע תיקון בחוזרי ההמחשה כדי לעדכן את הגילוי הנדרש לעמיתים בנוגע להנחת התשואה הצפויה בקרן הפנסיה, הן בעת הצטרפות והן במסגרת הדו”חות התקופתיים”.
אחד הפתרונות של בדש להשגת התשואה האמורה טמון באג”ח המיועדות - אותן אג”ח המבטיחות תשואה למשקיעים ומונפקות רק לחוסכים לטווח ארוך: “יש להפחית את ההקצאה של אג”ח מיועדות לחוסכים פעילים (מפקידים), לאור העובדה כי אופק הזמן של חוסכים צעירים עד למועד הפרישה הוא ארוך יחסית, והתלות בביצועי השווקים הפיננסיים נמוך ביחס לחוסכים מבוגרים”.
“בהתאם לכך”, הוא מציין, “מוצע להפחית את ההקצאה של אג”ח מיועדות למפקידים, ואף לשקול ביטול מלא של הקצאה זו עבור חוסכים אלה. שנית: מומלץ להעלות את ההקצאה של אג”ח מיועדות לחוסכים פורשים (מקבלי קצבה) עד לרמה של 100%. שינוי זה יפחית לחלוטין את מידת האי־ודאות של חוסכים אלה בגיל פרישה, ויעניק לציבור זה רשת ביטחון מפני אירועים שליליים קיצוניים בשווקים הפיננסיים".
בדש ממשיך: “יש להשוות בין ההקצאה של אג”ח מיועדות עבור מקבלי קצבת זקנה בקרנות הפנסיה החדשות, לבין מקבלי אנונה (זרם תשלומים כספיים המשולם מדי פרק זמן קבוע - א.ש.) בקופות הגמל לתגמולים בהתאם לשיעור שיקבע. קופת הגמל לתגמולים מהווה מכשיר חיסכון עם יתרונות חשובים לחוסכים הפורשים, כדוגמת הגמישות והשקיפות לחוסך”.
“לכן”, מסביר בדש, “מוצע להשוות את ההקצאה של אג”ח מיועדות בין מקבלי קצבת זקנה בקרנות הפנסיה החדשות לבין מקבלי אנונה בקופות הגמל לתגמולים. לבסוף יש להגביל את ההקצאה של אג”ח מיועדות על בסיס קצבת חוסך פורש. מוצע כי ייקבע רף קצבה מרבי, שממנו ייהנו החוסכים מאג”ח מיועדות. בהתאם לכך, תוגבל ההקצאה של אג”ח מיועדות לבעלי קצבה שעולה על הרף המרבי”.
בדש מנסה באותה הזדמנות להחיות שוב את המסלול הפנסיוני של קופות הגמל. הוא מציין במכתב כי: “השינוי בהנחת התשואה במקדמי ההמרה לקצבה צפוי להפחית את קצבת הזקנה לציבור החוסכים בישראל. יש צורך לנקוט באופן מיידי בצעדים שיגדילו את מקורות החיסכון לגיל פרישה".