הריבית עולה ב-0.25%: איך זה ישפיע עליכם

בנק ישראל העלה את הריבית בשיעור של 0.25% לרמה של 3.5%, לאחר תקופה של הורדות. איך תשפיע ההעלאה על הכיס שלנו, הצרכנים, והאם היא תספיק כדי להציל את המשק מכניסה להאטה

הריבית במשק עולה היום (שני) בשיעור של 0.25% לרמה של 3.5%, כך הוחלט בבנק ישראל בתום דיון מכריע בפורום המוניטרי הבכיר של הבנק. עליית הריבית מגיעה לאחר עליות חדות במדדים בחודשים האחרונים, בהם עליה בת 1.5% במדד חודש אפריל.

בימים שקדמו לפרסום הריבית הועלתה סברה כי נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, יחליט על העלאה גבוהה יותר, בת 0.5%, אך לבסוף הוחלט כאמור על עליה בת 0.25% בלבד. עם זאת, מדובר בהעלאה ראשונה של הריבית לאחר תקופה ארוכה של הורדות, במהלכה הגיעה הריבית לרמה הנמוכה ביותר בתולדות המשק, בת 3.25% בלבד.

בעקבות העלאת הריבית תעמוד ריבית הפריים בבנקים על 5%, והריבית על האוברדרפט תעלה ל-10.8%.

הדיונים הקדחתניים שקדמו להחלטה בדבר שיעור העלאת הריבית משקפים את ההתלבטות בבנק ישראל: מחד מבקשים שם להוריד את האינפלציה ליעד אותו קבעה הממשלה, לשיעור של 2% בלבד. מנגד קיים חשש מהאטה ממשית במשק ומצניחת שער הדולר בשל פערי הריבית של השקל מול המטבע האמריקני.

עיקר ההשפעה - על האזרח הקטן

אז על מי תשפיע העלאת הריבית במשק: "ההשפעה העיקרית תהיה על האזרח הקטן", סבור מוטי קרן, יו"ר ומנכ"ל יוניליבר ישראל, חברה העוסקת בייבוא, שיווק וייצור מוצרי צריכה. "רוב האזרחים שיש להם הלוואות או משכנתאות, רובן צמודות לפריים, יושפעו במידה זאת או אחרת מהעלאה של הריבית". או במילים אחרות - זוגות צעירים שלקחו משכנתא הצמודה לפריים, יאלצו לשלם יותר, ההוצאות החודשיות שלהם יעלו וכח הצריכה - יקטן.

בנוסף, כמו במקרים רבים אחרים הקשורים למשק הישראלי, ישנו אלמנט פסיכולוגי לצעד של העלאת ריבית: "אם אזרח ישראלי מרגיש שהכלכלה נכנסת לבעיה, הוא מתחיל לחשוב פעמיים לפני הוצאות, לחסוך יותר או לצמצם את מספר ההלוואות שהוא לוקח", אומר קרן.

נסיון למניעת אינפלציה

העלאת הריבית אותה צופים במשק הישראלי באה כתגובה לפרסום מדד המחירים לצרכן (15.05.08), שהצביע על עליה במחירם של רוב מוצרי הצריכה. איך העלאת הריבית קשורה למאבק בעליית המחירים? "מעבר לרמת המחירים ויחסה לשכר, הנקודה החשובה ביותר מבחינת הצרכן היא מניעתה של אינפלציה", מסביר פרופ' עומר מואב, מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית ומרכז שלם. "ברגע שיש עליה מתמדת של מחירים קשה לעקוב ולהשוות מחירים, וזה פוגע בתחרותיות של המשק. אינפלציה זה דבר שיוצר אצל הסוחרים והיצרנים מעין כח מונופוליסטי, כי לצרכן קשה לעקוב אחר עדכון המחירים".

קרן, מצידו, מודאג גם הוא מעליית מחירים הרבה יותר מהעלאת הריבית: "הריבית בישראל נותרה נמוכה ביחס לעולם, אנחנו במצב טוב מהבחינה הזאת. כל עוד אנחנו תחרותיים ביחס למדינות אחרות העלאה מתונה של הריבית לא תשפיע על המשק או על הצרכן לרעה".

ומה עם הדולר?

תוצאה נוספת של שינוי בשער הריבית היא השפעה על שער הדולר, שירד לאחרונה לשפל של למעלה מעשור. "במקרה של החברה שלנו, שער דולר נמוך דווקא מיטיב", אומר קרן. "יחד עם זאת צריך לזכור שהנסיון של בנק ישראל להעלות את שער הדולר על ידי הורדת הריבית לא צלח, ולא בטוח שהיא גם תשפיע על האינפלציה". גם מואב שב וטוען שאסור לבנק ישראל להיכנס לפאניקה, שכן עליית המחירים אינה בהכרח בשליטתו: "אין כאן תהליך שעליית המחירים נוצרה מהדפסה מוגזמת של כסף, אלא מתהליכים עולמיים. לכן אין סיבה להעלאה חריפה מדי של הריבית".

האם העלאת ריבית צנועה של 0.25% תשפיע? שני המומחים חושבים שכמעט ולא, ומדובר יותר בצעד הצהרתי. "באופן מיידי העלאה של הריבית משדרת שהנגיד רציני. הוא לא יכול להצהיר שהוא מחוייב ליעד האינפלציה שקבעה הממשלה ולא להגיב על עלייה חדה במדד", אומר מואב.

אז עד כמה העלאה מתונה תשפיע על הכיס של כל אחד מאיתנו? כל שנותר הוא להמתין ולבחון את נתוני מדד המחירים הבא, את מצב השווקים בעולם, ואת השינוי בהכנסות וההוצאות שלנו, הצרכנים. אנחנו נמשיך לעקוב.