"אם עובדי הקבלן ייקלטו בשירות הציבורי - העלויות יתפחו"

>> הדיווחים בכלי התקשורת מהשבועות האחרונים, על ממדיה הגדולים של תופעת עובדי הקבלן בישראל - כ-350 אלף עובדים, לפי הערכות ההסתדרות - עוררו ביובל רכלבסקי, לשעבר הממונה על השכר באוצר, חוסר נוחות. רכלבסקי, שכיהן בתפקיד עד 2005, חושב שדרוש פתרון לבעיה ותומך במגעים בין ההסתדרות לאוצר - אך המספרים שננקבו בעיתונות, היו בעיניו מופרכים.

"בכלי התקשורת זרקו מספרים לחלל האוויר, שהקשר בינם לבין המציאות מקרי בלבד", אומר רכלבסקי. "באחד העיתונים נכתב שבישראל יש כ-300-400 אלף עובדי קבלן. זה פשוט לא נכון. לפי נתוני הלמ"ס, כלל נותני השירותים בהעסקה עקיפה בישראל - מעובדי ניקיון, דרך מאבטחים ועד אנשי מחשוב - מונים כ-120 אלף איש".

מה ההערכה שלך?

"לדעתי אנחנו מדברים על אוכלוסיית עובדים שאינה מונה יותר מ-200 אלף איש".

רכלבסקי, 61, מתקשה גם לקבל את הנתונים שעלו ממחקר הממ"מ (מרכז המחקר והמידע של הכנסת) ב-2007, לפיהם במשרדי הממשלה מועסקים כ-20% עובדי קבלן בממוצע - שיעור שנחשב בעיני מומחים נמוך לעומת הערכות עדכניות. "לו היו עושים סריקה במשרדי הממשלה, היו מגלים כי מתוך כלל העובדים - כ-60 אלף בסך הכל - פחות מ-1% הם עובדי כוח אדם, כלומר עובדים זמניים. אליהם מצטרפים עוד כמה אלפי עובדי ניקיון, אבטחה ומחשוב. לכל היותר מדובר ב-15% מכלל העובדים. זה בוודאי לא 20%. יורים ירייה באוויר. כולם מעריכים ומנחשים. מי שחושב שאני טועה - שיבדוק. ראוי שגורם ממלכתי, כמו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יבצע ספירה מקיפה".

ישראל, לפי מומחים ומסדי נתונים רבים, היא שיאנית עולם בהעסקת עובדי קבלן.

"מי אמר שזה נכון? לאף אחד אין נתונים מדויקים. ברגע שנפרץ הסכר בשוק הפרטי, יש נטייה גם במגזר הציבורי להתפרץ אל אותה הדלת. המניע הוא כלכלי. רוצים לחסוך בעלויות".

לדעתו, לא רק המספרים מנופחים - גם זעקת ההסתדרות על כך שיש לקלוט שיעורים ניכרים מעובדי הקבלן כעובדים ישירים, נראית בעיניו כבלון שיש לפוצץ.

"לפני כ-10 שנים, כממונה על השכר, השלמתי בדיקה בעניין עובדי חברות כוח אדם בשירות המדינה, ומצאנו שיש כ-5,000 עובדים המועסקים באופן עקיף", הוא מספר. "ראינו שיש כ-2,000 עובדים מיותרים, ואת האחרים קלטנו בהעסקה ישירה".

רכלבסקי בעצם מציע לקלוט באופן ישיר עובדים שחיוניים לעבודת ה"ליבה" של הארגון, אם עבודתם קשורה באופן ישיר למוסד. את עובדי הניקיון והאבטחה, לעומת זאת, הוא סבור שלא בהכרח צריך לקלוט.

"כיום, הבון טון הוא לדבר על עובדי הקבלן ועל הבעייתיות של האכיפה בתחום הזה", אומר רכלבסקי. "אני חלילה לא מזלזל - עובדי הניקיון והשמירה נמצאים בנחיתות אל מול המעסיקים, כשהשורש הרע בשיטה נעוץ ביכולת של הקבלנים לפגוע בזכויותיהם - אבל נראה כאילו שכחנו שהמדינה הזו סובלת מהיעדר אכיפה בכל התחומים. כמה עבירות קיימות בתחום התחבורה, בתחום התכנון והבנייה, בתחום המסחרי? מה קרה בשריפה בכרמל?"

