עסק משפחתי: ההסכם שיכול להציל את העסק ואת היחסים במשפחה

לעסקים משפחתיים יש דילמות ובעיות ייחודיות להם אשר עשויות להוביל לסכסוכים בין בני המשפחה וכן לפגיעה בעסק. אחד הפתרונות לניהול עסק משפחתי במצב של "שלום בית" וכן שגשוג עסקי הוא להקדים תרופה למכה ולהכין הסכם משפחתי. "הכנת הסכם משפחתי מביאה את בני המשפחה לדיאלוג חשוב שיוביל להסכם שמטרתו להבטיח שלום בית לשנים ארוכות. ההסכם ישמור על היחסים המשפחתיים מצד אחד ויבטיח את שגשוג העסק", אומר עו"ד משה כאהן, המתמחה במשפט מסחרי.
מי שחותם על ההסכם הם כל בני המשפחה הישירה, כאשר המטרה היא להגיע להסכמה בין כל בני המשפחה שיש להם זיקה בעסק. ההסכם המשפחתי הוא לא הסכם משפטי, מסביר כאהן, אם כי לאחר ההסכם משתמשים בכלים משפטיים כדי לתת תוקף להסמות כגון צוואה או תקנון החברה.
ישנם מספר נושאים שחשוב להסדיר בהסכם משפחתי:
1. חלוקת הסמכויות– מי בראש הפירמידה?
"החלק הכואב בהסכם המשפחתי הוא מי עומד בראש הפירמידה, מי הולך להיות המנכ"ל", אומר כאהן. לדבריו, בעסק עם שני אחים דור שני אשר כבר נמצאים בתוך העסק כאשר גם האבא עדיין נמצא כל אחד מהאחים מרגיש שווה בתוך העסק. ביום שהאב יעזוב תתחיל מהומת אלוהים. כדי למנוע זאת כדאי בהסכמה להחליט מי אחראי לניהול העסק. גם כאשר האב עדיין בראש העסק צריך להגדיר מי אחראי על כל תחום, כגון, כספים או שיווק, אומר כאהן. זה שמגדירים אדם שיהיה בראש הפירמידה לא אומר שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה, יש מערכת איזונים ובלמים במנגנון שקובעים כמו למשל אדם חיצוני אשר צריך לאשר חלק מההחלטות שקובעים, הוא מסביר.
2. מדיניות העסקת בני משפחה בעסק
הבעיה מתעוררת במיוחד בדור שלישי כאשר יש בני דודים. אז יכול להיווצר מצב בו העסק לא יכול להעסיק את כל בני המשפחה ומתחיל ויכוח בין בני המשפחה לגבי מי מעסיקים, מי מתאים לאיזה תפקיד. גם לגבי חתנים וכלות ולגבי פיטורים של בני משפחה. כדי למנוע את הבעיה הזו, אומר כאהן, כדאי להסכים מראש על מנגנון, כמו למשל לקבוע ששניים מתוך שלושת האחים צריכים להסכים. אבל לדבריו, הפתרון העדיף הוא שיהיה אדם חיצוני אשר מונחה רק משיקולים עסקיים ואשר מכריע במקרה של אי הסכמה. כאשר מדובר בעסק קטן זה יכול להיות אדם אחד מוסכם ובעסק גדול יותר כבר שני אנשים חיצוניים, ועדה חיצונית שתכריע.
3. ניפגש בשמחות - בני זוג של בני המשפחה
"כשיש עסק משפחתי ואחד מבעלי העסק מתחתן, על פי דיני המשפחה בן או בת הזוג הופכים להיות שותפים בעסק", אומר פרופ' שחר ליפשיץ, דיקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, מומחה לדיני משפחה ודיני חוזים. הזכות הזו היא לא רק זכות לרווחים אלא יכולה לאפשר כל מה ששותף יכול לדרוש - גם לנהל את העסק אלא גם לדרוש פירוק. לכן ההמלצה היא שכשיש עסק ואחד האחים מתחתן כדאי לעשות הסכם שיפריד בין טובות ההנאה שנובעות מהעסק לבין השליטה במניות והיכולת לדרוש פירוק שזו לא תהיה לבני הזוג, אומר ליפשיץ. במקרה של אבא שהקים עסק ויש ילדים שעובדים בעסק אשר מתחתנים עם בני זוג חייבים במקרה זה לעשות הסכם שלא מקפח את בני הזוג אלא דואג לאחדות העסק, הוא אומר.
4. מדיניות תגמול בני משפחה שבעסק וכאלו שאינם בעסק
"אחד הדברים שגורמים להרבה סכסוכים הוא שלא מתגמלים את בני המשפחה שלא עובדים בעסק", אומר כאהן. "ברור לחלוטין שמי שעובד זכאי לקבל משכורת כמו מקבילו בחברה אחרת באותה תעשיה. אבל אם העסק יכול לאפשר זאת, ומי שאינו עובד בעסק המשפחתי לא מתוגמל בכלל נוצרת קנאה, כיוון שכל בן משפחה רואה את החברה כשייכת גם לו", הוא אומר. יש משפחות שמפצות את אלו שאינם בעסק באמצעות מתנות אבל כאהן טוען שעל המתנת להיות מסודרות ומחושבות עם דיווח ושקיפות ובאמצעות מנגנון מסודר. זאת מכיוון שאם שווי המתנות יהיה גבוה מדי מי שנמצא בעסק ירגיש מקופח ואם הן נמוכות מדי מי שאינו בעסק ירגיש מקופח. "בעסקים משגשגים זה לא אפשרי שיהיו בני משפחה שנהנים וכאלו שלא נהנים מהעסק", הוא אומר. הפתרון המקובל, לדבריו, הוא שמי שלא עובד בעסק מקבל תגמול של בין 25% ל-30% ממה שמקבל זה שבתוך העסק.
עו"ד משה כאהן 5. מדיניות העברת מניות "בהרבה משפחות מניות בעסק המשפחתי עוברות רק בצורה אנכית - בת משפחה לא יכולה להעביר את המניות בכלל אלא רק לילדיה", אומר כאהן. זה דבר אחד שדורש מנגנון. בנוסף, ניתן להגיע להסכמה שלא מוכרים מניות החוצה לפני שמציעים אותן לבני המשפחה האחרים. כאשר מדובר בחברות דור שלישי מציעים קודם לאחים, בני הענף שלך ורק לאחר מכן לבני הדודים ולבסוף ניתן למכור החוצה. יש גם מנגנונים מסובכים עוד יותר, העיקר הוא לא להוציא החוצה את המניות. לדוגמא, ניתן לקבוע מחיר שבו מי שרוצה למכור יוכל להציע לבני המשפחה. בחברה ציבורית נסחרת אי אפשר לעשות את זה, אומר כאהן, זהו פתרון רק לחברות פרטיות.

