המדד ממשיך לעלות: איך זה ישפיע עלינו

מדד המחירים לצרכן עלה בחודש מאי ב-0.7%, בהתאם לתחזיות. המשך עליית המחירים, לאחר עליה בת 1.5% באפריל, מדאיג גורמים שונים במשק, השואלים האם מדובר בתחילתו של גל אינפלציוני. כבר היום נשמעים קולות הקוראים לנגיד בנק ישראל לשוב ולהעלות את הריבית, ובאופן חד יותר מהפעם האחרונה, אז עלתה הריבית במשק בשיעור מזערי של 0.25%. גם ההסתדרות כבר הודיעה שתשקול לבקש תוספת יוקר לחבריה כתוצאה מהמשך עליית המדד. פנינו לשני מומחים לכלכלה כדי להבין כיצד תשפיע המשך העלייה במחירים על כל אחד מאיתנו, מהם הצעדים הנדרשים, והאם עוד לא ראינו את הסוף ועליות המחירים יימשכו.

לא תהליך אינפלציוני רגיל

בניגוד לקולות רבים המביעים דאגה מהמשך עלית המחירים, יש כאלה שדווקא מנסים להרגיע: "נכון שהמדדים האחרונים היו גבוהים, אבל אם מסתכלים מפרספקטיבה של שנתיים האינפלציה עלתה בממוצע ב-2.5%, וזה מראה שבנק ישראל עמד ביעדי האינפלציה הממשלתיים", אומר אבי שמחון, מומחה לכלכלה המהאוניברסיטה העברית. לדבריו, מדובר בתהליכים חיצוניים למשק הישראלי, ולכן לבנק ישראל אין עליהם שליטה ממשית: "העלאה של הריבית לא תשפיע על תהליכי ההתייקריות כהוא-זה. כשמחיר הנפט ייעצר אז תיעצר גם האינפלציה, והעלאת ריבית בישראל לא תשפיע על עליית המחירים בסין".

"אין כאן תהליך אינפלציוני רגיל כמו שראינו בישראל של שנות ה-80", מסביר גם פרופ' עומר מואב, מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית ומרכז שלם. "אז נבעה האינפלציה משילוב של גירעון בתקציב, בנק מרכזי שמדפיס כסף כדי לממן אותו ומנסה לתמוך בצמיחה. אז גם כמעט הכל היה צמוד למדד ולכן העליות היו גורפות. מה שקורה היום הוא מאוד שונה. יש כאן שינוי ריאלי ואין מאיפה לממן את זה, המשמעות היא ירידה ברמת החיים".

איך מתמודדים?

אז אם צודקים שני הכלכלנים, ולתהליכים האינפלציונים אין שום נגיעה לבנק ישראל, האם ישנן דרכים להתמודד עם גל ההתייקרויות העולמי? לדעתו של פרופ' מואב, הפיתרון מצוי בשינוי המיסוי על ייבוא המזון: "אם רוצים להוזיל עלויות לצרכן המקומי, צריך לבצע ארגון מחדש של השוק החקלאי, כמו כל הענפים האחרים. אחרי שכל המשק כבר עבר חשיפה לייבוא לרווחת הצרכנים המקומיים, אין הצדקה להמשך המצב הקיים".

כדוגמא מביא מואב את בשר הכבש: "לבשר הכבש יש מכס גבוה מאוד, למרות שבאוסטרליה, למשל, הוא מהווה רק תוצר לוואי של תעשיית הצמר ולכן מחירו נמוך מאוד. הוזלת הייבוא תאפשר לכל האזרחים לקנות את הבשר הזה במחיר זול משמעותית מהיום". בכלל, החקלאים בישראל לא ישמחו לשמוע את רוב דעותיו של מואב: "האוכלוסיה בישראל שמתפרנסת מחקלאות היא קטנה, היום השוק כבר מוצף בעובדים זרים. מדובר באוכלוסיה של אחוזים בודדים שבגללה רוב הציבור, ובעיקר השכבות החלשות שעיקר הוצאותיהן הן על מוצרי מזון, משלמות מחירים גבוהים ללא צורך".

לד"ר שמחון, לעומת זאת, פתרון אחר: "בהחלט אפשר להוריד את מחירי הדלק. המדינה מרוויחה היום ממיסוי עליו פי כמה ממה שהיא הרוויחה לפני ארבע שנים. אם הדלק עלה במחירו פי שתיים, גם גביית המיסים עליו עולה לא מעט. אפשר למתן את הלחצים האינפלציונים על ידי הורדת מיסוי על הדלק".

מה צופן העתיד?

ומה לגבי העתיד? כפי שכבר טען כאן מואב, ההערכה שלו היא שבשנה הבאה נראה דווקא ירידה הדרגתית של המחירים. גם לדעת שמחון, עליית מחירי המזון תיבלם: "החקלאים בארה"ב ובעולם הגיבו על עליית המחירים בהגדלת השטחים של הגידול, וכשמגדילים את השטחים ההיצע עולה והמחיר יורד. אני מאמין שזה יצליח לבלום את מגמת עליית המחירים".

בנוגע ל"זהב השחור", הלוא-הוא הנפט, מעריך שמחון שגם כאן אנחנו בשיאו של גל ההתייקרויות, שאחריו תהיינה ירידות מחירים: "מקורה של העלייה במחירי הנפט היא בעיקרה מהביקוש הגדול לדלק. עליית המחירים שראינו בזמן האחרון תקטין את הביקוש ותגרום גם למחירים לרדת", הוא אומר. בנוסף, מעריך שמחון שמחירי הדלק הגבוהים מאלצים את חברות הרכב למצוא פתרונות בצורת ייצור מכוניות ה"זוללות" פחות דלק: "בינתיים נמכרים ג'יפים גדולים בזול כדי לדלל את קו הייצור הנוכחי, ועם החלפת צי המכוניות נראה ירידה נוספת במחירי הנפט, אם כי זה יכול לקחת כחמש עד שבע שנים".

ומה תעשה ההסתדרות?

גם ההסתדרות אינה נשארת אדישה להמשך העלייה במדד במחירים לצרכן, וכבר הודיעה שתכנס דיונים כדי לדון באפשרות לדרוש ממשרד האוצר תוספת יוקר לשכר. ד"ר שמחון בעד תוספת יוקר לעובדים, אך רק אם הדבר יעזור למי שבאמת זקוקים לה: "אם ההסתדרות באמת הייתה רוצה לעזור, היא הייתה דורשת תוספת יוקר של 5% למי שעובד במשרה מלאה ומרוויח פחות מ-8,000 שקלים ברוטו, בדיוק ברמה שוות ערך לעליה במחירים".

יחד עם זאת, שמחון גם יודע שהסיכוי לכך נמוך: "העניין הוא שההסתדרות מעדיפה לדאוג לועדים החזקים, המהווים את עיקר הכנסותיה". לדבריו, "עובדי החשמל, הנמלים, בזק, מקורות ואחרים לא יתנו לפסוח עליהם, ודווקא השכבות החלשות שזקוקות לתוספת יוקר ממשית יפסידו".

מואב, לעומת זאת, דווקא מסוייג: "בסופו של דבר העלאה כזאת רק תפגע שוב בצרכן, כי עלות ההעסקה תגדל, זה יגביר אבטלה ורק יאט את המשק. שלא לדבר על העלאת מחירים נוספת". כן, רשתות המזון והשיווק יאלצו להתמודד עם אובדן הכנסה בעקבות עלייה במשכורות שהן נותנות לעובדים. פיצוי מהיר להפסדים אלו יוכלו החברות לקחת, כרגיל, מהכיס של כולנו.