זה צודק בעיניך?

"אני לא אומר שזה צודק, אבל צריך להכיר במציאות. רבים מעובדי הניקיון והאבטחה הם מהגרים המגיעים לכאן בגיל מבוגר. אדם שמגיע לישראל בגיל 50, מבלי לדעת את השפה ומבלי יכולת ללמוד מקצוע חדש - מהי האלטרנטיבה שלו? הפתרון לטווח ארוך הוא השקעה בחינוך ובהכשרה מקצועית, כדי שאותם אנשים וילדיהם יוכלו לעשות הסבה מקצועית, להתקדם ולהרוויח יותר בעתיד.

"אם עובדי הניקיון והאבטחה ייקלטו בשירות הציבורי כעובדים קבועים, יתרחש ניפוח של המנגנון על פני זמן - העלויות יתפחו והשירותים עלולים להיפגע. אם אי אפשר לפטר עובד לא ראוי, מכיוון שההסכמים כובלים - זו התוצאה. אם ההסכמים היו מאפשרים יותר גמישות - היו נקלטים הרבה יותר עובדים באופן ישיר".

להסתדרות היתה יד ביצירת שכבת עובדי הקבלן?

"אין לי ספק. הקשיחות והטייס האוטומטי בהסכמי העבודה שעליהם חתמה יצרו מעמד של עובדים יקרים, מה שהצריך שכירת עובדים זולים.

"אם הבטן הרכה של שיטת ההעסקה העקיפה היא הפגיעה בזכויות הסוציאליות של העובדים - אז אפשר להקים קרן ממשלתית, שאליה יועברו כספי הפיצויים והפנסיה של עובדי הקבלן. הכספים האלה יעמדו לזכות העובדים בכל מצב, גם אם יעברו לחברה אחרת. זהו פתרון ישים והוגן".

"להתמודד עם הבעיה"

רכלבסקי מספר כי הוא מכיר מקרוב את עבודתם של עובדי הקבלן. בנו עמרי עבד במשך שלוש שנים כמאבטח, בהיותו סטודנט, וקרוב משפחתו, מתמטיקאי בהכשרתו, שעלה לישראל מרוסיה, נאלץ לעבוד באבטחה. "הוא היה מתמטיקאי בכיר ברוסיה, וכאן מצא את עצמו מאבטח באתר שמירה", אומר רכלבסקי. "צריך להתמודד עם הבעיה הזו".

כשרכלבסקי אומר "להתמודד עם הבעיה", הוא לא מתכוון למיגור השיטה - אלא להגברת הפיקוח על חברות הקבלן. "למה צצו חברות כוח האדם וחברות השירותים מלכתחילה? כי אותם עובדי ניקיון של משרדי הממשלה לא בהכרח עבדו כמו שצריך. האזרח משלם, ולא בהכרח מקבל שירות טוב יותר. לפעמים הפרטה היא פתרון טוב יותר. יש למשל הוסטלים טיפוליים ממשלתיים, שבהם השירות הוא מתחת לכל ביקורת".

יכול להיות שנרדמנו קצת בשמירה? יותר מדי עובדים במשק הישראלי חשופים לפגיעה מדי יום.

"כחברה, אין ספק שהיינו ממוקדים בסוגיות הנוגעות לתחומי הביטחון; להתעשרות וגלובליזציה, ופחות נתנו את הדעת לעושק הפנימי ולפערים שנוצרו בחברה".

איך אתה רואה את "החזרה בתשובה" של ההסתדרות כיום? אחרי שהיתה שותפה ליצירת שכבת עובדי הקבלן - היא יוצאת כיום בקמפיין למענם.

"ברור שיש אינטרס לגייס עוד עובדים לשירות ההסתדרות וליצור תשתית להתאגדות עובדים חדשה. אפשר להתייחס בציניות לכל דבר, גם לחבר'ה של שדרות רוטשילד. ההסתדרות אולי מתפזרת בדרישות, אבל אני אומר: בואו ניתן לה צ'אנס".