6. הסדרי פרישה
יש מצבים בחברות משפחתיות, למשל בדור השלישי, שצריך להחליט מה יקרה עם המייסד או המייסדים. זהו נושא רגיש שמעורבות בושאלות מוסריות ועסקיות כאשר השאלה היא "איך משחררים את המושכות אל הדור הבא וגם לאנותנים למייסד כמו הכושי שעשה את שלו", אומר כאהן. הפתרון הוא בהסכם אשר מתחיל בדיאלוג לגבי העניין הפסיכולוגי ובסופו מסכימים על ההעברה, מתי מעבירים, אלו סמכויות נשארות בידי המייסדים, מי עומד בראש הפירמידה, מחליטים על תקופת חניכה, בונים את הדירקטוריון ונותנים לאחים את הזכות להשפיע, הוא אומר. את ההעברה עושים בעזרת שלושה מסמכים - ההסכם המשפחתי, הצוואה והתקנון. זאת מכיוון שכמעט כל מייסד ירצה להחזיק זכות וטו מסויימת, סוג החלטות שיעבור דרכו. לדבריו, "אין מייסד שיסכים שיפסיקו או ימכרו את העסק בלי הסכמתו".

7. אופן פתרון מחלוקות
"הדבר האחרון שחברה משפחתית רוצה זה להגיע לבית משפט", אומר כאהן. ראשית מכיוון שיש הרבה פעמים התעניינות מצד התקשורת. שנית, בהנחה שסכסוך מגיע לבית משפט לענייני משפחה קיימת בעיה ששם לא תמיד יש את הניסיון והידע הנדרש לפתרון בדיני חברות כמו שיש בבית משפט מחוזי או שלום. לכן, הוא אומר, בכל הסדר משפחתי כדאי להקפי שיהיה מנגנון של פניה לגישור ובמידה והגישור לא צלח - פניה לבוררות כדי שבשום מקרה לא יהיה מצב של כיבוס הכביסה המלוכלכת בחוץ. "פניה לערכאות מלבה את המחלוקת והניסיון מלמד שגם אם הסכסוך יפתר היחסים לא יחזרו למה שהיו, כי הצלקות שנשארות מאוד קשות. לכן הסדר גישור הוא מחוייב המציאות בכל הסכם משפחתי", הוא אומר.